זה היה חודש של שיכרון כוח. בדיוק שנתיים אחרי הניצחון ההיסטורי של בנימין נתניהו ו-64 המנדטים של גוש הימין בבחירות האחרונות, ממשלת הימין-על-מלא שבה להוציא אצבע על-מלא לכל מי שלא הצביע לה ולירות לכל החזיתות. עוד הרבה לפני שראש הממשלה הכריז על הפסקת אש עם לבנון, הקואליציה שלו מתנהגת כאילו כבר אין מלחמה בחוץ אלא רק מלחמות פנימיות: היועמ"שית, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, התקשורת החופשית, לשכת עורכי הדין, הוועדה לבחירת שופטים, הח"כים הערבים - כל שומרי הסף והאיזונים והבלמים של הדמוקרטיה הישראלית נתונים בשבועות האחרונים תחת הפגזה ארטילרית של יוזמות חקיקה ואיומים כוחניים, שנועדו להחליש ולהסיר מהדרך כל מכשול שעשוי להפריע לממשלה "למשול".
שיכרון כוח מתחיל מלמעלה, בהחלטה של נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט בתחילת החודש, שהיא רק הפתיח לתוכנית הגדולה - להדיח את הרמטכ"ל וראש השב"כ ולעצב צמרת ביטחונית נאמנה למרותו. בשלב זה, כך אומרים מקורות מקורבים לנתניהו, התוכנית להדיח את ראש השב"כ רונן בר הוקפאו מחשש שבג"צ יתערב במהלך לאור הסמיכות לחקירת השב"כ של פרשת אלי פלדשטיין יועצו; אבל בינתיים, לפי המקורות, ראש הממשלה ושר הביטחון החדש שלו ישראל כ"ץ "מנסים להראות את הדרך החוצה" לרמטכ"ל הרצי הלוי, בשורה של עימותים יזומים שמטרתם לאותת לו שמבחינתם הגיע הזמן שיפרוש.
נתניהו שפך דלק נוסף לעימות עם צה"ל ושב"כ בסרטון בן 9 דקות שהוציא בסוף השבוע בו יצא להגנת יועצו פלדשטיין: הוא האשים את מערכת הביטחון במידור מכוון של מידע חיוני, חיזק את הנרטיב הקונספירטיבי השופע באולפני ערוץ 14 וברשתות החברתיות של בנו, ומיתג את הפרשה הביטחונית החמורה כ"מכונת ציד" וכ"חזית שמינית" שבה הוא צריך להילחם, לצד שבע חזיתות של אויבי ישראל, לא פחות. אפשר להעריך בזהירות שעם הפסקת האש בחזית הצפונית, הקרב הלא-באמת-סמוי שנתניהו מנהל מאז 7 באוקטובר נגד צהל והשב"כ בניסיון לברוח מאחריות למחדל רק יהפוך מכוער יותר.
נתניהו נותן לשיכרון כוח לחלחל. הבאה בתור ברשימה שלו: היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שכבר שנתיים נתונה למתקפה יומיומית של ממשלת הימין, שהולכת ומתרקמת בימים אלה לאיום ממשי בהדחה. נתניהו, כנאשם בפלילים, כבול בהסדר ניגוד עניינים שמונע ממנו לגעת בה, ולכן האציל את המשימה למקורבים הנאמנים, שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי, שבין קידום חוקי סתימת דרקוניים גם אוסף חתימות של שרים כדי להתחיל להניע הליך של הדחה. בינתיים, זה נשאר בגבולות העצומות, ההפגנות, והציוצים של השופרות, ולא מבשיל עדיין למהלך אמיתי. לא מן הנמנע שהחשש של נתניהו שפיטורי היועמ"שית יובילו לנבצרות גם יגבר ויבלום, אבל בממשלה ישאירו את האיום מרחף מעל ראשה כתזכורת קבועה שיש להם כוח והם שולטים. כך גם שומרי הסף האחרים.
שיכרון כוח מייצר תחושה עזה של דז'ה וו מלפני שנתיים, כשממשלת נתניהו-לוין-בן גביר-וסמוטריץ' רק קיבלה לידיה את המושכות והשיקה את הרפורמה המשפטית/המהפכה המשטרית בסערה עם מבול של הצעות חוק כוחניות ומושחתות שנחתו על הציבור בבת אחת. רשימת החוקים על סדר יומה של הקואליציה בשבועות האחרונים כוללת חוק צרפתי חדש מבית היוצר של טלי גוטליב, שיסדר לה ולח"כים חסינות כמעט מוחלטת מפני העמדה לדין, חוק "אלי פלדשטיין" מיוחד שנתפר כדי שכתב האישום שהוגש נגדו ייותר והוא לא יישלח לכלא, חוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי וחוק להפרטת גל"צ, חוק שיקשה על התמודדות של ח"כים ערביים בבחירות הכלליות והמקומיות, חוק ג'ובים חדש שיוסיף עוד משרה של סגן ראש עיר, ועוד ועוד. במקביל, שר המשפטים לוין ממשיך לצפצף על בית המשפט העליון, בולם בכל כוחו את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא ומנופף באיום של חידוש ההפיכה המשטרית. ובכן, בולמוס החקיקה מאותת שהיא כבר חזרה.
שיכרון הכוח קיבל החודש גם משב של חיזוק מעבר לים, עם הקאמבק הגורף של דונלד טראמפ שהכניס את ממשלת הימין על מלא לאופוריה; נתניהו שב לחלום בקול רם על תקיפת מתקני הגרעין באיראן ושלום היסטורי עם סעודיה ובצלאל סמוטריץ' הכריז על 2025 כשנת ריבונות וקרא לכבוש את עזה כולה ולדלל את האוכלוסייה שלה בחצי. לא בטוח שטראמפ יגשים את כל החלומות, אבל הציפייה לחילופי הממשל בינואר ממלאת את קיצוני הממשלה בתקוות גדולות על ביטול ההתנתקות וחידוש ההתנחלויות בעזה - גם כשברור לכל מה המשמעות מבחינת 101 חטופים בעזה ומי משלם את המחיר. הפסקת האש עם לבנון, שעברה ללא טלטלות קואליציוניות מאיומים לפרישה מהממשלה, חשפה, שוב, שהחלומות של סמוטריץ' ובן גביר על חזרה לעזה הן חלק מהסיבה שהחטופים עוד לא בבית ושהמלחמה בעזה עוד לא נגמרה. ובתוך שיכרון הכוח הזה, משפחות החטופים שמגיעות מדי שבוע לכנסת לזעוק את זעקתן נענות בהתעלמות מצד חברי הקואליציה במקרה הטוב, ובמקרה הרע ליחס קר ומנוכר.
הרעש וההמולה של שיכרון כוח משרתים את נתניהו שמנסה להסיט את תשומת הלב הציבורית מהעדות המתקרבת שלו בבית המשפט, כמו גם מחוק הפטור מגיוס שמתבשל על אש קטנה, מהכישלון המתמשך בהשבת החטופים, מהתקציב המתקרב של גזרות ומיסים ומהורדת דירוג האשראי ולהטביע אותם תחת ים של כותרות על עימותים וסערות. אבל בפעם הקודמת שהממשלה שלו הייתה ככה שיכורת כוח, לפני שנתיים, היא קרעה את המדינה לשניים והובילה לאסון, הגדול ביותר בתולדות ישראל. כבר ראינו איך זה נגמר. והנה היא צועדת לשם, שוב, בשידור חוזר.