החברה בישראל מתמודדת עם תופעות חדשות בחסות המלחמה, כאלו שלא נתקלה בהן קודם או כאלו שהתגברו עקב המצב. הכאב העצום של משפחות חטופים, נופלים ופצועים תופס מקום מרכזי ובצדק בדיווחים השונים כמו גם מצבם של המפונים ומתי יוכלו לחזור לביתם.
יחד עם זאת, ישנם אירועים אשר מתקיימים גם בימי שגרה אך מקבלים פנים חדשות בגלל המצב הביטחוני ומקבלים ביטוי בצורה פחותה אך חשוב לשים אליהם לב גם כן. סוג אחד של אירועים מסוג זה הוא ניסיונות עוקץ של אזרחים וותיקים. במהלך החודשים האחרונים מתרבים הדיווחים הזורמים למשרדנו אודות עוקצים, הונאות, התעמרות כלכלית, גניבה ושוד הממוקדים באזרחים ואזרחיות ותיקים.
המקרים המדווחים מגיעים בזה אחר זה, מגוונים ברמת היצירתיות והתחכום של ההונאות. שיטה חדשה של אותם נוכלים היא לנצל את הלחימה העזה מול החמאס, להתחזות למשטרה או גופים פיננסים לגיטימיים ולהפחיד את האזרחים הוותיקים כאילו הם קיבלו אינדיקציה שארגון הטרור הצליח להשתלט על החשבונות שלהם ועל מנת לסייע להם לשמור על כספם, הם מבקשים מהם לתת להם את הפרטים האישיים.
אזרחים וותיקים, חלקם מפונים שגם ככה מפתחים צרכים ייעודיים בעקבות המלחמה, אינם רוצים עוד בעיות וחששות וממהרים להעביר פרטים אישיים. מדובר על נוכלות ברמה הגרועה ביותר המנצלת את מצבו הכללי של הציבור בישראל ואת מצבם של אזרחים וותיקים בפרט.
דוגמא נוספת שהגיע לפתחנו היא שבעיר במרכז הארץ נהג בעל מכולת לגנוב כסף באופן קבוע מאזרחית ותיקה, שהשאירה את תיקה פתוח ובאמצעות פריצה לכרטיס האשראי נפתחה בפניו האפשרות לרווח קל. במקומות אחרים אנו מדווחים באופן קבוע על הונאות בתחום של שיחות טלפון זדוניות בהן המתקשרים ומתחזים לעובדי חברות תקשורת, אינטרנט או רשויות ממשלתיות ומבקשים פרטי אשראי. גורמים פליליים מתוחכמים יותר מזהים אזרחים ותיקים בצורה ממוקדת כיעד להשתלטות על צוואות ורכוש.
מקרים אלו מדווחים ליחידות לטיפול ומניעת התעללות והזנחה באזרחים ותיקים, שאותן מפעיל משרד הרווחה עם הרשויות המקומיות ומשם נמסר המידע למשטרה. ואולם, אין די בעשייה הקיימת כדי למגר את התופעה. הסיבה לכך היא אזרחים ותיקים רבים נמנעים מלדווח אודות ההונאות והעושק מהחשש הטבעי של פניה ותלונה אודות אדם מוכר או ארגון שייתכן וישוב ויפגע וכן בשל מחסום הבושה.
אזרחים וותיקים חוששים להיתפס כמי שנפלו ברשת של נוכלים משום שהדבר מעיד אולי על ירידה ביכולות השיפוט שלהם ולמעשה מוכיח כי הם אבדו מיכולותיהם ומכישוריהם. מחסום הבושה מונע את הדיווח ואת היכולת להתמודד עם אירועי העושק וההונאה. בשל כך אנו סבורים כי תופעות אלו הנן רחבות יותר ממה שמדווח למערכת הרווחה ולמשטרה.
התמודדות אפקטיבית עם תופעת עושק והונאת האזרחים הוותיקים אינה יכולה להתבסס רק על כלי הדיווח והאכיפה המשטרתית. קיים צורך מיידי להעלות את המודעות הציבורית לתופעה כדי שהאזרחים הוותיקים יהיו מודעים לעובדה שהם מהווים יעד פוטנציאלי לפושעים וכדי שבני משפחה, מכרים ושכנים יוכלו לשמש כמסייעים במניעת מצבי עושק.
אחת הסיבות המרכזיות לעובדה שהוותיקים הופכים לקורבנות קלים נובעת מהאמון שרבים מהם נותנים באנשים. האמון שהיה חלק בסיסי בהוויה החברתית שלנו בעבר ושפינה את מקומו לחשדנות, הטלת ספק וחוסר רצון להיות פראיירים נותר ערך בעבור ותיקים רבים ועל כן קל יותר לנוכלים לראות בהם טרף קל. בנוסף, הנגישות הנמוכה שלהם לידע והתמצאות ברשתות הדיגיטליות מקלה על מי שרוצה בכך ל"סייע" להם ולבצע החתמות מרחוק, לקבל מספרי כרטיסי אשראי, פרטי בנק ועוד. מי שרגיל בשירות פנים אל פנים ואינו מודע לסכנות הרשת הופך לקורבן קל.
לעובדים והעובדות הסוציאליות העוסקות בתחומי הרווחה בעולם הזיקנה יש שורה של אתגרים בימים אלו - ירידה בתחושת החוסן, החשש לנכדים בצבא, דאגה לעתיד המדינה, שעות רבות של שחיקה עקב היצמדות לחדשות ועוד. העובדה שאל שולחננו מגיעים עוד ועוד דיווחים על עושק ופגיעה כלכלית באזרחים ותיקים הנה אתגר נוסף שעלינו להתמודד איתו כחברה. המערכות הציבוריות יכולות לתת מענה ראוי לאחר שבוצעה ההונאה, אך כדי למנוע אותה יש להפוך את הנושא לחשוב באותה הרמה שאנו מקנים כחברה חשיבות לפגיעה בילדים ובאוכלוסיות רגישות נוספות. העושק וההתעללות הכלכלית בוותיקים הם כתם על החברה הישראלית דווקא בימים אלו. מודעות והתגייסות למיגור התופעה כחלק מהדאגה לסביבה המשפחתית והקהילתית הקרובה עשויים לצמצם אותה ואף למגר אותה.
הכותב הינו סמנכ"ל וראש מנהל אזרחים וותיקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי