צריך להגיד זאת בקול: למדינת ישראל יש שתי ברירות - סיפוח או היפרדות

עם בחירתו של טראמפ חזרה סוגיית הריבונות על יהודה ושומרון לסדר היום בסביבת רה"מ והסומק חזר ללחיי מפלגות הימין המשיחי שהחלה בהכנות למימוש חלום א"י השלמה. מותר להאמין שהאידיאולוגיה היא מעל הכל וזכותנו על כל ארץ ישראל גוברת על כל שיקול אחר ויהי המחיר אשר יהיה. זו גישה אמונית - משיחית לגיטימית. כיעד לאומי היא מתכון לאסון עם איום קיומי.

המשמעות של שניהם היא זהה, השטח המסופח או זה שעליו מוחלת הריבונות, הופך לשטח ישראלי לכל דבר ועניין והתושבים הופכים לתושבי ישראל. חסידי הסיפוח באמצעות המונח 'החלת ריבונות', מקווים לשכנע את הציבור שזה מהלך בלתי מזיק, אנושי ויש בו רק חיוב. ולא יסופחו מאות אלפי פלסטינים וזה יעבור בשלום במוסדות הבינלאומיים 'בעזרת השם'.

"סיפוח קטן", רק של גושי ההתיישבות עליהן יש קונצנזוס, כפעימה ראשונה יעבור בשקט. טענה בסבירות נמוכה מאוד ולכן, מתבקשת הנחת עבודה שזה יוביל לקריסה מוחלטת של הרש"פ ולהתקוממות רבתי, שסופה "ניצחון ישראלי", השתלטות צבאית מוחלטת על כל שיטחי הגדה עם 3 מיליון פלסטינים תחת כיבוש ובאחריות ישראלית. - האם יש תוכנית ליום הזה?

אימוץ סיפוח בכל סדר גודל ביו"ש, מוציא את הרש"פ מהתמונה בכל הקשר וישראל נשארת עם פתרון יחיד לעזה של ממשל צבאי ישראלי ושליטה צבאית מוחלטת על כל הרצועה, עם 2.3 מיליון עזתים רעבים ועם אחריות יחיד לשיקום הריסותיה. מה התוכנית ליום שאחרי והפעם עם 5.3 מיליון פלסטינים תחת כיבוש ואחריות ישראלית.

בגדה חיים למעלה מחצי מיליון ישראלים וכשלושה מיליון פלסטינים. על כל ישראלי 6 פלסטינים. בציר כביש 60, שבין חברון, בית לחם, בואכה ג'נין, סביבו ממוקמות רוב ההתנחלויות הלא חוקיות חיים 95.5% מהפלסטינים ובתוכם 4.5% ישראלים.

צה"ל עושה כמיטב יכולתו עם שבע חטיבות סדירות, עם יחידות עילית. אך כל אלה אינם מצליחים לשים סוף למיידיי האבנים, למטמיני המטענים וליורים מהמארב, וזאת לצד עיסוקיו בשמירה על הסדר הציבורי וריסון מתנחלים הפורעים באוכלוסייה הפלסטינית, - צה"ל מתוח בגדה ובכל הזירות, עד קצה.

סיפוח קטן, בשם האדרת קדושת האדמה על פני קדושת החיים סופו שליטה בגדה המערבית ובעזה, בסבירות גבוהה תוצאה מאובדן שליטה. ממשלה שתעמוד מול החלטות הסיפוח חובתה לדעת את מחירו בכל מרכיבי הביטחון הלאומי. בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ ובראש ובראשונה בחוסן החברתי. האם יש בידה את המשאבים בכוח אדם לוחם ומשאבים פזיים לצלול לתהומות הסיפוח. עליה לתת תשובה ברורה ומשכנעת, האם יש בידה את הנוסחה איך שולטים 7 מיליון יהודים בשבעה מיליון פלסטינים בלי להגיע לתהומות של מדינה אחת, לא דמוקרטית או לא יהודית ובשני המקרים מדממת במלחמת אזרחים בלתי נגמרת שמיטב בניה נמלטים ממנה.

לפני שהממשלה פועלת להחלת ריבונות, עליה לקבוע יעדים בתחום המדיני ובעניין הפלסטיני, לאן הולכים, לאן רוצים להגיע לא די במה שלא מוכנים. עליה לדעת שאין "מועד ב'" נניח שטעינו! יש דרך חזרה? זכותה של ממשלה לתת משקל רב לאידיאולוגיה אסור לה להמעיט מגובה הסיכונים. החלטתה חייבת להיות שקופה ולעמוד במבחן הציבור.

חייבים להסתכל על התמונה הגדולה. למדינת ישראל יש שתי ברירות, או סיפוח או היפרדות מהפלסטינים. לישראל כל הכלים כדי להבטיח שההפרדות, בכל הסדר עליו יוסכם ביטחון ישראל יעמוד מעל הכל. מאידך, לא צריך הרבה דמיון כדי להבין שאם לא נעצור את הסיפוח החזון הציוני ילך לאבדון.
בשורה התחתונה בעוד אנו קוברים את מתינו, מייחלים לחזרת החטופים, הולכים ושוקעים בביצות עזה ולבנון, כאשר "טבעת האש" מתהדקת סביבנו ואיום הגרעין הולך ומתממש זה העיתוי להחשת בואו של משיח?



הכותב הוא מר אריה פלמן - לשעבר מ"מ ראש השב"כ, חבר הנהלת תנועת מפקדים לביטחון ישראל.