שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים דחו היום (רביעי) את בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשנות את מועד עדותו שיתחיל ב-2 בדצבמר.
"נקודת המוצא לדיון היא כי בהחלטתנו מיום 9.7.2024, בה קבענו כי פרשת ההגנה תחל ביום 2.12.2024, נתנו דעתנו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם מצב המלחמה", נימקו השופטים בהחלטתם. "אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה, ולא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות, העשוי להצדיק את שינוי המועד שנקבע בהחלטה".
עוד כתבו השופטים כי ב"החלטתנו מיום 9.7.2024, ניתן להגנה פרק זמן של חמישה חודשים להיערך. בהחלטתנו הנוכחית הבאנו בחשבון הן את הזמן שניתן בהחלטה האמורה, והן את הזמן שנותר עד לתחילת פרשת ההגנה, כשלושה שבועות, בהם ניתן יהיה להשלים את ההיערכות לתחילת פרשת ההגנה. חזקה על ההגנה ועל נאשם 1 כי יגיעו ערוכים ומוכנים לדיון במועד שנקבע".
כעת, הדבר היחידי שראש הממשלה יכול לעשות הוא להגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, שכן בהליך פלילי אין זכות ערעור על החלטות מסוג זה. עם זאת, פסיקות בג"ץ בנושא הראו בדרך כלל שבית המשפט העליון לא מתערב בסוגיות מועדי העדות בדיון פלילי.
בנוסף, בית המשפט מאשר את חשיפת וואלה לפיה אין חוות דעת ביטחונית שמונעת מראש הממשלה להעיד. בית המשפט התייחס לכך וכתב כי "לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית". כלומר, לא הונחה בפני בית המשפט חוות דעת ביטחונית שמראה שנתניהו לא יכול להעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים.
אמש, הודיע הפרקליטות על התנגדותה לבקשה. הדיון התקיים בדלתיים פתוחות ולאחר מכן עבר לדלתיים סגורות כשהשופטים דנו באיומים הביטחוניים הנשקפים לרה"מ בעדותו.
סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, הציג את טיעוני ואמר כי "אנחנו לא מבקשים הנחת סלב אבל גם לא החמרת סלב". לדבריו, "הגשנו בקשה בסיטואציה של אין ברירה... מאז ההחלטה האחרונה היו התפתחויות ואז הגשנו בקשה ושאלנו את עצמנו כמה זמן לבקש, פתחנו את לוח השנה, צורכי המדינה עדיפים על הצרכים של בנימין נתניהו. לכן, יש לטפל בעניינים אחרים שקודמים ולכן הוא שם את צרכי המדינה לפני הצרכים שלו".
עורך הדין חדד הוסיף כי במהלך הצגת טיעוני כי "הבקשה שלנו לא משנה באופן דרמטי את התארכות המשפט, הבקשה שלנו היא המינימום שבמינימום וזה רק חלק קטן", והדגיש כי "תגובת המדינה הפתיעה גם אותי באכזבה ענקית... אם רה"מ היה מילואימניק הוא היה מקבל את הבקשה שלו. אז אם רה"מ מנהל את המלחמה כולה, ויש שבועות שאי אפשר להיפגש איתו, אז צריך להתעלם מזה".
עורך הדין חדד טען כי "ראש הממשלה החליט שצרכי המדינה קודמים לכל דבר אחר שהוא שלו, מה ביקשנו בסוף, חודשיים וחצי? הפרקליטות יכלה לקצר את ההליכים אם הייתה מסכימה לגישור אבל הפרקליטות רוצה את רה"מ על הדוכן".
השופט משה בר-עם שאל את עורך הדין חדד "מה עם האינטרס הציבורי?", והשיב כי "אם פתאום תתפתח מלחמה אני לא מצליח להבין מה סדר העדיפויות, מה השיבוש הזה, אנחנו לא רוצים רה"מ שהוא כול כולו בתוך המלחמה? אנחנו מבינים שיש לחץ ציבורי ויש כאלה שכותבים שאם ידחה המשפט - זה דגל לבן, מבינים שיש לחץ על בית המשפט".
הסנגור של שאול ואיריס אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, אמר כי "אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן, כאשר מר נתניהו אומר שהוא לא מוכן זה יכול להשפיע גם על הלקוחות שלי. מצד שני, עינוי הדין שהלקוחות שלי סובלים ממנו הוא עצום. אני הגשתי בקשה, בין היתר, בגלל התמשכות ההליכים, על אכיפה סלקטיבית לפחות בעניין איריס אלוביץ'".
לדבריו, "האינטרס הציבורי והשוויון מקודש בפני החוק. לא במילים, לא בסיסמאות, לא בתיבות הרי זה עיקרה של הבקשה. בתווך הזה שבאינטרס הציבורי של הלקוחות לבין שלא תיפגע ההגנה שבפני אחדים הגליוטינה בכיכר העיר כבר מחלידה, ברור שעדיפה ההגנה על זכויות הנאשמים. לכן, היה צריך לקדם את המשפט, כבר לפני שנתיים הצענו הליכים של גישור".
עורך הדין חן הוסיף כי "אין לי מה לומר ביחס לאינטרס הציבורי. אני שב פונה ומפציר בפני היועצת המשפטית לממשלה, אחד שתבחן את הצעת בית המשפט לחזור בה מאישום השוחד, זה מקצר המון ומשרת את האינטרס הציבורי. דבר שני, שתשקול בחיוב את הצעתנו לשקול ללכת לגישור זה יקצר את המשפט וישרת את האינטרס הציבורי".
עורכת הדין יהודית תירוש, מפרקליטות המדינה, טענה בפני השופטים כי "העמדה שלנו, אם זה לא ברור, אז אני אגיד, בית המשפט שקל את השיקול שאנחנו במלחמה. אנחנו שומעים מחברי שהוא לא יכול להתחייב מה יהיה בעוד עשרה שבועות, אנחנו לא חושבים שאפשר לתת לנאשם גם אם הוא רה"מ להכתיב את לוח הזמנים של המשפט, במיוחד שאנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד עשרה שבועות".
עורך הדין חדד השיב לפרקליטות: רה"מ לא מוכן לעדותו, לא מוכן ולא בערך, הנה עובדות, הוא לא מוכן. זו לא השערה, אני אומר אני יודע. היו לנו סיבות לחשוב שנזכה לקבל היענות ליד שהושטנו לפרקליטות.
לדבריו, "חשבנו שהבקשה שלנו תתקבל בהסכמה על ידי הפרקליטות, במיוחד שמי שעומדת בראש התביעה (היועמ"שית, ב"א) יודעת מה קורה. היא בישיבות קבינט והיא מכירה את האינטנסיביות של הדברים. רה"מ לא מוכן. זה נתון ואי אפשר לפקפק, אנחנו לא עושים הצגות. אנחנו מדברים על אדם שמאמין באמונה שלמה בחפותו".