ישראל התחייבה בכתב לארה"ב: לא נעקור בכפייה פלסטינים מצפון הרצועה

ישראל התחייבה במכתב רשמי ששלחה לממשל ביידן בשבוע שעבר כי אין לה כוונה לעקור בכוח פלסטינים מצפון רצועת עזה או להרעיב את האוכלוסייה האזרחית שם, כך על פי עותק מהמכתב שהגיע היום (רביעי) לידי וואלה.

• למרות ההבטחות הישראליות, בכירים בממשל ביידן מודאגים מאוד מכך שצה"ל לא יאפשר לעשרות אלפי אזרחים פלסטינים שעזבו את צפון עזה ובמיוחד את העיירה ג'בליה לחזור לשם.
• הבכירים האמריקנים גם הביעו דאגה שההתחייבויות הישראליות לא יהיו רלוונטיות ברגע שממשל טראמפ ייכנס לתפקידו והאיום בהשעיית הסיוע הצבאי האמריקני לא יהיה קיים.
• המכתב הישראלי נשלח בתגובה לאולטימטום שהציבו שר החוץ טוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין ב-13 באוקטובר בנוגע למשבר ההומניטרי בעזה. המצב בצפון רצועת עזה היה אחד החששות המרכזיים שהעלה ממשל ביידן במכתב.
• המועד האחרון לאולטימטום פג ביום רביעי שעבר. אם ממשל ביידן היה קובע שישראל לא נקטה מספיק צעדים כדי להגביר את הסיוע לעזה, ארה"ב הייתה יכולה להשעות את אספקת הנשק לישראל, בהתאם לחוק האמריקני.
• סגן דובר מחלקת המדינה, ודנט פאטל, אמר בשבוע שעבר כי "בעת הזו" ממשל ביידן לא מעריך שישראל מפרה את החוק האמריקני, אך הדגיש כי ההערכה הזו נמשכת.

• המכתב מ-13 בנובמבר נשלח יום לאחר שהשר לעניינים אסטרטגים רון דרמר ביקר בוושינגטון ותדרך את בלינקן ואת היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, על הצעדים שישראל נוקטת כדי לתת מענה לחששות של ארה"ב בנוגע למשבר ההומניטרי בעזה.
• המכתב בן 23 העמודים שחתום על ידי דרמר ושר הביטחון ישראל כ"ץ ונשלח לבלינקן ואוסטין, כולל רשימה ארוכה של צעדים שישראל ביצעה במהלך החודש האחרון או מתכננת לבצע בשבועות הקרובים כדי לשפר את המצב ההומניטרי ברצועה.
• שני בכירים בממשל ביידן אמרו שישראל לעולם לא היתה נוקטת בצעדים הללו ללא האולטימטום האמריקני והאיום בהשעיית הסיוע הצבאי.

• "ישראל מדגישה שאין לה מדיניות של פינוי כפוי של אזרחים מכל מקום ברצועת עזה כולל צפון עזה", כותבים כ"ץ ודרמר במכתב.
• השרים הישראלים טענו שצה"ל לא הוציא צווי פינוי לאזרחים פלסטינים, אלא רק הזהיר אזרחים באזורים מסוימים לפני פעולות צבאיות.
• הם הדגישו שאזרחים לא אולצו לעזוב והאוכלוסייה שבחרה להישאר באזורים אלה נלקחה בחשבון בתכנון המבצעי כולל בהעברת סיוע הומניטרי.
• בפועל, המבצע הצבאי הישראלי בג'בליה דחף 55 אלף פלסטינים לעזוב. מאות פלסטינים, רבים מהם נשים וילדים, נהרגו במבצע כולל בתקיפות אוויריות על בנייני מגורים.
• כ"ץ ודרמר גם דחו את הטענה שישראל מיישמת תוכנית להרעבה של צפון עזה במטרה לאלץ את מחבל חמאס להיכנע.
• "הטענה שתוכנית האלופים אושרה על ידי הדרג המדיני והצבאי או מיושמת על ידי ישראל היא שקרית לחלוטין", כתבו.
• הם הדגישו שישראל לא מגבילה כניסה או מתן סיוע הומניטרי בשום מקום בעזה "ובוודאי לא עושה זאת בניסיון לכפות פינוי אזרחים".
• בפועל במהלך המבצע בצפון רצועת עזה, הגישה של משאיות סיוע הייתה מוגבלת ומעט מאוד סיוע הצליח להיכנס לג'בליה.

