נתחיל מהסוף. יש 101 חטופים בעזה כבר 406 יום. ככל הידוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הקדיש להם השבוע אפילו דיון אחד. הקבינט המדיני ביטחוני לא התכנס כדי לשמוע על מצבם. גם לא מליאת הממשלה. אז למה נתניהו כן היה זמן השבוע? לפחות לשלוש ישיבות והתייעצויות ארוכות עם עורכי דינו ויועציו, ולסרטונים, הודעות ועצומות קואליציוניות נגד התקשורת, השבכ ומערכת המשפט. בין העדות המתקרבת של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים למצעד המקורבים שנכנסים ויוצאים מחדרי החקירות בשב"כ ובלה"ב 433 - סדר היום בלשכת ראש הממשלה מוצף שוב בפלילים, חשדות, ופרשיות, ועסוק בעיקר בקו ההגנה-התקפה שמוכר היטב מהעבר: אין כלום כי לא יהיה כלום, ההר יוליד עכבר.
אותה מנגינה שמתנגנת כבר יותר משמונה שנים בתיקי האלפים של נתניהו מסומפלת בשבועות האחרונים לחקירות מקורביו, ראש הסגל צחי ברוורמן והדובר אלי פלדשטיין, ומשופררת יום וליל באולפנים ודפי המסרים של תומכיו. אחרי ההתנערות הראשונית של לשכת רה"מ מפלדשטיין, החשוד בחקירת המסמכים המסווגים, נתניהו שינה השבוע גרסה ואימץ אותו לצד ברוורמן, החשוד בחקירת זיוף ושיפוץ הפרוטוקולים, כאחד מ"אנשיו", קורבן של פייק ניוז/מסע ציד/אכיפה בררנית שנרדף רק בשל קרבתו אליו. נהוג לחשוב שמבול ההודעות ושינויי הגרסאות מעיד על מפלס הלחץ הגואה שלו ושל אנשיו, אבל יותר מכך - הוא מעיד על קמפיין מתוזמר ומאורגן שמטרתו לזהם ציבורית מראש את החקירות בספקות ולהזין את רשת הצייצנים של יאיר נתניהו בקונספירציות על דיפ סטייט של ראש השב"כ והיועמ"שית שחברו לכוח קפלן כדי להפיל את השלטון.
בין אם החקירות החדשות בכוורת יבשילו לכתבי אישום או יסתיימו בפלופ, ובין אם הן ייעצרו בשליחים ולא יוליכו לראש הקודקוד, הן מזקקות לתוכן כל כך הרבה מההיסטוריה של נתניהו עצמו: מסמכים מסווגים, הדלפות של סודות מדינה, ניסיונות להנדס תודעה ולשלוט בנרטיבים של התקשורת, מקורבים שמוכנים לעשות הכל כדי שיישאר בשלטון - להכל יש פלאשבק איפשהו בקורות חייו שמופיע כעת מחדש במעללי הלשכה שכבר אין בה גבולות.
ברוורמן, ראש הסגל, הוא האיש הקרוב והחזק ביותר בסביבת ראש הממשלה, פלדשטיין הצטרף ללשכת נתניהו בשנה שעברה ורק החל לטפס את דרכו במנגנון; שניהם לא בחלו באמצעים - עד כדי חשד לפגיעה בביטחון המדינה תוך כדי מלחמה - בשביל אותה מטרה: להבטיח את הישרדותו אחרי ה-7/10. נתניהו, כמו תמיד, יצהיר כנראה ש"לא ידע" על המתרחש בין כתלי האקווריום שלו, אבל המסחרה בפרוטוקולים ובמידע הביטחוני המסווג היתה חלק ממאמץ שיטתי ומסודר להסיר ממנו את האחריות לאסון ולהפיל על אחרים את הקונספציות והמחדל - בין אם על צמרת מערכת הביטחון, אדריכלי אוסלו וההתנתקות, אחים לנשק או יחיא סינואר; החקירות פשוט חושפות לעיני כל את הקרביים של מה שמכונה בדרך כלל "מכונת הרעל".
