זה היה יום עמוס באירועים בלב רפיח. במהלך הקרבות, כשמחבלים רצים בין מבנים ופותחים באש מנשק קל, נפגע לוחם צה"ל, בן העדה הדרוזית, מגדוד 450 של בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות החי"ר. כדור פגע בו בחזה והוא התמוטט סמוך לבית פלסטיני. אחרי שהתאושש מסדרת הניתוחים במחלקה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, סיפר למפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן שהגיע לבקרו, וצמרר את כולם סביבו. הטנק של מפקד פלוגת השריון ל' חצץ בינו לבין המחבלים ומנע ירי נוסף שהיה מחסל אותו. צוות טנק נוסף מפלוגה ל' הגיע אל המקום, חילץ את הלוחם במהירות כשהוא פצוע באורח קשה אל מנחת המסוקים בשטח הפלסטיני. משם פונה לבית החולים ובכך ניצלו חייו.
אך אז, באותן שניות, המרדף אחרי המחבלים שפתחו עליו באש רק החל. צוותי הטנקים וכוחות החי"ר זיהו מחבלים בורחים והחלו לשעוט לעברם. מג"ד 450 זיהה את אחד המחבלים סמוך למבנה, פתח לעברו באש מדויקת ופצע אותו בזרוע. בדיעבד היה זה יחיא סינוואר שנמלט כשהוא מדמם בידו, נכנס למבנה, ישב על כורסא והחל לחסום דם באמצעות חבישה מאולתרת.
מפקד מחלקת חי"ר מגדוד 450 רדף אחריו לתוך המבנה, זיהה את כתמי הדם בפתח וכיוון את הטנקים של פלוגה ל' לירות לעבר המבנה. מעגל האש נסגר במהירות. שני טנקים ירו שבעה פגזים וחיסלו את המחבל. משיקולים מבצעיים הוחלט לסרוק את המבנה באור יום רק למחרת ואז התברר כי לוחמי פלוגה ל' מגדוד הפיקוד של עוצבת בני אור, חיסלו את מנהיג חמאס יחיא סינוואר.
סא"ל יעלי קורנפלד מפקד גדוד הפיקוד של עוצבת בני-אור, חטיבת ההכשרות של חיל השריון, שנלחם באותם רגעים בג'באליה, שמע על פרטי החיסול והתמלא גאווה בפקודיו מפלוגה ל'. בריאיון בלעדי לוואלה, התייחס קורנפלד לחיסול סינוואר: "היסודיות של הכוחות בשטח היא זו שניצחה. מה שיפה שזה לא אמ"ן הגדול, לא פצצת קרב מפוארת אלא נחישות, דיוק, מקצועיות של הכוחות, שילוב טוב בין חי"ר לטנקים. כיף לי לפרגן על זה כי זו הפלוגה, אמנם שלי אבל תחת מג"ד אחר, שעשה עבודה טובה, מ"פים ומ"מים שעשו עבודה טובה. כששמעתי שחיסלו את סינוואר, לראשונה שמחתי בלב. מ"פ ל' הוא סרן אמיתי שנכנס לתפקיד שבועיים לפני. הוא ומפקד המחלקה הוכיחו פיקוד מלפנים, מקצועיות, חתירה למגע ודיוק. זו לא עוד סגירת מעגל אלא עבודה שיטתית של אוגדה 162 על מערכת תת קרקע בחאן יונס שגרמה לסינוואר לעלות מעל לפני הקרקע ויצרו את התנאים לחסל אותו".
בזרוע היבשה מכנים את חיילי גדוד הפיקוד בעוצבת בני אור כ"יהלומים של חיל השריון" - חיילים שנבחרו בקפידה רבה, מיונים וסינון לקורסי מפקדים והטובים מביניהם יוצאים לקורס קצינים וחוזרים להשלמות ואז לפיקוד על מחלקות טנקים. הם מוגדרים כעילית לוחמי השריון ומסומנים לקידום. מעל לראשו של סא"ל יעלי, מופיעה תמונה שבה נראה אביו ז"ל בעת שקלט בשנת 1981 לראשונה בצה"ל את טנק המרכבה סימן 1. אחרי יותר מארבעים שנה הוא מונה לפיקוד על גדוד הפיקוד (גדוד 196) של החיל עם טנקי מרכבה סימן 4.
34 נופלים לגדוד הפיקוד של חיל השריון מיום הקמתו, מתוכם ארבעה במלחמת בחרבות ברזל. כבר בפתח דבריו הדגיש המג"ד את ארבעת הנופלים האחרונים: סג"מ יובל יפה ממושב צופית בקרב על כיסופים בימי המלחמה הראשונים וקצין ושני לוחמים שנהרגו מפיצוץ מטען חבלה בצפון רצועת עזה: סרן ברק ישראל סגן מפתח תקווה, סמל עידו בן צבי משמרת וסמל הלל אליהו עובדיה מירושלים. השלושה נפגעו כשהיו בתוך טנק שנפגע ממטען במחנה הפליטים ג'באליה. רותם, חבר צוות נוסף בטנק, נפצע וכיום נמצא בשיקום.
"בשנה האחרונה יש עלייה מטורפת במוטיבציה. עוצמתו של הטנק היא זו שגורמת לאנשים להתאהב בו", סיפר מג"ד הפיקוד ב-16 החודשים האחרונים סא"ל יעלי. "צוות טנק בתוך המכונה האדירה, אחד בתוך השני, מהר מאוד אתה מכיר את הריח, את הצחוק ואת הקול של חברי הצוות בטנק, ובעיני יש לזה עניין מיוחד".
"קודקוד, כאן זעם. נתקלנו"
הגדוד למעשה מורכב מתשע פלוגות ופועל במקביל בשני צירים מקבילים: מכשיר מפקדי טנקים ומפקדי מחלקות בשריון ונערך למלחמה. עד לפני שלושה שבועות הם נלחמו בג'באליה בפעם השלישית. "בלחימה הקודמת התמקדנו בתת קרקע. הלחימה הייתה מדהימה", סיפר המג"ד בריאיון לוואלה. "היו אבדות קשות, אבל חשוב לי להדגיש שלא נתקלתי במנהרות בקרב האחרון בג'באליה. זה הישג סופר משמעותי. זה גרם לכניעה של פעילי חמאס. במקרים אחרים הוא נכנע בדרך מיוחדת משלו. פתחנו נקזים והוא עבר דרכם ונעצר. במקרים שבהם ניסו מחבלים לברוח - הרגנו אותם".
אחרי שלושה שבועות של לחימה בג'באליה הם חזרו לקצב גבוה של אימונים והכשרות עבור מפקדי הטנקים והמ"מים העתידיים של חיל השריון שכולם חצו גדר ומרביתם נתקלו במחבלים. לדברי המג"ד קורנפלד, לא היה לו רגע אחד שאיבד אמון בטנק חרף הלחימה העיקשת מול חמאס והיו רק רגעים בהם היה מוטרד כמפקד לעמוד במשימה ולהשיב את הלוחמים הביתה בשלום. "באחת ההיתקלויות בג'באליה, הגענו לשטח מאוד צפוף. 'פתחנו את הצומת' ונתקלנו בירי נ"ט", הוא נזכר. "עולה מולי ברשת הקשר המ"פ ואומר לי: 'קודקוד, כאן זעם. נתקלנו. נ"ט על הכלי הראשון. הכול תקין. אני חוזר הכול תקין. משיבים באש. לדעתי האויב נהרג. תיכף נעדכן בממצאים'. אני הייתי הטנק הרביעי בכוח. אני אומר לך שהרגשתי בנוח שם יותר מאשר אני יושב איתך עכשיו במשרד. אמרתי למ"פ: 'מעולם לא הרגשתי יותר בנוח. גאה בך. שיהיה לך בהצלחה'. למה? כי סמכתי עליהם. כי המ"פ היה קר רוח. זו פלוגה מאוד מקצועית. סגרו מעגל מהר מאוד על המחבל. נורה טיל נ"ט אחד והמחבל מת. תוך כדי המ"פ מדווח על היתקלות נוספת מהאגף. הסמ"פ שלו מדווח על השמדת שני מחבלים. חיוך מרוח לך על הפנים. לא שחצני ולא יוהרה. מדובר בשני מחבלים הרוגים. האירוע יכול היה להסתיים בשישה הרוגים אצלנו וזה נגמר בשלושה מחבלים הרוגים. לא מזלזל באויב אבל מאוד מעריך את הרמה המקצועית".
היה חשוב למג"ד להדגיש, כי מכל היתקלות ואירוע מרכזים לקחים ותובנות ומעבירים אותם לתהליך ההכשרה ולשאר הגדודים בחיל. תוך כדי הריאיון הוא נזכר במקרה אחר בלחימה בג'באליה. "ביצענו פטרול משוריין. פלוגת טנקים וכוח הנדסה", הוא מספר. אחד הדחפורים חטף טיל נ"ט וכל זה מצולם ברחפן. רואים תגובה תוך 43 שניות. הבית שבו היה המחבל חוטף פגז טנק מטווח של 100 מטרים. בדיעבד מבינים שהמחבל ראה טנק ודחפור והעדיף לירות על הדחפור. המיגון של הדחפור עובד פיקס. יש פצועים קלים. צוות הטנק בפיקוד מ"מ סגר מעגל מהר".
לדבריו של סא"ל יעלי, המפקדים ממש לא שחוקים ובניגוד למה שחושבים היו מאוד רוצים שיעמיסו עליהם משימות בלחימה, אבל מנגד ברור לכולם שאם הם לא יעסקו גם בהכשרה, חיל השריון שחייב מפקדי טנקים ומפקדי מחלקות, יעצור. כשנשאל המג"ד על רגעי הפיקוד המורכבים בסבב הלחימה האחרון הוא אמר: "חשוב לנו לנצח ולהישאר בני אדם. ראיתי את זה עכשיו בג'באליה. חלק מהמשימות בהתחלה היו להוציא את האוכלוסייה הפלסטינית כדי לא לפגוע בהם. אתה לא מלמד לוחם ומפקד לנתב אוכלוסיה. אתה מלמד אותם להרוג מחבלים. פתאום אתה אומר לו שהמשימה שלנו קצת אחרת. אתה מסביר לו לעשות את זה כדי שנוכל להפעיל כוח. בצורה איכותית. להפריד אזרחים כדי לא לפגוע. אתה רואה סיטואציות מורכבות של חיילים מוציאים מים וקבנוס מהטנקים וזה לא מקרה אחד או שניים. זה קרה כמעט כל יום. זה בעיקר כדי לשמור על עצמנו מעצמנו".
קורנפלד חושב שהשליטה של חמאס בשטח נסדקה. "אני לא מדינאי, אני מג"ד", הוא מבהיר בריאיון. "אבל אתה רואה את ההתבטאויות של העזתים. מי שדובר עברית, מראה לך בנקז פציעה מכדור. הפלסטיני אומר: 'זה לא אתם. אתמול כשניסיתי לצאת מהמחסה, אז חמאס ירה לי ברגל כדי שאני לא אצא'. ברגע שהצלחנו להרוג מחבלים או לעצור פתאום משתחרר להם החשש והם יצאו בהמוניהם: קודם אלף, אחרי זה 5,000 ואז 20 אלף. כמובן שמדובר בלחימה משותפת עם גבעתי, חטיבה 401 וחטיבה 460. חשוב לוודא שאנחנו מפוקסים, אנחנו לא פועלים מנקמה, פועלים לנסות להפעיל לחץ כדי שישיגו את המטרות, להחזיר תושבים בצפון ובדרום לבתיהם , להחזיר חטופים ולהשמיד את חמאס".
יש לך גם פלוגת מילואים.
"הם מדהימים. בסוף ההפעלה בג'באליה, אחרי ארבעה שבועות שהם מגויסים, אחרי שהם עזבו את העבודות והמשפחות, ניגשים אליי מילואימניקים ואומרים: 'אם אתה קורא לנו מחר, אנחנו מתייצבים. הם מרגישים משמעות, מחוברים לאנשים ולגדוד והם אוהבי את המדינה. כשהיו הפגנות וגם ויכוחים, אז קיבלתי הודעות ממילואימניקים שהם מאחוריי. זה נותן לי את האמון להפעיל אותם מתי שנצטרך".
אתה מתמודד עם מחסור בתחמושת?
"אנחנו מפעילים מה שאנחנו צריכים. יש אתגרים מסוימים, אבל קיבלנו את כל מה שאנחנו צריכים. למדנו, השתפרנו והתבגרנו".
ב-7 באוקטובר 2023 פעל קורנפלד בקיבוצים נחל עוז ומגן, שם פינה פצועים וסייע לנטרל מחבלים על הצירים. "לא האמנתי ש-26 מובילי טנקים יעמדו לרשותי כבר בלילה. תפסנו את כל האזור הדרומי ומנענו חדירות מול הפרצות", הוא נזכר. קורנפלד גם מתייחס להישגי לוחמות הטנק מול מחבלי חמאס. "הן מדהימות. קצינות מטורפות עם להט ואמביציה - פי 7 משל כולנו. יש להן רצון לנפץ תקרות זכוכית והן עושות את זה יום יום. עכשיו אנחנו עושים עבודת הכשרה כדי להעצים את תהליך ההכשרה שלהן".
קורנפלד נשוי למאי ואב לילד. מאי היא ראש מכינה קדם צבאית פארן. "היא עושה עבודה חשובה לא פחות משלנו", קובע המג"ד שהתייחס גם למות חברו, אלוף משנה אחסן דקסה, מפקד חטיבה 401. "אני בכיתי. נעשה את הכול כדי לא לשכוח אותו. נגדל דורות של מפקדים עם דמותו".