בדומה לקודמו בתפקיד שר הביטחון, שהכריז כי לחיזבאללה נותרו 20% מארסנל הנשק שהיה ברשותם ערב המלחמה, גם שר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ הצהיר לאחרונה כי ניצחנו את חיזבאללה. עם זאת, השאלה הנשאלת כעת ביתר שאת היא - האם זו האמת? האם ההצהרות הרברבניות הללו נועדו להכין את דעת הקהל להסכם שלא בדיוק עונה ציפיות של 80 אלף תושבי הצפון שמבקשים לחזור לבתיהם שעזבו לפני למעלה משנה?
מקורות מדיניים בישראל יודעים לספר כי ההסדרה בחזית הלבנונית קרובה וכי מדובר בעניין של זמן בהתחשב בעובדה שטיוטת ההסכם על סף גיבוש בין ישראל וארצות הברית. בישראל, קולות המלחמה ממשיכים להדהד באוויר. גורמים שונים בדרג המדיני ובדרג הצבאי הטוענים כי המו"מ על הפסקת האש יתנהל תחת אש, הלחימה תימשך עד לריסוקו של חיזבאללה והתמרון הקרקעי יעמיק.
האם אותם הטוענים באמת מאמינים לדבריהם? האם זה חזיון תעתועים שהם מנסים לשכנע עצמם בו? ברור לכל כי לא נוצרו התנאים למימוש המטרה העיקרית במלחמה בצפון - החזרת עשרות אלפי האזרחים הישראלים שעזבו את בתיהם ביישובי הגבול עם לבנון, על פי הוראת הממשלה, לביתם לאחר שהובטח השקט והביטחון, וכי טבח ה-7 באוקטובר לא יוכל להתקיים בתנאים החדשים.
לדעתי, התנאים שמציבה ישראל, ובראשם זכותה לפלוש לטריטוריה לבנונית בהתקבל מידע על התארגנות עוינת בתוך שטח לבנון נגד מטרות בישראל, אינה קבילה על אף גורם פוליטי בלבנון. כמו כן, נראה כי ישראל חותרת ליצור מצב שימנע העברת נשק מסוריה לתוך השטח הלבנוני במעין מצור צבאי מתמשך על גבולה המזרחי של לבנון. גם תנאי זה איננו מקובל בלבנון, על כל הסיעות הפוליטיות שמרכיבות את הפסיפס הפוליטי של ארץ הארזים. באותה הסדרה לא מדובר על 29 כפרים שיעים הרוסים הפזורים לאורך הגבול מראש הנקרה עד לחוות שבעה - אם ישראל מבקשת להקים אזור חיץ דומה לחצי האי הקוריאני, אז גם בנקודה זו נדמה כי אף סיעה לבנונית, אפילו אם היא מתנגדת חיזבאללה, לא תסכים לתנאי כזה.
בחיזבאללה מבינים היטב כי כל הסדרה בלבנון המחייבת אותו להיערך מצפון לליטני פירושה אחד - סופה של הדומיננטיות של חיזבאללה על המערכת הלבנונית. הסדרה כזו תחייב אותו לפרק את המיליציה הצבאית ולמסור את נשקו לצבא לבנון. כך תגיע לקיצה "ההתנגדות האסלאמית" ובטהראן יראו בכך כישלון חרוץ, דבר נוסף שספק אם יתקבל.
בנוסף, חיזבאללה ניתק את עצמו מן המערכת הפוליטית הלבנונית מאז חיסול נסראללה. לדברי המנהיג הדרוזי, וליד ג'ומבלאט: "מאז מותו של נסראללה לא יודעים עם מי לדבר בחיזבאללה". משמעות הדבר ברורה: בעוד שהמזכ"ל החדש, נעים קאסם, הצהיר כי יו"ר הפרלמנט ומנהיג תנועת אמל השיעית, נביה ברי, הוא הממונה מטעם חיזבאללה לנהל מו"מ על הפסקת האש, חיזבאללה ימשיך להילחם נגד ישראל והוא היא ערוך למלחמת התשה שתיארך חודשים רבים.
חיזבאללה מאותת שהוא עוד נלחם. הוא קיים וכך הוא יכול להמשיך למלא את תפקידו השלילי במניעת הסדרה אפשרית עם ישראל, ומקפל בתוכו פגיעה במעמדה הדומיננטי של חיזבאללה בלבנון שביטויו המובהק הוא שיתוק המערכת הפוליטית הלבנונית.
לאור הדברים הללו נדמה כי הצהרותיה של ישראל כי השיגה את יעדיה בלבנון אינן מסייעות בשכנוע המערכת הלבנונית ללכת להסדר. בלבנון יודעים לפרש את הצעד הזה בדרך אחת בלבד -ישראל מפחדת ולא מצליחה לפצח את מערך ההגנה של חיזבאללה. לכן, היא מסתפקת ברצועה צרה לאורך הגבול ולא מעיזה לתמרן פנימה בתוך דרום לבנון מחשש לאבדות כבדות שחיזבאללה יגרמו לכוחותיהם.
במאי 1983, נתקלה ישראל בתופעה דומה. ישראל ולבנון חתמו על הסכם שלום שאושר על ידי הפרלמנט הלבנוני. היחיד שלא חתם ואישר את ההסכם היה לא אחר מנשיא לבנון, אמין ג'מאייל, שחייב את כיסאו לתמיכתה של ישראל בו לאחר רצח אחיו, בשיר. הסיבה - הפחד מהתגובה הסורית להסכם. גם כיום בדומה לאותה תקופה המערכת הלבנונית משותקת ופוחדת לאשרר כל הסכם מול ישראל, גם בגלל שאין נשיא שיבצע זאת, אך גם מחשש לתגובת חיזבאללה.
בסדר העניינים הנוכחי, רק החלשה נוספת ומשמעותית עשויה לקרב אותנו להסדרה, אלא אם ישראל תסכים "לרדת" מהתנאים שהציבה להשגת ההסדרה המיוחלת עם לבנון.
הכותב הוא אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA). לשעבר, כיהן כנספח צה"ל בצרפת וכיועצו המדיני של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.