במחלקת הפיזיקה של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבבירת ארצות הברית, בדקו איך מתפתח שיח שנאה באינטרנט. אנשי מעבדת ה-Dynamic Online Networks באוניברסיטה זיהו ממעקב אחר פעילות ברשת איך נולד "שיח שנאה" ברמה האינדיבידואלית, ברמה הלאומית וברמה הקולקטיבית גלובלית.
מה שהחוקרים מצאו זה "יקום של שנאה" ויותר מ-50 מיליון חשבונות שנמצאים ב"קהילות שנאה", שמקורבות זו לזו ומאכילות, ביחד, מיליארדי חשבונות אינדיבידואלים. החוקרים זיהו העברות של אותם הלינקים בקרב היוזרים ב"יקום של השנאה".
בחירות, למשל, היו טריגר להפצת תוכן שנאה סביב הגירה, אתניות ואנטישמיות. כחלק ממכונת הרעל הגלובלית הזו הופצו תיאוריות קונספירציה אנטישמיות רבות. לפי המחקר, טלגרם, הרשת החברתית המתירנית ביותר, גילמה את תפקיד "סוכן ההתקשות" המשפיע ביותר ב"יקום השנאה", שלפי הערכות קיים לפחות חצי עשור ומזין את רוב המסרים הגזענים והאנטישמים סביב אירועים לאומיים (כגון בחירות) וגלובליים (בחירות, מלחמת אוקראינה, מלחמת השבעה באוקטובר וכו').
החוקרים זיהו "יוצרי רשת" שמייצרים את התיאוריות והרטוריקה ומעבירים אותן ל"מיינסטרים" דרך טוויטר, יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, 4chan, ראמבל, VKontakte (רשת חברתית רוסית), ביצ'וטה, Gab וכמובן טלגראם. אירועים מחוץ לרשת מקבלים "עיבוד" ברשתות הללו על ידי אנשי "מכונות הרעל" הלאומיות - בעיקר זכרים צעירים - ומפיצים את החומרים למיליארדי אנשים "במיינסטרים".
כמו כן, התקפות על אינדיבידואלים יכולות להיות מתואמות ולהיות חלק ממבצעי השפעה של מדינות עוינות. אפשר להניח שסיפור כמו הסיפור של המתאגרפת האלג'ירית, אימאן חליף, באולימפיאדה האחרונה לא היה מתרחש בלי השפעת מכונת הרעל הגלובלית - שדחפה את אותו נרטיב שקרי על חליף. חליף הגישה תביעה למשרד התובע בצרפת על פשע שנאה באינטרנט והזכירה בתביעתה את אילון מאסק, הבעלים של אקס-טוויטר.
אפשר להניח שגם חלק מהמסרים של מכונת הרעל הישראלית - שמשרתת את בינימין נתניהו ואפילו ראש השב"כ רונן בר התייחס אליה השבוע ("גורמים בעלי אינטרס, אנשי המקלדת ונוספים, בוחרים לסלף אמיתות, אם לא לייצר קונספירציות, לשלוח חיצים, להחליש ולייצר דה-לגיטימציה לארגונים שנלחמים על הבית") - מרגישים לעיתים בעלי שורשים אנטישמים לחלוטין.
לפני מספר שנים, יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, שיתף קריקטורה אנטישמית וזכה לשיתופים מארגונים ניאו-נאצים. לפי המחקר, גם הפצת דיסאינפורמציה, פייק ניוז ונרטבים מוטים היא חלק מרשת השנאה.
החוקרים הראו שבאירועים כמו הבחירות, שיח השנאה עלה בין 41% ל-68% כשהשיא היה באירועים כגון תקיפת הקפיטול ב-6 בינואר. "המסר שלנו לקובעי המדיניות בעידן הדיגיטלי הוא שאירועים שמעוררים עניין לאומי הם טריגר מיידי לפעילות הפצת שנאה ברמה הגלובלית" לפי החוקרים.
בקיצור, "מכונת הרעל" היא גלובלית והיא אף מולידה אירועים ב"חיים האמיתיים", כפי שראינו בתקיפת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 בארה"ב וגם בתקיפת הקונגרס הברזילאי ב-8 בינואר 2023. סביר להניח שלא מעט מהתקיפות שראינו של משפחות החטופים והמפגינים בקפלן הם תוצאה של רדיקליזציה שהוזרמה היישר למכשירי הסלולר של ישראלים ימניים.
המחקר הזה מדאיג במיוחד לאור היחלשות התקשורת המוסדית בעולם בכלל ובישראל בפרט.
בעידן בו רוב האנושות מקבלת את הידיעות והחדשות שלה מהרשתות החברתיות, "אינפלואנסרים" ו"יוטיברים" שאינם מחויבים לשום כללים אתיים או עיתונאיים, הם מפיצי על של וירוס השנאה והדיסאינפורמציה.
לפי מחקר של חטיבת המחקר של אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, 62% מ"יוצרי הרשת" והאינפולנסרים מודים שהם לא בודקים את הדיוק או את האמיתות של התוכן שהם מפיצים לעוקביהם. כשליש מהם אומרים שהם משתפים רק ממקורות שהם סומכים עליהם (שזה לא אומר דבר על אמינות התוכן) ורק 37% אומרים שהם בודקים אם האינפורמציה שהם משתפים היא נכונה.
המחקר נערך בקרב 500 אינפלואנסרים ויוצרים תוכן דיגיטלי על פני 45 מדינות. באונסק"ו מזהירים על "השלכות מרחיקות לכת על השיח הציבורי והאמון במדיה".
ההשלכות של מכונת הרעל הגלובלית הזו מורגשות היטב בישראל, בה יש שלוחה פעילה מאוד שלה.
זו סכנה ביטחונית של ממש כשיש כוחות כל כך חזקים שמעודדים פילוג, הסתה ושנאה. ולכן על גופי הביטחון ורשויות החוק של ישראל להתייחס לנושא הזה ברצינות המתבקשת ולפעול אם הם מזהים "גורמים בעלי אינטרס ואנשי מקלדת" מסוכנים.