נדמה כי "ברית אוקטובר" הוסכמה באופן לא פורמלי בין שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לרמטכ"ל הרצי הלוי ושאר חברי פורום מטכ"ל שהיו מעורבים ישירות ב-7 באוקטובר. עיקרה: מתרכזים במלחמה ולא בהאשמות. הברית הלא כתובה הזו יצרה הבנות בין הצדדים וכבוד של מעבר. ראש אגף המודיעין האלוף אהרון חליוה לקח אחריות והתפטר מתפקידו אך הברית נשארה איתנה.
אך ברגע שיואב גלנט, הודח מתפקידו והוצנח בקומה ה-14 שר הביטחון ישראל כ"ץ היה מי שנטה לחשוב, גם בצה"ל, כי הוא יתנהל בזהירות וברגישות בסביבה עד שישקע בתפקיד. אך מי שמקבל החלטה היסטורית לבטל שימוש בצווים מנהליים נגד יהודים באיו"ש מבהיר, כי יש לו אג'נדה, גם אם היא מוכתבת ממצבה של הקואליציה הנוכחית הוא לא באמת חושש ליישם אותה חרף הביקורת החריפה.
גם את המתיחות הזמנית שהייתה מול מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אייל זמיר, שפעל בערכיות והניח את המפתחות בפני כ"ץ תוך כדי שהוא מבהיר כי יהיה מוכן ללכת מאחר ומדובר במשרת אמון, פתר שר הביטחון הטרי די במהירות. הוא הבהיר כי הוא בוטח באלוף במיל' זמיר, מעריך את פועלו וכי לא הייתה לו כל כוונה לסיים את תפקידו. החיוכים של האלוף במיל' זמיר בקומה ה-14 לא מותירים ספק כי הוא מרוצה מההבנות שנוצרו ביניהם, ובל נשכח שלפחות על הנייר הוא מוגדר כמועמד המוביל במרוץ לרמטכ"לות למרות שעד כה אף אחד לא פנה אליו רשמית בנושא.
לאור ההתפתחויות, קצינים בצמרת צה"ל, הביעו תמיהה מה לא הבין הרמטכ"ל רא"ל הלוי וסביבתו הקרובה, כשהבינו רבים במערכת הביטחון: שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיע כדי להטביע חותם בתפקיד, ללא הססנות תוך עמידה על עקרונותיו הפוליטיים גם אם הם מעוררי ביקורת קשה במערכת הביטחון ובציבור.
הטעות האסטרטגית של רא"ל הלוי היא שלא הוא ולא אנשיו קראו את המפה נכון לגבי שר הביטחון הנכנס. המציאות הפוליטית בקומה ה-14 השתנתה, שבועיים מרגע שנכנס שר ביטחון חדש לתפקיד, להגיש לו רשימה של 41 מינויים חדשים ובראשה אלוף חדש למטכ"ל היה צעד יומרני מדי. יש שאמרו בצה"ל "מתנשא ומנותק מהמציאות" שאולי היה מתאים לתקופה של גלנט שהיווה עבורו ברוב הבקשות "חותמת גומי". נכון היה מבחינתו להתייעץ עם שר הביטחון לפני, להניח בפניו דגשים למינויים שנויים במחלוקת כולל ממצאי תחקיר וחוות דעת משפטית, לסכם את התהליך באופן כללי ובכך למנוע מבוכה לכל הצדדים.
בפועל מה קרה? שר הביטחון החליט שמבין 41 יש לעכב שני מינויים: קצין הנדסה של פי'קוד דרום אל"מ א' למפקד יהל"ם וקצין האג"מ של פיקוד הדרום אל"מ אפרים אבני למח"ט צנחנים. אל"מ אבני שכל את גיסו ב-7 באוקטובר אל"מ יונתן שטיינברג מח"ט הנח"ל שנהרג בקרב עם מחבלים.
אל"מ א', ואל"מ אבני קצינים מעולים. הראשון לא היה מעורב בלילה של ה-7 באוקטובר והשני הגיע לתפקיד חודשיים לפני המלחמה ופתח את החמ"ל כבר בשעה 04:45 כדי להיערך להפתעות. לכן, נכון יהיה לאשר את המינויים הללו.
התנהלות בדיוני השיבוצים, יצרה מתיחות מיותרת שפוגעת בקצינים. למעשה רא"ל הלוי הפך את עצמו לברווז צולע שצריך לאשר דרג זוטר אצל שר הביטחון. תרשו לי להעריך שזו רק ההתחלה.