"קשה לראות ככה את אבא", אומר איתי, בן 32, המנהל האמנותי הצעיר של תיאטרון תמונע, שאביו, תת-אלוף (מיל') עופר דורון, ואחיו גל, הם שניים מהעצורים בחשד לירי פצצות תאורה לבית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה. מעשה שעורר את השב"כ ולהב 433 לחקירה נמרצת, חיפושים בבתים ומעצר ארבעה חשודים בהם כאמור עופר וגל.
איתי שלמרות גילו נחשב לבמאי מוערך מאוד ומנוסה מאוד, שבאופן ציני ביים את "אויב העם" בסטודיו למשחק "ניסן נתיב" (2016), ואת "בגידה" בתיאטרון "הידית" בפרדס חנה (2017). על M.C קוריולנוס, אינטרפרטציה שלו ליצירה של שייקספיר, בה עוברים גנרלים מהצבא לחיים הפוליטיים, זכה בפרס הבימוי בפסטיבל עכו (2015). אם לא היום, אז אולי כבר בקרוב היה נדרש לכל זה אישור על פי תקנות כלשהן לשעת חירום, מתקופת המנדט.
"עוד בדיון האחרון בראשון לציון ראיתי שאבא שלי ואח שלי נראים בסדר יחסית, אבל שאבא שלי כבר עצבני, שהאירוע הזה מוצה, שאין בהתנהלות מולם טיפה יושרה, שכולה בתוך מערכת משקולות פוליטיות", שחזר. "ראיתי שמול הטענות המופרכות הוא מחזיק את עצמו מלהתפרץ להגיד 'זה לא נכון!'", הוסיף.
"אבא שלי הוא ממובילי מחאת קיסריה", סיפר איתי על אביו שפיקד על ספינות טילים, ושימש ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל הים. וכיהן כמנהל מפעל החלל בתעשייה האווירית שעמד מאחורי הניסיון הישראלי להנחית את החללית "בראשית" על הירח. "הוא איש שמאז הכרזת הרפורמה המשפטית של יריב לוין, הוא נהיה פעיל יותר ויותר כפטריוט שרואה שהמדינה שהוא חי בה, אוהב אותה וששירת אותה כל חייו, סוטה לאזורים מבהילים שמזכירים אוטוקרטיות שאנחנו מכירים", הוסיף.
לדבריו, "צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטונו של אדם אחד באופן מוחלט. לאט-לאט הפעילות שלו נהייתה נחושה יותר. הוא היה פעיל במחאה מתוך מחשבה שלא ייתכן שהפגנות יהיו רק מול כיכרות ריקות ומול קירות אטומים. הוא סבר שהמחאה צריכה להיות מול האנשים שמקבלים את ההחלטות האלה. עופר פעל כדי שראש הממשלה יישמע את זעקת האזרחים ואת זעקת החטופים והחטופות".
בראיון הוא התייחס להפגנות בקיסריה ואמר כי "מה שקרה באותו יום הוא שאנשי המחאה בקיסריה החליטו שמסיימים את פרק קיסריה, בגלל שראש הממשלה כבר לא נמצא שם וההפגנות באמת הופכות להיות אל מול קיר, ובגלל זה אין טעם לקיים אותן ולהפריע לשכנים". לדבריו, אנשי המחאה הודיעו במפורש שהמחאה שלהם "משנה שם וצורה ועוברת עם ראש הממשלה למקומות בהם הוא נמצא". לדבריו, האירוע בנו נעצרו אביו, אחיו ושניים נוספים היה אירוע "שבא לעשות איזה מיצג מחאה אחרון שכולו SOS והם החליטו גם לצלם אותו בפלאפון. הם ירו שני נורי SOS. זה אפילו לא זיקוקים כי בזיקוקים יש כמות קטנה של חומר נפץ. זה נור סימון שנקרא סיגנל SOS. בעגה הימאית אנחנו קוראים להם 'ידניים'".
איתי הסביר את השימוש שעושים בנורים במרחב הימי ואמר כי "כל מי שאי פעם השיט סירה או קצת מכיר את חיל הים יודע על מה אני מדבר, זה כלי אזרחי לחלוטין, אפשר לקנות אותו בחנות ולא צריך עבורו רישיון, זה לא אמצעי לחימה צה"לי כמו שאמרו, זה בטח לא פצצת תאורה, אין בו שום דבר נפיץ ואין בו חומר נפץ".
בהתייחס לאופן פעולת הנורים הוסיף כי "יש בהם חומר שמייצר אור, שזה 92 גרם של תערובת כימית שמייצרת את התאורה האדומה המאוד עזה שמאפיינת אותו. זו אותה כמות שיש בכל אבוקה. ההבדל היחיד הוא שיש בו קצת יותר בשביל הרגע שהוא נורה לשמים. מהרגע שהוא נופל זה כמו שאבוקה תיפול. גם אם היא תיפול למישהו על הראש זה יכול להיות ברמה של 'קיבלתי מכה על הראש', זה לא יכול להרוג מישהו ולא לחולל שריפה, זה כלי שנועד להיות בטיחותי. זה כלי שנועד לכך שאם בטעות הוא ייפול בחזרה על הסירה שלך או של מישהו לידך אז לא תיגרם שריפה. לזה הוא מתוכנן".
לדבריו, "הם לא כיוונו לבית ראש הממשלה. הם ידעו היטב שהוא לא נמצא בבית. פעילי מחאת קיסריה הרי כל הזמן שם, וכל מדינת ישראל ידעה שמאז פגיעת הכטב"ם - ראש הממשלה לא שם. זה ששרה נתניהו מנסה לטעון שלוח הזמנים של ראש הממשלה חסוי זה הזוי - בהקשר הזה. הם גם לא ניסו לפגוע בבית ראש הממשלה. הם היו בדיונות שהם תמיד נמצאים בהן והם ניסו לירות לכיוון דיונות אחרות - לפי משטר רוחות מסוים".
הוא שחזר את הדיון של אביו בבית המשפט שהסביר את זה ואמר 'שעד יומו האחרון הוא ירצה להבין מה השתבש. שהם עשו את כל החישובים והתוכניות כדי לירות ושנראה את זה מאיר באזור של בית ראש הממשלה, נוכל לצלם את זה ושזה ינחת באזור החולות'".
לטענתו, "כנראה שהיה משטר רוחות אחר ולמרות החישובים, המצנח לא נפתח כמו שצריך וקרה מה שקרה. וגם אז, לא נפגע מישהו חלילה ולא פרצה שריפה. מה שקרה הוא שמצלמת אבטחה צילמה את שצילמה. זה נפל כפרי בשל, שבאופן חסר בושה יריב לוין החליט שזה איכשהו קשור לחקיקה שלו. עכשיו שרה נתניהו מבקשת להצטרף כנפגעת עבירה שזה משהו שלקוח ממחזות תיאטרון האבסורד של יונסקו".
איתי המשיך לספר את שאירע לאביו, לאחיו ולשני החשודים באותו ערב: "הם ראו שמשטרת חדרה חוסמת את הצירים ומבחינתם זו עוד התנגשות שוטרים וגנבים שהם משחקים איתם. הם רוצים למחות מחאה נחושה וכמובן לא אלימה שמייצרת אימפקט ותודעה ציבורית. המחאה רדומה מאוד בימים אלה ואני מניח שזה בא גם מנקודה של ייאוש, של בוא נאיר את החושך הזה שיש פה עכשיו כי הספינה טובעת".
לדבריו, "אבא שלי הוא איש ים, וכשהספינה שלו טובעת הוא יודע מה לעשות אבל בינו לבין אלימות אין דבר וחצי דבר. הם ניסו ללכת לבית של מישהו שהם מכירים עד שהמשטרה תעבור, ואז הם חזרו הביתה וחשבו שבזה הסתיים העניין. אבל הניוז פיד גדש ובחמש בבוקר השב"כ והיחידה החוקרת באו ולקחו את כל המחשבים ואת כל הטלפונים, לקחו אותו, הוא היה מנוע עורך דין ולא ראינו אותו מאז. את העצור הנוסף עצרו יום אחרי להערכתי כמנוף לחץ על אבא - כדי שידבר בחקירה. מהיום הראשון הוא שיתף פעולה בחקירה למרות שהיה מנוע עורך דין. הוא סיפר הכול לחוקרים חוץ משמו של הרביעי כי הוא חשב שאת זה הוא עוד יכול להציל, ואז הוא ראה אותו יום אחרי ודיבר גם על זה".
"אני עוד לא יודע איפה הפרקליטות בכל הסיפור הזה אבל מרגיש לי שכולם הולכים בין הטיפות", הוא אומר, "אם זה מגיע לבית משפט מחוזי אז כנראה הפרקליטות החליטה להסתיר פנייה מהעובדות ולהיכנע לתכתיבים ולחצים פוליטיים אחרים. אני מקווה מאוד שזה לא כך. אני מקווה שהתעשתו. אני חושב שאם יהיה פה כתב אישום שממוסגר כטרור זה תקדים משפטי שהוא לקוח מספרי הפלייבוק של כל אוטוקרטיה בין אם מטורקיה, סין או רוסיה, צ'צ'ניה, בלרוס. אנחנו רואים עכשיו איך משטרים אוטוקרטים בעת העכשווית מעלימים אופוזיציה ומחאה על ידי מסגורה כטרור".
לדבריו, "אמא בעיקר מודאגת. כוחות גדולים פועלים בתיק וזה לא מקרה בו מסתכל מישהו על העובדות ועל האמת. אתה מסתכל על השופטת בבית המשפט ואתה קורא על הפנים שלה שהיא רוצה להגיד יאללה תרדו מזה ותשחררו אותם כבר, אפשר לחשוב, ירו נור סימון ימי, על מה מדברים פה בעצם. אבל אתה מרגיש שכולם תחת משקולות כבדים מאוד, אתה רואה את הסימטריה לפלדשטיין שמנסים ליצור, את הרצון שלהם לצבוע פעולת מחאה כפעולת טרור ולהפוך את זה לתקדים אללה יוסטור".
בנו של עופר דורון סיפר ש"המשפחה תומכת ואנחנו כמשפחה חושבים באופן דומה. אני מפגין בעיקר בקפלן. אמא שלי לא פעילה כמו אבא אבל גם היא הולכת להפגנות, בעיקר בזיכרון יעקב. אפשר להגיד שאמא אפילו נרגשת נוכח לקיחת האחריות של אבא, על זה שהוא התנצל בפני מאבטחי ראש הממשלה שבטח נבהלו נורא, שהוא התנצל בבית המשפט בפני היחידה החוקרת, שהאנשים שלה בטח נדרשים לדברים חשובים הרבה יותר בתקופה הזו, ושהוא הבהיר שאם למישהו היה ספק אז שלא יהיה ספק - הוא לא כיוון לבית ראש הממשלה".
השב"כ, כך לדבריו, "הפסיק לחקור אותם ביום שלישי שעבר כי כבר הבין שלא היה ניסיון לפגוע באיש, ולא היה ניסיון לפגוע ברכוש. לשב"כ זה ברור שאין פה פעולת טרור. הדאגה של אמא שלי זה בעיקר על אבא, על גל העצורים ועל חוסר הפרופורציה שאנחנו כבר נמצאים בתוכה. לא צריך לחכות לכתב האישום כדי להבין שבפרקליטות חצו כבר כמה בריקדות של טרלול ושל אבסורד. ראיתי שאומרים שגם במשטרה יש כבר שסוברים שבמקרה הזה, והפוך ממקרים אחרים הפרקליטות ולא המשטרה היא זו שלקחה את התיק רחוק מדי. כולם פה על המוקד: השב"כ, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט".
"אם בית המשפט לא יבין את האחריות העצומה שיש לו ברגע הזה, לא רק לאמת ולעובדות - שזה מובן מאליו, אלא להבנה שתקדים משפטי שלוקח פעולת מחאה מובהקת וצובע אותה כאירוע טרור, זה להכניס את ישראל במסלול המהיר לאוטוקרטיה". ומחזה ייצא מזה? "האמת היא שאני כל כך בתוך האירוע אבל כמנהל ולא כיוצר, שאפילו לא חשבתי על זה".
מעמותת "אחים לנשק" נמסר כי "אח שלנו לנשק גל דורון, מהנדס אווירונאוטיקה ששירת מעל 180 יום במילואים מאז השבת השחורה, כשנעצר השנה בהפגנה בקיסריה. שופט המחוזי נאות אז לבקשת מערך עצורי המחאה לקצר את מעצר הבית, כדי שיוכל לחזור לעזה, החטיבה דחתה בשבילו את השיירה, ורס"ל גל יצא ממעצר הבית הישר לרצועה".