ועדת הבריאות אישרה היום (ראשון) את הגדלת מספר הרישיונות להפעלת מכשירים רפואיים מיוחדים בפריפריה. 6 מכשירי סיטי, 10 מכשירי MRI וצמד מכשירים של מערכות רנטגן לצנתור לב וכלי דם, התווספו למערכת הבריאות.
ב-31 באוקטובר 2024 הגיש שר הבריאות אוריאל בוסו לוועדת הבריאות של הכנסת את טיוטת התיקון לתקנות העוסקות במערכות מכשירים אלה בהם סורק טומוגרפיה ממוחשבת (CT) במכשיר דימות בתהודה מגנטית (MRI) במערכת רנטגנית לצנתור לב וכלי דם, במערכת רנטגנית לצילום וצנתור ראש ובמערכת רובוטית לביצוע ניתוחים בשלט רחוק. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצא בחודש מאי האחרון כי מספר מכשירי MRI ו-CT למיליון נפש בישראל עדיין קטן מהמקובל בקרב רוב מדינות ה-OECD.
על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסוף שנת 2023, לפני התוספת היה מכשיר CT אחד לכל 103,000 נפש (96 מכשירים). מעתה, יהיה מכשיר אחד לכל 100,000 נפש (98 מכשירים).
גם סורקי MRI מגדילים את כמות המכשירים לנפש, כשלפני השינוי המספר עמד על מכשיר אחד לכל 161,000 נפש (61 מכשירים), ולאחר השינוי מכשיר אחד לכל 156,000 נפש (63 מכשירים).
גם במערכות רנטגניות לצנתור לב וכלי דם ישנה מגמת עלייה, כשלפני השינוי מכשיר אחד לכל 200,000 נפש (49 מכשירים), ולאחריו מכשיר אחד לכל 192,000 נפש (51 מכשירים).
בתחום הצנתורים הרנטגניים לראש, לפני השינוי היה מכשיר אחד לכל מיליון נפש, עם סך של 9-10 מכשירים, ואילו לאחר השינוי הוסרו המגבלות הכמותיות. בתחום מערכות רובוטיות לניתוחים בשלט רחוק, לפני השינוי היו קיימות 6 מערכות, עם אופציה להרחיב ל-10, ובתום השינוי גם כאן הוסרו המגבלות הכמותיות.
בתוך כך, לפני ההוספה היו קיימים 6 תאי לחץ, שניים בכל אזור - צפון, מרכז ודרום, ואילו לאחר השינוי מספרם עלה ל-10 תאי לחץ, עם חלוקה חדשה של 3 בצפון, 4 במרכז ו-3 בדרום. מכשירי PET-CT, לא נכללו בתיקון הנוכחי, והמספר הקיים עומד כיום על 17 מכשירים, כאשר יש מכשיר אחד לכל 475,000 נפש.
בדיונים במשרד הבריאות לקראת הבאת אישור התקנות בכנסת, שר הבריאות, הנחה למצוא דרכים ופתרונות להבאת המכשירים לבתי החולים ולזמינות במערכת במהירות האפשרית ואף ביקש לבחון קציבת זמן על מתן הרישיונות להבאת המכשירים ולתחילת עבודתם.
השר בירך על אישור התקנות והוספת המכשירים בפריפריה שמיקומם ייקבע בחודשים הקרובים. "ההתפתחות בתחום והיעילות המוכחת של הטכנולוגיה הפכה את טכנולוגית הדימות לאמצעי מרכזי בעולם הבריאות ולכלי חשוב לאיתור מחלות ומצבי סיכון מורכבים", אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, הוסיף כי "הרחבת מספר המכשירים המיוחדים אינה רק עניין של שדרוג מערכת הבריאות, אלא צעד שמטרתו להבטיח שכל אזרח, ללא קשר למקום מגוריו או למעמדו הכלכלי, יוכל לקבל טיפול רפואי מתקדם ונגיש".
בישראל, מספר מכשירי ה-PET-CT למיליון נפש גבוה יותר בשלוש מתוך 13 מדינות שנבדקו - פולין, צ'כיה ויוון. כך למשל, בישראל יש 6.6 מכשירי MRI למיליון נפש, בעוד שבארה"ב יש 38 מכשירים למיליון נפש. למרות שכמות המכשירים בישראל נמוך יחסית, נצילותם גבוהה יותר לעומת 13 המדינות שנבדקו, כלומר, מספר הבדיקות למכשיר בישראל גבוה משמעותית.
מספר המכשירים הנמוך בישראל יחד עם הביקוש הגבוה לבדיקות, מאלץ את מכוני הדימות להפעיל את המכשירים לאורך כל שעות היממה, ולעיתים נדרשים המטופלים להיבדק גם בשעות הלילה.
הביקורת העלתה כי למשרד הבריאות אין תוכניות רב-שנתיות להצטיידות במכשירי הדימות. למעשה, מאז 2013 לא טרח המשרד להגיש לוועדת הבריאות של הכנסת תוכנית רב-שנתית כזו, פרט ל-MRI, תוכנית שהוצגה בשנת 2015.
במשרד הבריאות השיבו כי "משרד הבריאות פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצם את אי השוויון במערכת. בישראל יש כיום 61 מכשירי MRI פעילים להם ניתן רישיון מטעם משרד הבריאות כאשר ההחלטה על חלוקת המכשירים מתבצעת לאחר הערכת צרכים לאומית ובהתאם לתקנות בריאות העם".