בספטמבר האחרון, מספר שבועות לפני הבחירות בארצות הברית, האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, הפיץ תיאוריה שמקורה בפלטפורמה השנויה במחלוקת, 4chan. לפי התיאוריה שמאסק הדהד ברשת החברתית שלו: "רפובליקה עם מחשבה חופשית יכולה להתקיים אך ורק בזכות קבלת החלטות של זכרים בעלי סטטוס גבוה, ואין בה מקום לנשים או לגברים עם T נמוך".
T נמוך זה טסטוסטרון, הורמון המין הזכרי העיקרי, נמוך.
לאילון מאסק יש הרבה מניות בחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. הוא אפשר את חזרתו של טראמפ ל-X (טוויטר), תרם לו מיליונים רבים וסייע ליצירת כותרות ובאז סביבו. ולכן גם קיבל תפקיד משמעותי ממנו ויהיה אחראי ל"מחלקת ההתייעלות הממשלתית". אז כדאי שיתייחסו לתיאוריה הזו ברצינות.
לפי התיאוריה, שכתב משתמש אנונימי: "בני אדם שלא יכולים להגן על עצמם פיזית (נשים וגברים עם T נמוך) מנתחים אינפורמציה לפי פילטר של קונצנזוס כמכניזם הגנה ולכן רק גברי אלפא עם T גבוה ואנשים עם 'מגוון נוירולוגי' יכולים לנתח אינפורמציה חדשה באובייקטיביות. רק רפובליקה של גברים בעלי סטטוס גבוה היא הטובה ביותר לקבלת ההחלטות". הכותב האנונימי טוען ש"דמוקרטיה (צריכה להיות) רק לאנשים שחופשיים לחשוב".
התיאוריות הללו לא חדשות והן פופולריות מאוד בקרב קהילות של אינסלים והימין הקיצוני. התפיסה הזו - של גבריות דומיננטית הייתה המנצחת הגדולה במרוץ לנשיאות של טראמפ מול קמלה האריס. טראמפ זכה ברוב הקולות של הגברים האמריקאים - מכל המוצאים האתנים והרקעים. ולפי המינויים שלו, נראה שאכן מי שינהל את הרפובליקה האמריקאית יהיו "גברי אלפא בעלי סטטוס וטסטוסטרון גבוה".
המחקר וההיסטוריה מראים לנו שזו סכנה אמתית לדמוקרטיה ולעולם כולו.
אין דבר כזה "אלפא"
קודם כל, המונח "גבר אלפא". בניגוד לדעות של משפיענים שריריים שמדברים בביטחון עצמי עצום על כך ש"הטבע מתנהל לפי רצונות זכרי האלפא", אין באמת דבר כזה "זכר אלפא" בטבע.
מקור המושג הוא תוצאה של טעות של חוקר זאבים. רודולף שנקל חקר זאבים בגן חיות בבזל ב־1947 והבחין ב"מבנה חברתי" שמורכב מ"אלפא", הזאב הדומיננטי ביותר, "בטא", הסגן שלו, ו"אומגה" — הזאב בתחתית ההיררכיה שסובל מבריונות אינסופית. המחקר הזה הוטה מהעובדה שהזאבים הללו חיו בכלוב של 200 מטר מרובעים ונאלצו להיאבק באופן תמידי על מקומם והסטטוס שלהם. שנקל הודה בטעותו מאוחר יותר בקריירה שלו.
פרופ' דיוויד מץ', שחקר להקות זאבים בטבע במשך 13 שנה, עבד קשה כדי להפריך את התפיסה השגויה של שנקל. הוא גילה כי זאבים חיים בלהקה שהיא בעצם המשפחה. אב, אם והגורים שלהם. כשאם המשפחה בהיריון או מטפלת בגורים, האב יוצא לצוד לבדו, אוכל ומחזיר בקיבתו אוכל שהוא מקיא עבור הגורים והאם. האב והאם אף מחליטים ביחד מי מהגורים צריך לאכול יותר כדי לשפר את סיכויי ההישרדות של כולם. לעתים קרובות הזוג יאכלו פחות בעצמם לשם מטרה זו.
"זאב האלפא", שעליו מבוססת תיאוריות רבות על "זכרי אלפא" (וגם קעקועים רבים) הוא בדרך כלל אב משפחה מונוגמי, שלא נמצא במרחק של פחות מ-100 מטרים מזוגתו. בני הזוג תלויים זה בזה ואין ביניהם היררכיה כלל.
כמו כן, מחקרים מראים שהתנהלות של "זכר אגרסיבי", "בעל סטטוס גבוה" היא התנהלות לא יעילה עבור חיות להקתיות. מחקר מ-2020 של חוקרים ממוסד מקס פלאנק ללימודי התנהגות של חיות ואוניברסיטת קונסטנץ שבגרמניה בחן קבלת החלטות על ידי "פרטים אגרסיביים" בקרב בני אדם ובעלי חיים, מדגים ועד קופים.
