הסמנכ"ל הרפואי של איכילוב: "הרופאים הם אליטה. שמתייחסים אליהם ככה, הם לא רוצים לגדל כאן את ילדיהם"

הסמנכ"ל הרפואי של בית החולים איכילוב, פרופ' גיל פייר, התייחס היום (רביעי) לתופעה בכנס של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בתל אביב שנערך לציון 30 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואמר כי: "הרופאים הם אליטה. שמתייחסים אליהם ככה, הם לא רוצים לגדל כאן את ילדיהם".

"אם בעבר העזיבה הייתה בגלל הרפורמה המשפטית או הפיכה כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה. היום יש לנו עשרות רופאים שעוזבים. אני מדבר כמובן רק על איכילוב. יש לנו 6 רופאים במחלקה שהיו צריכים לחזור לארץ, בנינו עליהם והם לא חוזרים".

פרופסור פייר המשיך את דבריו והציג מסמכים של רופאים שכתבו לו שלא יחזרו לישראל מסיבות שונות. "בעבר הרופאים שעזבו והיו כמה, עשו את זה בקולניות. כעת, זה נעשה בשקט. אף אחד גם לא יתחייב לנו על כך שהוא יחזור לישראל. אני יכול להעיד על כך שאם בעבר היו מנהלים שהיו מסתכלים על רופאים בעיניים שרק רוצים לעזוב וזה היה מרתיע, היום זה כבר לא עוזר וגם חלק מהמנהלים מזדהים וחלקם מעודדים את אותם הרופאים לעזוב במשפטים: אני מבין אותך, אם רק הייתי בגיל שלך. השתנו היוצרות וגם לא כל כך מפחדים מאנטישמיות או גילויי איבה נגד ישראלים בחו"ל".

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, הזהיר כי בקרוב נראה ירידה חדה במספר המתמחים במדינה. "הכתובת הייתה על הקיר במשך 15 שנה, והיום אנחנו מתמודדים עם עזיבת רופאים למדינות אחרות, חלקם במסגרת רילוקיישן או בעקבות תנאי עבודה משופרים בחו"ל", אמר.

ביום עיון שנערך לציון 30 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התקיים גם דיון מעמיק על מצבה של מערכת הבריאות בישראל. החוק, שהיה פורץ דרך בעת חקיקתו, עומד היום בפני אתגרים חדשים שמעלים שאלות נוקבות על שוויון, נגישות, ואיכות השירותים.

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, ציין כי אי-שוויון הפך לבעיה מרכזית במערכת הבריאות. "השיקולים הכלכליים הם אלו שמובילים את ההחלטות, והתוצאה היא פערים כלכליים, גיאוגרפיים, ולשוניים. בפריפריה, האוכלוסיות הערביות ומי שאין לו יכולת טכנולוגית - כולם סובלים מהזנחה שיטתית," אמר. לדבריו, גם הצעות חוק שנועדו לשפר את המצב, כמו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מתעכבות שנים רבות.

בן יעקב גם הדגיש את הצורך בשיפור הנגישות הדיגיטלית והשירותים הלא דיגיטליים: "השירותים הדיגיטליים הופכים לנורמה, אבל מה עושים האנשים שאינם שולטים בטכנולוגיה? גם אי-שוויון כזה עולה כסף למערכת בטווח הארוך."

סיגל רגב, לשעבר מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, תיארה כיצד קופות החולים מתקשות לשרוד תחת תקצוב חסר. "אנחנו מתמקדים בכמות על חשבון האיכות," אמרה. לדבריה, יש לשנות את נוסחת התקצוב כך שתתחשב גם באיכות השירותים, ולא רק במספר המטופלים. בנוסף, רגב הדגישה את הצורך בהגדרת זמני המתנה סבירים ושיפור התנאים למעבר בין קופות החולים.

נציג משרד הבריאות, ליאור ברק, הצביע על היתרונות שבתחרות בין קופות החולים ובתי החולים, אך הכיר בצורך לאזן את המערכת. "אנחנו צריכים להעניק משקל רב יותר לאיכות ולמניעה, ולנצל את הדאטה הקיים לקביעת סטנדרטים ריאליים," אמר.

לעומתו, פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן גוריון, הדגיש את ההיבטים השליליים של תחרות מוגזמת: "יש למצוא את האיזון הנכון ולצמצם את הפערים שנוצרים בעקבות הנוסחה הקיימת."

המשתתפים הסכימו כי העתיד של מערכת הבריאות דורש שינויים מבניים רחבים, בהם עדכון נוסחת הקפיטציה, קביעת סטנדרטים לזמני המתנה, הגדלת התקציבים ושיפור תנאי ההעסקה של הרופאים. שמוליק בן יעקב סיכם זאת בצורה חדה: "צריך להפנים שאי-שוויון עולה כסף. אם לא נטפל בפערים, נשלם על כך ביוקר, תרתי משמע. נראה כי 30 שנה לאחר חקיקת החוק, הגיע הזמן לחשוב מחדש על העקרונות המנחים של מערכת הבריאות בישראל, ולהתאים אותם למציאות המשתנה", סיכם בן יעקב.