קרל סייגן היה היה אסטרופיזיקאי ואסטרוביולוג יהודי-אמריקאי שכתב ספרי מדע בדיוני ומדע פופולרי. הוא נחשב לאחד מהאנשים החכמים ביותר בהיסטוריה ובספריו, במאמריו ובנאומיו, חזה די במדויק את העתיד של תחומים רבים. הוא למד את המספרים והמגמות החברתיות וכבר בשנות השמונים ושנות התשעים של המאה ה-20' הזהיר מפני משבר האקלים וגם ממגפת הטפשת שמופצת ברשתות החברתיות.
ב-1990, רגע אחרי נפילת הקומוניזם וכניסת העולם כולו לעידן "הניצחון המוחלט" של הקפיטליזם, הציג סייגן את הטיעון הרציונלי ביותר ללמה חייבים להשקיע הון אדיר כדי למנוע את קריסת האקלים.
הוא הבין שיש כוחות גדולים מאוד שמתנגדים להשקעה בהצלת האקלים - בעיקר בצד הרייגני של הפוליטיקה האמריקאית - ולכן השתמש במספרים וברציונליזם כלכלי כדי להסביר את הטיעון שלו.
"מאז 1945 כמה ארה"ב הוציאה על המלחמה הקרה עם ברית המועצות? התשובה היא כ-10 טריליון דולר" אמר בנאום כשש שנים לפני מותו. "מה אפשר לקנות ב-10 טריליון דולר? הכל. אפשר לקנות כל דבר בארה"ב - כל משאית, אוטובוס, מכונית, סירה, מטוס, עפרון, חיתול - הכל חוץ מאדמה. זה מה שהוצאנו על המלחמה הקרה".
סייגן המשיך: "ועכשיו תנו לי לשאול, כמה היינו בטוחים שהרוסים הולכים לפלוש? האם היינו בטוחים ב-100% שזה יקרה? אני מנחש שלא כי הם אף פעם לא פלשו. מה אם זה היה רק 10% סיכון לפלישה, התומכים בהוצאה היו אומרים שחייבים להישמר. אם הגרוע מהכל קורה, זה מאוד מסוכן לא להיות מוכנים לזה. צריך תוכניות פעולה. זו החשיבה הצבאית הקלאסית. חייבים להתכונן למצב הכי גרוע... הגיוני. ועכשיו, כשנוח לנו עם הטיעון הזה, למה אותו טיעון לא נכון להכנה שלנו להתחממות הגלובלית? אתם לא חושבים שזה 100% יקרה? בסדר. אתם יכולים לחשוב ככה. אבל אם יש סיכוי קטן שזה יקרה, ואנחנו יודעים שהתוצאות של המשבר הזה כל כך רציניות והרסניות, אז למה אנחנו לא משקיעים כדי למנוע או להקטין את התוצאות של זה?".
סייגן, בעצם, שאל איך אפשר להשקיע 10 טריליון דולר בהכנה למלחמה שאף פעם לא קרתה אבל לסרב להשקיע בהכנה או במניעת מצב שבטוח יקרה - משבר האקלים
והוא צדק. בשנות התשעים, כשעוד אפשר היה להשקיע "רק" 10 טריליון דולר בטיפול בגורמים להתחממות הגלובלית - ארה"ב, והעולם בכלל, עשו צעדים קטנים מאוד כדי להתמודד עם האיום הגדול ביותר על האנושות.
כיום צריך להשקיע בטיפול בעניין לפחות 200 טריליון דולר על פני שני העשורים הקרובים. ומה שבטוח, ההתחממות הגלובלית עושה לנו נזק כלכלי עצום מדי יום - הרבה יותר מאשר הקומוניזם: 39 טריליון דולר בשנה לפי חוקרים באוניברסיטאות פוסדאטם וברלין שבדקו את הנזקים מאירועים הקשורים לשינוי האקלים. אין בכלל ספק שצריך להשקיע כסף כביר במאבק בשינויי אקלים - אבל הטיעון המושלם של סייגן פשוט לא עוזר בוויכוח.
מבצע הסתרה מ-1989 לפחות
איך זה שטיעונים רציונליים ומדעיים לא יכולים לעזור בוויכוח ציבורי? זה קשור לכך שמתוך 40 מיליארד הטון של פחמן דו-חמצני שמוזרמים לאטמוספרה שלנו מדי שנה, 36 מיליארד מיוחסים לתעשיית הדלקים הפוסיליים שבשווי של 4.3 טריליון דולר. במקרה לחלוטין, תעשייה זו היא גם התורמת הגדולה ביותר לפוליטיקאים אמריקאים ומשקיעה הרבה בתקשורת והרבה מאוד בלוביניג, שמונע רפורמות מקיפות והכרחיות ברחבי העולם.
ישנן ראיות לשיתוף פעולה בין חברות נפט, איגודים ומדענים כבר מ־1989, אז הוקם Global Climate Coalition — מוסד ללא מטרות רווח שלפי התביעה נועד "להשפיע, לפרסם ולקדם את האינטרסים של חברות הנפט, על ידי הצגת אינפורמציה מוטעית ללקוחותיהן ולכל הציבור".
טיטאני הנפט - האנשים הפרטיים, נסיכויות הנפט והמדינות שחיות על "הזהב השחור" - השיגו בדיוק מה שהם רוצים: כמות מכחישי האקלים שנמצאים על שולחן קבלת ההחלטות ברחבי העולם היא עצומה. וזה כש-99.7% מהמחקרים מאשררים את העובדות המדעיות ומקדמים התערבות ממשלתית וגלובלית בנושא. ה־0.7% שנותרו מקבלים מחברות הנפט כספי מחקר - וגם לא מעט זמן מסך כדי לפרסם את טיעוניהם השקריים והלא מדעיים.
במיוחד לאור העובדה שגם וועידת האקלים, שמתקיימת בימים אלו באזרביג'אן, נכבשה על ידי מדינות שחיות על מכירת הנפט שלהן, צריך להבין שהמאמצים למנוע מהאדם הממוצע לדעת את העובדות ואת האמת על האקלים הם כבירים.
האקלים בידיים של טראמפ
לאורך הנשיאות של ג'ו ביידן הושקעו סכומים היסטוריים במאבק נגד התחממות גלובלית, כולל סובסידות במיליארדי דולרים לחברות פרטיות להפוך את עצמן לנקיות יותר. זה ככל הנראה הולך להשתנות ב-180 מעלות.
דונלד טראמפ, שביקש מיליארד דולר מחברות הנפט לקמפיין שלו וגם קיבל לא מעט מיליונים מהן, מינה את לי זלדין, מכחיש משבר אקלים ופוליטיקאי שנתמך על ידי חברות הנפט, לרשות הסביבתית החשובה ביותר בארה"ב (EPA). זו לא קונספירציה שצריך לחבר ביחד ברמיזות וקריאה בין השורות של ידיעות חדשותיות: טראמפ, שביטל לפחות 100 חוקים סביבתיים כאשר היה נשיא בפעם הקודמת, מוכן לתת לחברות הנפט להרוויח מיליארדים על חשבון האקלים של כולם. וברור שכל השקעה בפתרון הבעיה המשמעותית ביותר לאנושות תדחה בארבע שנים לפחות.
זה לא מפתיע. טראמפ מינה נוצרי צלבני לתפקיד מזכיר ההגנה, נכס של פוטין לעמדת מפתח בקהילת המודיעין האמריקאי ומתנגד חיסונים לתפקיד שר הבריאות. אנחנו בעידן בו השקרנים והפופוליסטים מנצחים ולא רק בעניין האקלים. פוליטיקאים ברחבי העולם מסרבים לפעול לפי הגיון מדעי במגוון נושאים: מהגירה ועד טיפול נפשי. גם כאן בישראל אנחנו נשלטים על ידי ממשלה שפועלת בניגוד לכל הגיון ואפילו בניגוד לכל אתוס ישראלי - בהקשר של החטופים, בהקשר המילואימניקים, בהקשר הכלכלי, בהקשר החברתי, בהקשר האקלימי ובכלל - בכל הקשר
המספרים, הנתונים והעובדות פשוט חסרי משמעות.
וככה נכנסנו לעידן שסייגן הזהיר מפניו בספרו "עולם רדוף שדים" (1995) - ספר בו חזה את הרשתות החברתיות, את הפניה של התקשורת למכנה המשותף הנמוך ביותר וגם את הצלחת הבורות: "כשארצות הברית תשרת את כלכלת האינפורמציה, כשכמעט כל התעשיות היצרניות יעברו למדינות אחרות, כשטכנולוגיה מרהיבה וחזקה תהיה בידיים של מעטים ולא יהיה אחד שמייצג את האינטרס הציבורי שמבין את הנושאים החשובים באמת, כשאנשים יאבדו את היכולת לייצר לעצמם את האג'נדה עם שאלות ידעניות לאלו עם הסמכות, כשנאחז בקריסטלים שלנו ונתייעץ עם ההורוסקופים, כשהפקולטות הקריטיות שלנו יהיו בדעיכה... לא נוכל להבדיל בין מה שמרגיש טוב לבין מה שאמת ואז נתדרדר מבלי לשים לב חזרה לאמונות תפלות ואפלה".