הפרטים האגרסיביים הללו, קבעו החוקרים, "מגיעים לעמדות כוח, ומשם מכתיבים את מבני קבלת ההחלטות הכי לא-יעילות ללהקה", כיוון שהם "יודעים להפחיד ולכפות את רצונם, אבל כושלים במשימות מורכבות שתובעות תקשורת וקבלת החלטות מתוך קונצנזוס".
אלו גם המסקנות שהגיעה אליהן חוקרת קופי האדם ג'יין גודול, שזיהתה שכאשר "שימפנזה-אלפא" שומר על הסטטוס שלו באמצעות אגרסיביות והפחדה, הוא נוטה לרצוח זכרים אחרים בלהקה או להבריח אותם - ואז, בהיעדרם, הוא מפסיד בקרבות על טריטוריה ומשאבים ללהקות עם זכרים שיודעים לתקשר ולעבוד יחד.
ה-T לא כזה להיט
ומה לגבי טסטוסטרון? טסטוסטרון הוא ההורמון שאחראי לכך שלגברים יש מסת שריר גדולה יותר מזו של נשים, קיבולת ריאות גדולה יותר ולב חזק יותר - אבל לפי עשרות מחקרים הוא גם פוגע במנגנון קבלת ההחלטות של זכרים אנושיים.
במחקר שנערך במעבדת ZRT שבאורגון, מערב ארצות הברית, בדקו 243 גברים שהתבקשו למרוח על עצמם ג'ל עם טסטוסטרון או ג'ל פלסבו, ואז לענות על שאלות מורכבות. אלו שגופם לא ספג טסטוסטרון צדקו ב־20% יותר שאלות (!). הספוגים בטסטוסטרון, לעומת זאת, ענו על השאלות מהר יותר, בביטחון רב יותר ולרוב טעו. "הם לא בדקו את עבודתם, והיו משוכנעים שהתשובה האינטואיטיבית שלהם היא הנכונה" הייתה מסקנת המחקר.
במחקר אחר של מכון AAPSS האמריקאי לחקר מדיניות נמצא קשר ישיר בין טסטוסטרון לקבלת החלטות פזיזות ומסוכנות בסימולציות של משברים צבאיים ואסטרטגיים.
במחקר של אוניברסיטת UCSF נמצא שגברים שהולבשו בחליפות יקרות שהעניקו להם תחושה של סטטוס גבוה היו אגרסיביים יותר בסימולציית מו"מ והתקשו להגיע לפתרון משברים. לעומתם, גברים שהתלבשו בביגוד פחות רשמי ייצרו 20% פחות טסטוסטרון, והראו יותר יצירתיות ונכונות לשיתוף פעולה עם הצד השני - מה שהוביל לפתרון משברים.
ובמחקר חדש שערכו באוניברסיטאת ניפסינג בקנדה, מצאו הוכחות לכך שטסטוסטרון משפיע לרעה על איך שגברים תופסים נשים. במחקר שעשו על 120 גברים צעירים הטרו-סקסואליים הציבו אותם מול אותו סרטונים של אותה אישה. הם צפו באישה בשני מצבים ובזמנים שונים במהלך השבוע: עם תוסף טסטוסטרון ובלי.
לאחר כל צפייה באישה התבקשו לענות על שאלות לגביה. התשובות הראו שכשגברים מקבלים מנת טסטוסטרון המוח שלהם בעצם עושה דה-הומניזציה לאישה שמולם. לפי החוקרים גברים עם רמות גבוהות של טסטוסטרון רואים בנשים "כפחות בני אדם" - ולא משנה מה לבשו או איך התנהגו.
גם העובדות מהשוק החופשי, שמאסק וטראמפ כל כך אוהבים, מראות שנשים הן קריטיות לקבלת החלטות נכונה. במחקר של חברת כוח האדם Frank Recruitment Group הראו ש-87% מהחברות בפורצ'ן 500 שנוהלו על ידי נשים רשמו רווחים מעל הממוצע. כמו כן, ניתוח של הפורום הכלכלי העולמי, הראה שמדינות שנוהלו על ידי נשים בזמן הקורונה, סבלו פחות מהווירוס והשתקמו טוב יותר. והאמת היא שאנחנו כאן בישראל אנחנו רואים מה קורה למדינה שמנוהלת אך ורק על ידי גברים "בעלי סטטוס גבוה".
המחקרים, המדע, ההיסטוריה, עולם החיות, עולם העסקים והעולם בזמן הקורונה מראים לנו שקבלת החלטות של "זכרי אלפא בעלי סטטוס גבוה" הוא סכנה אמיתית.
ולשם, לצערנו, אנחנו הולכים עם הנשיא מאסק, אה סליחה, הנשיא טראמפ.