"נתתי הנחייה למנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון ולמנהל האזרחי להתחיל בעבודת מטה מקצועית ומקיפה כדי להכין את התשתית הנדרשת להחלת הריבונות. ובהמשך אני מתכוון להוביל החלטת ממשלה הקובעת שממשלת ישראל תפעל מול הממשל החדש של הנשיא טראמפ והקהילה הבינלאומית להחלת הריבונות ולהכרה אמריקאית." כך הכריז אמש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואף הוסיף ציוץ ברשת אקס: "2025 שנת הריבונות ביהודה ושומרון".
הכרזתו של סמוטריץ' הגיע בעקבות בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, ואולם במידה וממשלת ישראל אכן תספח את השטח ביהודה ושומרון או כמו ששר האוצר קורא לזה תכריז על ריבונות יהיו לכך השלכות משפטיות.
הגישה המשפטית המקובלת בישראל של רוב מי שעוסק בנושא גורסת כי ריבונות מהווה סיפוח של שטח כבוש שהשליטה של ישראל עליו באופן קבוע לא תוכר על ידי רוב המדינות המערביות. בנוסף, ההחלטה תוגדר כהפרה חמורה מצידה של ישראל של הדין הבינלאומי, והיא עלולה להוביל לדיון חריף במועצת הביטחון של האו"ם ולעוד פסיקות חמורות נגד ישראל בבית הדין הפליל הבין לאומי בהאג שכבר קבע שההתנחלויות אינם חוקיות. בנוסף, חברות זרות יכולות להחליט שהם יפסיקו לעשות עסקים עם ישראל אם יתקבלו החלטות נוספות בהאג נגד ישראל.
וישנה גם דעה משפטית אחרת שהופיעה בדו"ח ועדת לוי של שופט בית המשפט העליון המנוח אדמונד לוי. הדו"ח עסק במעמד הבנייה ביהודה ושומרון. לוי כתב: "לצד המחויבות הבינלאומית לנהל את השטח ולדאוג לזכויות האוכלוסייה המקומית ולסדר הציבורי, לישראל הייתה אפוא הזכות המלאה לטעון לריבונות על שטחים אלה, וכך סברו ממשלות ישראל לדורותיהן, אולם הן בחרו שלא לספחם, אלא לנקוט בגישה פרגמאטית כדי לאפשר את קיומו של משא ומתן לשלום עם נציגי העם הפלסטיני ומדינות ערב. ישראל לא ראתה איפוא את עצמה ככוח כובש במובן הקלאסי של הביטוי." מדבריו של לוי הסיקו אחרים כי יש אפשרות משפטית להכריז על ריבונות ולצאת ידי חובה גם מצד הדין הבינלאומי.