הברחות קוקאין ומטענים מהאוויר - כשהפשיעה נוסקת לשמיים

ההתפתחות המהירה של טכנולוגיית הרחפנים וכלי הטייס האוטונומיים מביאה עמה תקופה של חדשנות והזדמנויות מחד, אך גם אתגרים לא מעטים מאידך. בעוד שבשנה האחרונה כולנו עסוקים באיומים הביטחוניים הנובעים מרחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, הרי שמדובר בפלטפורמות מוטסות ששינו כבר תעשיות רבות כמו חקלאות, לוגיסטיקה, אבטחה, צבא, תיעוד וצילום, אך באותה נשימה יש לציין כי הם הפכו גם לכלי עזר משמעותי במימוש פעילות פלילית.

ככל שהרחפנים הופכים להיות נגישים וזולים יותר, גם גורמי הפשיעה מנצלים זאת בכדי לבצע מגוון רחב של עבירות, דבר המעמיד אתגרים משמעותיים בפני סוכנויות אכיפת חוק בכל רחבי העולם. דוגמאות לכך ניתן למצוא באינספור מקרים ברחבי העולם המדגישים את הפוטנציאל של כלים וטכנולוגיות אלה לשימושים פליליים; כבר בשנת 2019, הרשויות בבריטניה איתרו ועצרו רחפן שנשא כמות משמעותית של קוקאין בסמוך לבית כלא. מקרים דומים דווחו מאז במדינות כמו מקסיקו, שם קרטלי הסמים עשו ועושים שימוש ברחפנים כדי להעביר סמים מעבר לגבול שבין מקסיקו לארצות הברית. על פי הידוע גם בגבולה הדרומי של ישראל עם מצרים אותרו כבר אותרו מספר מקרים שבהם נעשה ניסיון להבריח אמל"ח באמצעות רחפנים.

משלוחים לבתי הכלא

שימוש נרחב ברחפנים לטובת משלוח של סמים וטלפונים ניידים לאסירים בכלא. בשנת 2020, נצפה רחפן משאיר חבילה בחצר כלא בארצות הברית ובשנת 2021, אותר רחפן שנשא טלפונים ניידים וסמים בסמוך לכלא בהולנד.

ריגול וסיור

בדומה לגורמי צבא ומודיעין, גם גורמי פשיעה עושים שימוש ברחפנים לטובת איסוף מידע על מטרות פוטנציאליות, כגון: בתים פרטים, שכונות מגורים, בתי עסק, מרכזי מסחר, מתקני ממשל ותשתיות קריטיות. בשנים האחרונות אותרו כבר מקרים בהם נעשה שימוש ברחפנים לצרכי איסוף מידע על סדרי אבטחה בבתי כלא ברמת אבטחה גבוהה בבריטניה ובמדינות נוספות.

תקיפה ושיבוש פעילות תשתית

זה מספר שנים שבסביבת שדות תעופה שונים בעולם מתמודדים עם תופעת רחפנים היוצרים הפרעה לטיסות, אך ניתן למצוא דוגמאות גם בסמוך למתקנים אחרים, כגון: אצטדיוני ספורט, מתקני נפט, תחנות כח, ועוד.

ארגוני האכיפה, הביטחון והבטיחות השונים מתקשים לעמוד בקצב ההתפתחות והשינויים של איומי הפשיעה המבוססת או נעזרת ברחפנים. שיטות אכיפת החוק המסורתיות אינן ערוכות או מצוידות לזהות ולהגיב לאיומים שמציבים להם הרחפנים, ובמקביל לכך ניכר כי גם ארגונים צבאיים מתקשים בכך, ע"ע השימוש הנרחב במלחמת רוסיה - אוקראינה ואף במלחמה מול גורמי חיזבאללה בלבנון.

מערכות הגילוי הקרקעיות נמצאו עד כה כלא יעילות כנגד רחפנים קטנים יחסית ואף כנגד כלי טייס בלתי מאוישים גדולים יותר, זאת בעוד שכלי הטייס המאוישים של גורמי האכיפה אינם מתאימים למשימה זו והם גם יקרים יחסית להפעלה.

כתוצאה מכך, סוכנויות האכיפה והביטחון מצויות בחיפוש מתמיד אחר טכנולוגיות מתקדמות כנגד רחפנים, ויש בהם העושים כבר שימוש במכשירי חסימה ושיבוש (ג'מינג), רובים עם רשתות, ורחפנים ייעודיים שנועדו ללכוד ולהשבית רחפנים עוינים.

עם זאת, הפיתוח והפעלת הטכנולוגיות כנגד רחפנים מעוררים גם דאגות אתיות וחוקיות, שכן השימוש בהן עלול להפריע לפעולות של רחפנים לגיטימיים, דוגמת אלו המשמשים לאכיפה, חיפוש והצלה, או לצילום אווירי. בנוסף, שימוש באמצעים קינטיים בכדי להשבית רחפן, גם אם הוא בפעילות פלילית, עלול לייצר סיכון לביטחון הציבור. ההתמודדות לפיכך עם האיום הגובר של שימוש לרעה ברחפנים מחייבת גישה רב-שכבתית הכוללת עידוד לשימוש בטוח ברחפנים לצרכים המתהווים, אך גם המשך פיתוח טכנולוגיות מניעה ואכיפה מתקדמות, רגולציה דינמית, חקיקה מחמירה, אכיפה יעילה וחינוך ציבורי.

ככל שטכנולוגיית הרחפנים ממשיכה להתפתח, סביר להניח שהפושעים ימצאו דרכים חדשות וחדשניות לנצל את המכשירים הללו לצרכיהם. לפיכך, על סוכנויות האכיפה להתאים את עצמן לנוף האיומים המשתנה. על ידי עבודה משותפת, סוכנויות האכיפה, המחוקקים וגורמי התעשייה יכולים לפתח אסטרטגיות יעילות כדי להתמודד עם הסיכונים הנובעים מפשיעה המבוססת על רחפנים ולוודא את השימוש הבטוח והאחראי בטכנולוגיה זו.

ניצב(דימ') בועז גלעד הוא בכיר לשעבר בשב"כ ובמשטרה, מנכ"ל חברת S.T - Impact וחוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי.