כך היה בפרשת המתנות, הרי "כו־לם קיבלו מתנות ממילצ'ן" (פייק), כך אירע בתיק 4000, הרי "כו־לם קיבלו במתנה אתר חדשות פופולארי" (פייק), כך בקונספציית "הכלת חמאס" ומימונו, הרי "כו־לם שכנעו את הקטארים להזרים דולרים לסנוואר" (פייק), כך בכל דור ודור, וגם הפעם: "לא התבצעה אפילו חקירה אחת על שיטפון ההדלפות הפליליות מהקבינט ומצוות המו"מ במשך כל שנת המלחמה", אמר נתניהו אתמול. "הדלפות פליליות אלה חשפו בפני איראן, חיזבאללה וחמאס מידע ביטחוני רגיש וגרמו נזק גדול לביטחון ישראל ולמאמץ לשחרר חטופים".
יש לי הצעה לנתניהו. הרי אתה, על פי חוק, הוא המפקד העליון של שירות הביטחון הכללי. למה שלא תזמן אליך את רונן בר ותדרוש ממנו לחקור את כל ההדלפות הללו? שנינו, מר נתניהו, יודעים למה אתה לא עושה את זה. כי אתה יודע שחלק מהחקירות יובילו אליך, או לאנשיך.
נתניהו הוא אלוף הארץ בהדלפות. הוא נופף פעם במסמך סודי ביותר מעל דוכן הכנסת, מסמך שהודלף לו בניגוד לחוק. הוא נתפס בשנת 2000 עם מסמכי גרעין סודיים ביותר בתיקו, במלון בניו יורק, מסמכים שנטל עימו לאחר שסיים את כהונתו כראש ממשלה. וכל מי שעבד עם נתניהו או אנשיו יומיים, יודע שהוא מדליף כרוני, אין לו עכבות, אין לו איזונים ואין לו בלמים. לפעמים זה "מתחלק" לו בטעות, כמו כמה ימים לאחר השמדת הכור הגרעיני הסורי ב־2007, ועוד בשידור חי בטלוויזיה.
זאת ועוד: מי שיכול לדרוש חקירת "דלף סוד", על פי חוק, הוא בעל הסוד. כלומר צה"ל, אגף המודיעין, השב"כ, המוסד. למרות זאת, גם נתניהו יכול לנסות את מזלו בשירות הביטחון. הוא לא יעשה את זה, בדיוק כפי שהוא צווח כבר שלוש שנים שצריך לשדר את משפטו בשידור חי בטלוויזיה, אבל מעולם לא הגיש את הבקשה הרשמית להנהלת בתי המשפט, לשדר את משפטו בטלוויזיה. והוא יודע למה.
אם בכל זאת תתקיים חקירה על הדלפות, אני אשמח אם היא תיפתח בהדלפת המצגת הסודית של צה"ל שהוצגה לקבינט באמצע מבצע צוק איתן בשנת 2014, מצגת שהודלפה תוך כדי אותה ישיבת קבינט לערוץ 2, ואין בקבינט ההוא שר שלא יודע מיהו המדליף ומהי סיבת ההדלפה: מאמץ לתרץ את העובדה שהוא שוב בורח מעימות עם חמאס, מאחורי גבו של צה"ל.
נתניהו התנפל אתמול על השב"כ כפי שהתנפל בעבר על המשטרה (בתקופה שהייתה משטרה), על הפרקליטות, על אגף החקירות, על היועץ המשפטי לממשלה, על פרקליט המדינה, התקשורת, על כל מי שהעז לחשוב שנפל פגם בהתנהלותו. זוהי פרקטיקה של משפחת פשע. מה יהיה בשלב הבא? רונן בר יתעורר בבוקר וימצא ראש כרות של סוס על מפתן דלתו? מה מנסה נתניהו להשיג בהתנפלות המאפיוזית הזו על רשויות החקירה, שמנסות לאתר, לחסום ולבלום דלף סוד קריטי שמסכן חיי אדם, לוחמים, חטופים ומקורות בשעת מלחמה? הוא מנסה להלך אימים על החוקרים מצד אחד, ולשדר מסר אזהרה מנומס אבל תקיף לנחקרים מצד שני. כמו במאפיה.
ראוי להבהיר: חקירת השב"כ שעליה התנפל נתניהו אינה חקירת הדלפה. זוהי חקירה שבמרכזה החשד שהופעלו בתוך צה"ל מרגלים שהוציאו חומרים סודיים ביותר והעבירו אותם לגורמים חיצוניים ללא אישור. אופיים של החומרים הללו וחשיפתם גרמו נזק כבד לביטחון המדינה, לחיי אדם, לחיי לוחמים, למאמץ להשבת החטופים. מי שהתלונן בשב"כ וביקש שיחקור הוא "בעל הסוד", הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי. הוא עשה את זה בזמן אמת, מבלי שאיש העלה על דעתו או פילל שהחקירה תוביל לאחד ממקורבי נתניהו.
זאת ועוד: כשנתניהו טוען שהדלפות אחרות שלא נחקרו "חשפו חומרים ביטחוניים רגישים וגרמו נזק לביטחון המדינה", הוא כהרגלו משקר. הסיבה פשוטה: ההדלפות "האחרות" אושרו כולן על ידי הצנזורה הצבאית. אם הן היו גורמות נזק לביטחון המדינה או מסכנות חיי אדם, הן היו נפסלות. ההדלפות שנמצאות בליבת החקירה הנוכחית נפסלו על ידי הצנזורה. ולכן הועברו על ידי החשודים החוצה, לתקשורת זרה, שאינה מחויבת בצנזורה. זהו פשע חמור, בדם קר, שמבצעיו ידעו שיגרום נזק לביטחון המדינה. וזה הסיפור כולו.
בואו נעשה סדר במה שידוע עד עכשיו ונדגיש בתחילה: ראש הממשלה אינו חשוד כרגע, ואין שום דרך להעריך אם החקירה תגיע אליו בסופו של דבר. הצווחות שהוא ולשכתו מייצרים בימים האחרונים מעוררות תמיהה.
אם היו שואלים אותי, הייתי אומר שאין מצב שמשהו קורה בלשכת ראש הממשלה בלי ידיעתו. אין סיכוי שיוצאת מלשכתו ידיעה, הדלפה, פתקה או אפילו הערה בלי שעברה הגהה על ידו. כל מי שעבד עם נתניהו יודע את זה. עו"ד מיכה פטמן, שמייצג את אחד החשודים, סיפר אתמול כי הלקוח שלו טוען שאלי פלדשטיין, החשוד המרכזי, סיפר לו שנתניהו עצמו קיבל את המסמך הסודי ביותר, התעניין בו, השקיע בו יום שלם ומבקש לראות, אם יש, מסמכים נוספים.
ואחרי שאמרנו את כל זה, מכאן ועד החשדת או הפללת נתניהו רחוקה הדרך. בין הידיעה שלי שהוא מעורב בכל דבר לראיות פליליות רובץ מרחב אינסופי של תמרון, שבו נתניהו בדרך כלל שולט. ולכן אין שום ודאות שהאש הלוחכת את גלימתו של נתניהו אכן תאחז בה.
חקירת שב"כ שנפתחה, כאמור, בעקבות פניית צה"ל הגיעה לאלי פלדשטיין, שעבד עם נתניהו בדברור המלחמה. הוא לא היה עובד מן המניין בלשכה, כי נכשל בתחקיר הביטחוני, אז מצאו סוג של קומבינה אופיינית שאפשרה לו להיות שם, לעבוד שם, להיחשף לסודות מדינה, שלא כדין. רק על זה צריך להדיח את כל מי שאִפשר את החרפה הזו, אבל לזה כבר התרגלנו.
בנוסף לחקירה הזו, מתקיימות סביב הלשכה כמה חקירות או בדיקות נוספות. אחת מהן התפרסמה כ"פרשת הסחיטה" של קצין בכיר שעבד במזכירות הצבאית. ככל שהחקירה מתקדמת עולה שכנראה לא הייתה שם סחיטה במובנה הפלילי המלא. מה שכן היה זה איסוף מידע שלא כדין, כנראה מתוך טלפון סלולרי. בלי לדעת את הפרטים, מתוך פרסומי עבר שלי ושל אחרים, אני מרשה לעצמי להניח ששמו של קב"ט משרד ראש הממשלה אלון חליוה, מינוי אישי (ולא ממש ראוי) של הגברת נתניהו, יעלה מתישהו כמי שאִפשר את איסוף החומר הנ"ל.
ולבסוף: הפרסומים על המאמץ להשמיד פרוטוקולים, לאסוף חומר, לשנות או לשבש חומרים שעלולים להיות בעייתיים, למקרה שבסופו של דבר אכן תוקם ועדת חקירה לחקר מחדל 7 באוקטובר.
גם כאן הכל קרה. השאלה היא לאן תוביל החקירה. קוראי הטור הזה יודעים שכבר ב־8 באוקטובר, בפגישה עם אנשיו, הורה נתניהו להכין תוכניות הישרדות מפורטות ולאסוף חומרים רלוונטיים מכל הסוגים, על כל הגורמים והאנשים. על פי עדויות רבות, מי שנטלה פיקוד על המהלך הזה של איסוף היא לא פחות מאשר הגברת נתניהו בכבודה ובעצמה.
הניגון הזה חוזר על עצמו לאורך הדורות. יש כמה פק"לים שתמיד מתקיימים: בכל פעם שבני הזוג נתניהו נאלצים לעזוב את לשכת ראש הממשלה, נעלמות כבמטה קסמים עשרות מתנות יקרות ערך שהתקבלו במהלך הכהונה. בכל פעם שמתרחש פיאסקו כלשהו שיכול להוביל לוועדת חקירה, מתחיל מסע נמרץ, כוחני וחסר גבולות של איסוף חומרים.
מה שעוד התברר בינתיים זה שבמקביל לאיסוף החומרים והכנת התיקים ה"מפלילים" על יריבים פוליטיים וגם על שותפים פוליטיים, התגלתה תופעה נוספת, הפוכה, של העלמת חומרים עוד בטרם באו לעולם: מניעת הקלטות ותמלול דיונים ביטחוניים רגישים ודיוני קבינט בימים הראשונים שאחרי 7 באוקטובר, ובמיוחד ב־11 באוקטובר, היום שבו מערכת הביטחון הביאה לנתניהו תוכנית והמלצה לחיסול כל צמרת חיזבאללה, אבל נתניהו היסס, התלבט ובלם.נכון, למה הוא צריך שלדבר כזה יהיה תיעוד מוקלט? הרי הוא עומד בראש "ממשלת ימין", לא?
"במדינה דמוקרטית לא עוצרים אנשים בגלל הדלפה ל־20 יום במרתפים", אמר אתמול נתניהו, "תוך מניעת מפגש עם עו"ד במשך ימים רבים, רק כדי לחלץ מהם אמירות שווא נגד ראש הממשלה". עוד קבע הקוזק הנגזל אתמול שמדובר ב"התעללות מקוממת".
ההודעה הזו, שמתירה את דמם של חוקרי השב"כ שמצילים חיי ישראלים על בסיס יומי, עוררה בי תקווה מסוימת. הנה, אם רחמיו של המנהיג נכמרו על צעיר או שניים שנחקרים 20 יום על ידי השב"כ, קל וחומר שמתישהו רחמיו יוכמרו גם על 101 מאזרחיו וחייליו שנמקים כבר 400 ימים במנהרות חמאס, לא? הרי בניגוד לנחקרי השב"כ, החטופות והחטופים שלנו לא נחשדים בכלום, אין להם עורך דין, הם כבר מעל 400 ימים במנהרות, מוחזקים בתנאים תת־אנושיים, שרויים בסכנת מוות מיידית, מנותקים מהעולם החיצון והולכים ומתים, הולכים ונמקים.
אבל נתניהו חש הרבה יותר אחריות לגורלם של אלי פלדשטיין ועוד כמה חשודים, אולי משום שיש מצב שהם מחזיקים בידיהם את גורלו. עם החטופים זה דומה, אבל הפוך: אם יחזיר אותם הביתה, גורלו הפוליטי ייחרץ.