בוועדת החוקה נערך אתמול (שני) דיון שמטרתו לדון במאבק בפשיעה המאורגנת והחמורה. הדיון היה אמור לדון בפשיעה הגואה בחברה הערבית, אך הדיון באופן לא מפתיע בכלל לא הצליח להתרומם מעל הטחת האשמות מצד חלק מחברי הכנסת ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהתקשתה להשיב על השאלות ולספק את התשובות לשאלה: כיצד האישה שעומדת בראש מערך התביעה מתמודדת עם הסוגיות האלו?
עתה אנו חושפים בוואלה את מכתב התשובה בין עשרים העמודים שהיועמ"שית שלחה לח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, לפני הדיון.
צוות העל והועדה המתמדת
בכל הנוגע למאבק בפשיעה, בהרב-מיארה מפרטת במכתבה שהוקמו שני גופי תיאום שמטרתם לבדוק מה נעשה בשטח על מנת להיאבק בפשיעה. הגוף הראשון הוא צוות העל שמתווה מדיניות למאבק בפשיעה ובו חברים: מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המיסים וראש רשות ניירות ערך.
הגוף השני הוא הועדה המתמדת שמטרתה להכין תכוניות שנתיות למאבק בפשיעה, ובו חברים בכירים ממערכת אכיפת החוק.
לפי מכתבה של היועמ"שית, הגוף הראשון צריך לקיים פגישות תכופות. "צוות העל מתכנס אחת למספר חודשים בהשתתפות ראשי מערכת אכיפת החוק", נכתב. "כך, במהלך שנת 2024 צוות העל קיים עד כה שלוש ישיבות וקבועה לו ישיבה אחת נוספת עד לסוף השנה. מאז הקמתו של הצוות המכין בסוף שנת 2018 נקבעו לו דיונים קבועים, לפני כל ישיבה של צוות העל. לעיתים נפגש הצוות המכין למספר דיונים לפני כל ישיבה של צוות העל".
"בשנת 2024 קיים עד עתה ארבע ישיבות וקבועה לו ישיבה נוספת עד סוף השנה", כתבה. "הוועדה המתמדת נפגשת אף היא באופן עתי וקבוע, כאשר בתקופת מגפת הקורונה הוועדה צמצמה את מפגשיה: בשנת 2019 התכנסה הוועדה 4 פעמים; בשנת ,2020 פעם אחת; בשנת 201 התכנסה הוועדה 3 פעמים; בשנת 2022 התכנסה הוועדה 5 פעמים; בשנת 2023 - 4 פעמים; ובשנת 2024 התכנסה הוועדה נכון לעת ה 4 פעמים".
קשה להתעלם מהעובדה שבמכתב לא מפורט מה הגופים עשו בפגישות אלה, אך גם שמדובר במספר פגישות זעום.
הפשיעה בחברה הערבית
בחלק במכתבה בו היא מתייחסת לפשיעה בחברה הערבית, בהרב-מיארה אמנם מפרטת שנערכו פגישות ואף מתייחסת לשינוי ביחס לפשיעה אחרי מלחמת חרבות ברזל, אך גם פה המכתב היעדר פירוט. "משנת 2019 במסגרת קביעת מדיניות האכיפה המשולבת של פשיעה חמורה ופשיעה מאורגנת ותוצריהן, קבע צוות העל כי יש ליתן דגש מיוחד בכל אחד מנושאי ההתעניינות המתועדפים למאבק בפשיעה בחברה הערבית", נכתב.
"לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קיים צוות העל דיון בנוגע להשפעות המלחמה על הפשיעה בחברה הערבית ולסיכונים הנוספים שיש להתמודד עימם במציאות זו", המשיכה היועמ"שית. "כן דן צוות העל בממשקים בין פעילותו בתחום זה לבין הפעילות הממשלתית המקבילה, המקודמת להתמודדות עם התופעה".
שימוש ברוגלות
אחת הנקודות שמצאו ביטוי מפורט במכתבה של היועמ"שית היא רצונם של השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר לקדם חקיקה שתאפשר למשטרה להשתמש ברוגלות בעבירות של פשיעה חמורה. השניים לא מוכנים להכניס להצעת החוק שאמורה להסדיר את נושא סמכות השימוש של המשטרה ברוגלות.
"משרד המשפטים גיבש כבר בשנת 2014 הצעת חוק מקיפה שכוללת גם הסמכה של המשטרה לערוך חיפוש סמוי בחומר מחשב, אשר לא קודמה לאחר קריאה ראשונה", נכתב. "בשנת 2023 הוחלט לקדם את אחד ההסדרים מתוך הצעת החוק, ונוכח האמור גובשה במשרד המשפטים טיוטת תזכיר הצעת חוק שנועדה להקנות למשטרת ישראל כלי חיוני ביותר בשים לב להתפתחויות הטכנולוגיות שיאפשר ביצוע חיפוש סמוי במחשב בעבירות פשע חמורות ולהתמודדות עם פשיעה חמורה". עוד ציינה כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי מעוניינים לקדם את הצעת החוק, ובלבד שהחוק יחול רק על רשימת עבירות מוגבלת, ומתנגדים להחילו על עבירות שחיתות שלטונית וטוהר ומידות, זאת בניגוד לעמדת גורמי אכיפת החוק. נוכח המחלוקת האמורה טיוטת התזכיר טרם קודמה.