במחקר שערכו באוניברסיטת סטנפורד שאלו 2,180 אנשים המייצגים את האוכלוסייה בארצות הברית שאלות לגבי כותרות אמיתיות ומזויפות. הנחקרים קיבלו 16 כותרות חדשותיות. 8 מהן היו על דונלד טראמפ (4 חיוביות ו-4 שליליות) ו-8 כותרות אחרות היו בנושאים אחרים שאינם קשורים לטראמפ.
מתוך הידיעות על טראמפ חצי היו אמיתיות וחצי היו פייק שהחוקרים יצרו בעצמם. למשל, לפי כותרת מזוייפת אחת טראמפ הגיע מחופש למסיבת הלוויין כאפיפיור. הידיעה היתה מזויפת בצורה ברורה מאוד. כאמור, היו כותרות מזויפות אחרות - חלקן פרו-טראמפ וחלקן אנטי-טראמפ.
הנחקרים התבקשו לדרג את רמת האמת של כל כותרת ולדרג את הסיכוי שהם ישתפו אותה. ולאחר מכן הם התבקשו להגיד אילו כותרות הם זוכרים. כל הנחקרים נשאלו גם שאלות כלליות על הזיהוי הפוליטי שלהם, האמונות שלהם ואיך הם צורכים תקשורת.
הממצאים של המחקר דיכאו את החוקרים. התוצאות הראו שהאמת פשוט לא משנה יותר. הנחקרים הביעו הסכמה חזקה יותר לכותרת הפייק מאשר לכותרות אמיתית שלא התאימה לדעתם הפוליטית. הכותרות שהתאימו לדעות הפוליטיות של הנחקרים היו אמיתיות מבחינתם.
זה היה נכון לכל המשתתפים במחקר - בלי קשר לרמת החינוך שלהם או היכולות האנליטיות - אבל כן בלט יותר בקרב מצביעי טראמפ. המחקר גילה גם שיותר שאנשים מוכנים לשתף פייק שהם יודעים שהוא פייק מאשר לשתף עובדה שנוגדת את דעתם הפוליטית. "הופתענו שהפוליטיקה פשוט יכולה למחוץ את האמת" נמסר מהחוקרים. "האימפקט של כותרות פייק בסיפורים גדול פי 1.4 עד פי 2.2 מהאימפקט של כותרות עם אמת".
המשמעות העצובה של המחקר שהתפרסם לאחרונה בעלון המקצועי Experimental PsychologyGeneral היא שהעובדות פשוט לא משנות בפוליטיקה המודרנית. ראינו את זה בבחירות האחרונות בארה"ב. למשל, ג'ו ביידן השקיע יותר במעמד הפועלים מאשר כל נשיא לפניו אבל זה פשוט לא שינה למצביעים שהכי נהנו מההשקעות הללו (גברים לבנים ממעמד הפועלים). אנחנו רואים את זה גם כאן בישראל כאשר נתניהו הבטיח "למוטט את שלטון החמאס" ואז הוא ואנשיו הסבירו כמה זה חשוב לתחזק את שלטון החמאס - וזה לא שינה את דעתם של 25-30 מהמנדטים שהוא יקבל בכל מקרה.
המשמעות הגדולה יותר של המחקר הזה - ומחקרים אחרים על הנושא - היא שאנחנו חיים במציאות שאין בה חשיבות לעובדות. במציאות כזו, תיאוריות קונספירציה הופכות לאמת עבור אוכלוסיות ענקיות. למשל, על פי סקרים, רוב הימין בישראל חושב שיצחק רבין לא נרצח. זה לא בשוליים. זה רוב האנשים בעלי הדעות הימניות, שהם הרוב בישראל. כמו כן, יש רוב בימין של מאמינים בצורה כלשהי ב"תיאוריית הבגידה". שוב, זה לא רק "מכונת הרעל" באקס-טוויטר. לפי סקרים לאורך שנים, האמונה בשקרים מוחלטים וקונספירציות ללא שום היגיון פנימי, תופסת חזק בחלק נרחב של צד פוליטי עצום בישראל, שרבים ממנו עכשיו מסרבים להחזרת החטופים וסיום המלחמה - בגלל שמכרו לו נרטיב מסוים בצורה יעילה.
אנחנו במציאות שבה יש שתי סביבות מידע שאין בינן שום דבר משותף. אנחנו נמצאים כבר עכשיו בסיטואציה בה לעובדות יש משקל נמוך יותר מאשר נרטיב ופייק ניוז בפוליטיקה ובקביעת מדיניות. אנחנו עומדים בפני דור בוגר של הורים שכל התוכן החדשותי שלו מגיע ממקורות לא עיתונאים, לא מקצועיים ולא נאמנים לדבר מלבד הלייקים והשיתופים. בקורונה ראינו אחוזים נרחבים מהאוכלוסייה כאן בישראל ובכלל בעולם - שמסרבים להאמין לווירוס שהרג עשרות מיליונים ברחבי העולם. היו כאלו שרגע לפני שנשמו את נשימתם האחרונה אמרו לאחות שטיפלה בהם שהם לא מאמינים שהווירוס אמיתי. נראה שאין יותר שום משמעות לנתונים, למדע, להיסטוריה אובייקטיבית. וזה קשה עד בלתי אפשרי לנהל חברה חפצת חיים אם אין הסכמה על עובדות.