המזמורים החדשים-ישנים של השופרות על הפיכה שלטונית ורדיפת הימין משתלבים היטב ברקע הפסקול המתגבר של תיקי האלפים, שמתקרב לנקודת השיא שלו, אחרי שביהמש המחוזי בירושלים דחה השבוע את בקשת נתניהו לדחות את עדותו בשל התארכות המלחמה. ועם כל הכבוד לדאגה לשמו הטוב של ברוורמן ולתנאי המעצר של פלדשטיין, זה האירוע שבאמת מדיר שינה מעיניו.
שמונה שנים עברו מאז שנפתחו החקירות, חמש שנים מאז הגשת כתב האישום, ו3.5 שנים חלפו מאז שמסכת הליכודניקים השתקנית שימשה תפאורה לנאום ההסתה שלו בפתיחת המשפט, בעוד כשבועיים וחצי ראש ממשלת ישראל אמור לעלות בפעם הראשונה בהיסטוריה כנאשם מספר אחת במדינה לדוכן העדים. ולהישאר שם, שלושה ימים בשבוע, מהבוקר עד אחר הצהריים. מקורביו יודעים לספר, כבר שנים, שהוא חושש מהמעמד עד מאוד ויעשה הכל כדי לא להגיע אליו, כולל משאים ומתנים חשאיים ועקיפים על הסדרי טיעון שלא הגיעו אף פעם לכדי הבשלה. אבל שופטי המחוזי בירושלים, ששבעו ממריחות, הציבו בפניו את 2 בדצמבר כעובדה גמורה ואמרו לו: תתמודד.
נתניהו, לפחות בינתיים, מאותת שהוא נערך להתחיל בעדות כמתוכנן, אך אין לפסול על הסף טריקים ושטיקים - משפטיים, ביטחוניים, או פוליטיים - שיישלפו, כמנהגו בקודש, ברגע האחרון, ואפילו אחרי תחילת העדות, אם ירגיש שהיא סוגרת עליו ופועלת נגדו. באופוזיציה יש מי שמשוכנעים שאחרי הניצחון הגדול של טראמפ בארה"ב, נתניהו מסוגל לברוח מהעדות אפילו עד להקדמת הבחירות, על גב ביקורים חמים בבית הלבן והבטחות לשלום עם סעודיה. בינתיים, לכל הפחות, נראה שמה שמטריד אותו יותר זה להתבצר מפני הנבצרות, דמון ישן שעם התקרבות העדות שב לרדוף אותו מחדש.
בפעם הקודמת, אחרי הקמת הממשלה, הדמון הזה גרם לו לחוקק חוק יסוד מיוחד בהליך בזק שימנע את הוצאתו לנבצרות מסיבות משפטיות, שבגצ דחה את תחולתו לכנסת הבאה מרוב שהוא פרסונלי ונתפר למידותיו. עכשיו, אם וכאשר ראש הממשלה אכן יעלה על דוכן העדים, הוא יהיה מנותק במשך שעות ארוכות במקום לנהל את המדינה במלחמה, והוא חושש שהדרישות והעתירות להוצאתו לנבצרות יקבלו רוח גבית חדשה. לכן, גייס אתמול את כל ראשי הקואליציה לחתום על הצהרה משותפת נגד האפשרות של נבצרות אותה השוו, איך לא, לנסיון הפיכה ופגיעה חמורה בדמוקרטיה. עוד דה ז'ה וו קורבן עבור תומכיו, שמקבל ליבוי נוסף בקרבות היועמשית עם איתמר בן גביר. ככל שיתקרב מועד העדות, מקהלת ההתקפה/הגנה של נתניהו ושופרותיו על רשויות אכיפת החוק במדינה צפויה רק להתגבר.
לסיום, נחזור להתחלה; בין ההכנות לעדות למצעד המקורבים בחקירות, נתניהו וסביבתו שוקעים 'עד צוואר בחקירות"; ועלול להיווצר חשש, לא בלתי מבוסס, "שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי". על החתום: ב. נתניהו, 2008, כשהחקירות היו של אולמרט, כמובן, ולא שלו, אבל השבועות הקרובים עשויים להפיח לחיים את הציטוט הזה ולהטיל אותו הישר על סף דלתו.