ברבעון האחרון של שנת 2024 נרשמה עלייה של 19.7% בנטילת תרופות נגד חרדה, ביחס לרבעון זה בשנה שעברה, עם פרוץ המלחמה - כך נחשף היום (רביעי) בוועדת הבריאות של הכנסת. בנוסף,
נרשמה עלייה של כ-5% בצריכת תרופות בכלל.
ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ירון לוי מיש עתיד, הדגיש כי עוד לפני המלחמה פורסם הנתון החריג שכ-7.5% מהאזרחים צורכים כדורים נגד דיכאון וחרדה.
"כטיפול, זה יכול להיות הדבר הנכון ביותר לכל המטופלים, על אף תופעות הלוואי של חלק מהכדורים", הדגיש ח"כ לוי. "אך חובה עלינו ללמוד את הנושא ולשמוע את עמדתם של גורמי המקצוע, מאופן חלוקת המרשמים על השלכותיהם, ההכשרה הרפואית הנדרשת להנפקת התרופה, המסלול הנדרש לקבלת כדורים מסוג זה, ההגדרות והדרגות של הכדורים השונים, ההליך בבתי המרקחת, תופעות הלוואי של אותם טיפולים תרופתיים על ידי רופאי משפחה, כהתמכרויות, בעיות גמילה ומינונים וצריכת יתר".
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הבהיר כי התרופות הללו מועדות להתמכרות. "צריכת התרופות היא נתון מדויק המשקף היטב את מצב הציבור", אמר. "לרופאים הרושמים תרופות כאלו, יש שיקול מקצועי רפואי, מתי להסתפק בטיפול נפשי ומתי להזדקק גם לטיפול תרופתי. צריכת תרופות נוגדות חרדה אכן מצריכות זהירות כי הן מועדות להתמכרות".
הוא ציין כי כ-5% מהאוכלוסייה צורכים כיום תרופה כלשהי בתחום בריאות הנפש, כשבתחילת המלחמה נרשמה עלייה חדה. "דווקא אצל ילדים ונוער נרשמה ירידה בצריכת תרופות כאלו בתחילת המלחמה, ואח"כ היא חזרה לרמתה השנתית ואף עלתה", אמר. "עם פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של כ-8.8% מהאוכלוסייה בממוצע בנטילת תרופות נוגדות דיכאון".
לטענתו, לפני המלחמה נרשמה ירידה בצריכת תרופות נוגדות חרדה, בשיעור של 13.3% באוכלוסייה, ועם פרוץ המלחמה נרשמה עלייה בצריכת תרופות אלו של 3.3%, וברבעון האחרון נרשמה עלייה של 19.7%, ביחס לרבעון זה בשנה שעברה. עוד הביע דאגה מהעלייה בנטילת תרופות אלו, וסיפר על הכשרות תקופתיות בתחום בריאות הנפש לרופאי המשפחה.
ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר ראשי במחוז ירושלים של "כללית", הוסיף על העלייה בשנים האחרונות בצריכת תרופות כאלו. "היא נגרמת גם מגידול באוכלוסייה ומעליית המודעות, ועלייה חדה נרשמה עם פרוץ המלחמה - אך לאחר מספר חודשים, נרשמת התייצבות והתמתנות בצריכה", טען. לדבריו, הנפקת מרשם לתרופה כזו מצריכה פגישה עם רופא, וגם בתרופות מתמשכות תהיה פגישה תקופתית וביקורת על השיקול בנטילת התרופה. הוא הודה כי זמן ההמתנה לטיפול במרפאות בריאות הנפש, הוא כחצי שנה.
ד"ר יונתן פרידמן, פסיכיאטר מהמרכז הישראלי להתמכרויות, קרא לבדיקת הצריכה, שכן התרופות הניטלות ע"י המטופל - זולגות גם לבני משפחתו: לפי מדגם של כ-2,500 איש שסובלים מטראומה על שימוש מסוכן בתרופות פסיכיאטריות - 53% מהם הגדילו את הצריכה שלהם", אמר.
ד"ר טלי שמואלי, מנהלת מחלקת בריאות הנפש ב"מכבי", ציינה כי לפי סקר שערכו, 43% מהציבור חוו החמרה במחלה הכרונית שלהם - לעומת 34% שציינו זאת לפני המלחמה. בנוסף, נרשמה עלייה של 50% בצריכת אלכוהול, וכן עלייה בעישון או בחזרה לעישון. היא הודתה במצוקת כוח-אדם פסיכיאטרי במחוז הדרום, למרות עיבוי שנערך בחודשים האחרונים, וההמתנה לטיפול נפשי עלולה להגיע אף לשנה.
ברוך ליברמן מנכ"ל "חברים לרפואה", מציין כי "תרופות בכלל, ותרופות בתחום בריאות הנפש בפרט, הן אינן מותרות. מאז פרוץ המלחמה אנחנו חווים עלייה גדולה מאוד בבקשה מאזרחים לסיוע בהשגת תרופות המסייעות בתחום בריאות הנפש, עלייה שמתגברת עוד יותר כל פעם שמתקיים שיח ציבורי או תקשורתי לקראת תקיפה אפשרית על ישראל מצד איראן ומדינות אויב אחרות. רבים מתקשים להשיג את התרופות, פונים אלינו לסיוע, ואנחנו הופכים עולמות כדי להשיג ומעבירים ללא עלות למי שזקוק להן. אבל ככל שמתארכת המלחמה קשה יותר להשיג אותן ואנחנו מתקשים לעמוד בהיצף הבקשות".
ליברמן מוסיף כי: "המחסור בתרופות מאז פרוץ המלחמה מתבטא לא רק בתרופות לבריאות הנפש, אלא גם בתרופות נוספות. מדובר אפילו בתרופות יומיומיות, כמו תרופות להורדת חום או משככי כאבים, כי יש אנשים שידם אינה משגת. לכן, אנו יוצאים בקריאה דחופה לציבור לעשות סדר בארון התרופות הביתי ולתרום לנו תרופות מכל הסוגים שאין לכם צורך בהן; כך אתם יכולים לעזור לאחרים, עבור רבים זו ממש הצלת חיים".
בחברים לרפואה מציינים כי מי שרוצה לתרום תרופות יוכל להעביר אותן לעמותה בלמעלה מ-1,000 נקודות איסוף בפריסה ארצית רחבה (כולל כל סניפי רשת הסופר פארם). לאחרונה התווספו גם נקודות איסוף רבות בצפון הארץ, כולל במבוא חמה, אניעם, נאות הגולן, חיספין, אורטל, כנף ויישובים רבים נוספים.