• דרמר וכ"ץ כתבו במכתב כי מספר משאיות הסיוע הנכנסות לעזה מדי יום עלה בשבועיים הראשונים של נובמבר ל-200. הם ציינו שהקבינט המדיני-ביטחוני הורה לצה"ל להגדיל את מספר המשאיות ל-250 מדי יום וכן לוודא שמספיק משאיות מגיעות לצפון עזה.
• ארה"ב דרשה מישראל לאפשר ל-350 משאיות סיוע להיכנס מדי יום לרצועה. במכתב טענו כ"ץ ודרמר כי חוסר היכולת של האו"ם לשלוח מספיק משאיות למעברים היא הסיבה למספר הנמוך אך הדגישו שנתניהו הורה לצה"ל להגיע ל-350 משאיות בהקדם האפשרי.
• השרים הישראלים הדגישו שישראל הפסיקה את אספקת הסיוע דרך המגזר הפרטי, כי הדבר הועיל לחמאס וחיזק את הארגון.
• "אם סיוע שלא דרך המגזר הפרטי יתברר כלא מספיק, ישראל לא תתנגד לכניסת סחורות הומניטריות באמצעות המגזר הפרטי בעתיד, כל עוד האינטרסים של ישראל לא ייפגעו", הם כתבו.
• כ"ץ ודרמר גילו במכתב כי ישראל שוקלת את פתיחתו מחדש של מעבר קרני שהיה סגור מזה שנים על מנת לאפשר משלוחי סיוע במכולות - מהלך שיקשה על הבוזזים לגנוב את הסיוע.
• הם כתבו כי צה"ל בוחן פרויקט משותף עם צבא ירדן ותוכנית המזון העולמית של האו"ם להקמת מרכז לוגיסטי סמוך למעבר קרני שיאפשר כניסה של עוד 200 משאיות לעזה מדי יום.

• במכתב הדגישו שני השרים הישראלים שישראל החלה ביישום תוכנית של האו"ם להיערכות לחורף בעזה שכוללת תיקון כבישים מרכזיים המשמשים להעברת סיוע, אספקת סיוע ספציפי לחורף כולל אוהלים וביצוע מבצעי חיסונים בעזה למחלות חורף.
• עוד הוסיפו כי הקבינט הנחה את צה"ל לגבש תוכנית שתאפשר לפלסטינים שמוצאים מחסה באזור ההומניטארי במוואסי לאורך החוף בעזה לנוע מזרחה לאזורים הומניטריים נוספים לקראת החורף. זו הייתה אחת הדרישות המרכזיות של ארה"ב מישראל.
• דרמר וכ"ץ כתבו לבלינקן ואוסטין כי צה"ל נקט במספר צעדים כדי להימנע מפגיעה בעובדי סיוע, כולל התקנת 100 מכשירי איכון על רכבי האו"ם כדי להקל על התיאום עם שיירות הסיוע וכן סימון מחדש של אתרי סיוע במערכות צה"ל כדי שלא יהיו מטרה לתקיפה.

• אחת הדרישות של ארה"ב מישראל הייתה לאפשר לצלב האדום הבינלאומי לבקר בבתי כלא ובתי מעצר בישראל על מנת לבדוק את הטיפול בעצורים מעזה.
• במכתב כתבו דרמר וכ"ץ שישראל לא תאפשר זאת בגלל התנהלות הצלב האדום "שהפרה את עקרונות הניטרליות והסודיות" וכן בשל הדרך שבה טיפל הארגון בסוגיית החטופים הישראלים בעזה.
• הם הוסיפו כי הקבינט הביטחוני אישר הקמת צוות עצמאי של שופטים ישראלים לשעבר ושני משקיפים זרים שיבקרו במתקני כליאה ובבתי כלא.
• "ישראל מוכנה להתחיל מיד בשיחות עם ארה"ב על עקרונות הפעולה של הצוות העצמאי הזה ולדון באפשרות למעורבות אמריקנית ישירה בנושא", הם כתבו.

• דאגה מרכזית נוספת של ארה"ב הייתה החוקים הישראליים החדשים נגד אונר"א שיגבילו באופן משמעותי את פעילותה בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובעזה.
• דרמר וכ"ץ כתבו כי ישראל רוצה לדון עם ארה"ב "כיצד ניתן לבצע את המעבר לסוכנויות אחרות של האו"ם בצורה החלקה ביותר לפני שהחוקים ייכנסו לתוקף" תוך פחות משלושה חודשים.
• הם חשפו כי הקבינט הביטחוני הורה למשרד החוץ הישראלי להציע חלופות לאונר"א בעזה ובגדה המערבית.
• עוד כתבו השרים הישראלים כי עיריית ירושלים הולכת להחליף את אונר"א במתן חינוך ושירותים סוציאליים לעשרות אלפי פלסטינים במזרח ירושלים.
• הם גם הציעו שהרשות הפלסטינית תחליף את אונר"א במתן שירותים אלה בגדה המערבית.