במחקר חדש שערכו במחלקות מדעי המחשב באוניברסיטאות שיקגו והארוורד העבירו דרך תוכנת למידת מכונות (אינטליגנציה מלאכותית) נאומים של כל הנשיאים של ארה"ב מאז 1960.
לחישובים הכניסו תעתיקים של 35 דיבייטים נשיאותיים, 67 נאומים לאומה, ו-187 נאומי קמפיין. החוקרים בדקו את סגנון הדיבור של הנשיאים, את מבנה המשפטים שלהם וגם השימוש במילים.
מה שהם גילו זה דונלד טראמפ הוא הנשיא הכי "ייחודי" מבין כל הנשיאים האחרים - הדמוקרטים והרפובליקנים. הרטוריקה שלו מבוססת על משפטים קצרים, אוצר מילים קטן ו"טון" אנטגוניסטי - במיוחד כלפי יריבים פוליטיים.
בקצרה: טראמפ מציג עמדות מאוד ברורות להבנה במילים פשוטות ובסגנון "מפלג".
אמת אלטרנטיבת
מחקרים אחרים הראו שטראמפ שיקר הרבה-הרבה-הרבה יותר מאשר כל נשיא אחר. לפי וושינגטון פוסט טראמפ שיקר 30,573 פעמים במהלך כהונתו. זה בערך 700% יותר מאשר כל נשיא אחר.
הצגת העולם כשחור ולבן, טובים ורעים ובלי שום אפור, תוך כדי הפצת אינסוף שקרים - זה קלאסיקה של מנהיגים פופוליסטים-פאשיסטים לאורך ההיסטוריה. וזה, יותר מכל דבר אחר, הסוד הגדול של דונלד טראמפ. הוא מדבר פשוט, הוא מצביע על "הרעים" ובאמצעות שקרים הוא מביא המונים להצביע לו בניגוד לאינטרסים שלהם כבני אדם ואזרחים במדינה דמוקרטית.
יש הרבה מאוד סיבות להצלחה הכבירה של טראמפ והרבה מאוד ניתוחים. דיברו על "הכלכלה" כסיבה המרכזית להצבעה לטראמפ, כתבו על "המיאוס מהטרלול הפרוגרסיבי", ליהגו על "בעיית ההגירה" וגם מתחו ביקורת על קאמלה האריס על כך שלא התייחסה מספיק למעמד הביניים ולא דיברה מספיק לצעירים. אבל מעט מאוד דיברו על כך שטראמפ הצליח להביא את ההמונים עליו בגלל שההמונים, מה לעשות, האמינו לשקרים שהוא סיפר להם.
בסקר שערכו ב-Ipsos לפני כחודש, בדקו את רמת הידע של מצביעים פוטנציאליים ושאלו אותם שאלות עובדתיות על האינפלציה, פשע, הגירה ועוד נושאים. 65% מהאנשים שענו נכון על השאלות על פשע, למשל, היו מצביעי האריס. רוב מצביעי טראמפ, לעומת זאת, ענו לא נכון על שאלות על עובדות. למשל, על השאלה אם האינפלציה נפלה בשנה האחרונה רוב מצביעי האריס צדקו (היא אכן נפלה) בעוד שרוב מצביעי טראמפ טעו בתשובתם.
ברור שהתחושות של מצביעי טראמפ הן תחושות אמיתיות, ברור שיש קשיים כלכליים אמיתיים לאמריקאים רבים - אבל הרגשות הקשים נגד הממשל של ביידן, שהצליח להתמודד עם המשבר הכלכלי שבא אחרי הקורונה טוב יותר מכל מדינה אחרת בעולם, מבוססות על השקרים שטראמפ ואנשיו סיפרו להם על ארה"ב של ביידן. המסרים הקצרים, השקריים והמפלגים עבדו הרבה יותר טוב מכל קמפיין מקצועי של האריס.
בסקר נוסף שערכו אחרי הבחירות, בדקו את רמת "תשומת הלב" שהמצביעים מעניקים לחדשות פוליטיות. אלו שציינו שהם מייחסים "חשיבות מאוד גדולה" לחדשות פוליטיות הצביעו ברובם להאריס. גם אלו שענו שהם מייחסים "חשיבות רבה" לחדשות פוליטיות הצביעו ברובם להאריס. ואולם, אלו שאמרו שהם מייחסים "מעט" חשיבות לחדשות פוליטיות הצביעו ברובם לטראמפ בעוד שאלו ש"לא ייחסו חשיבות כלל" לחדשות פוליטיות הצביעו ברוב ענק לטראמפ. כלומר, בורות והפנמת פייק ניוז ומיסאינפורמציה הובילו - בהכרח - להצבעה לטראמפ.
דונלד טראמפ הוא פופוליסט מפורסם שבגלל פשעיו לא היה אמור להיות מועמד בכלל לנשיאות ארצות הברית. הדמוקרטיה החשובה בעולם כשלה מלהגן על עצמה מהכוח העצום שיש לסלבריטאי שהוא נוכל שהורשע בהונאה, אנס עם יותר מ-30 מקרי תקיפה של נשים וגם פאשיסט מוצהר.
וייתכן מאוד שזה בכלל לא משנה מה הדמוקרטים היו עושים ואת מי היו מריצים מולו. אם רוב האוכלוסייה מאמינה לשקרים, אם יותר מ-40% מהאמריקאים חושבים שדינוזאורים ואנשים חיו ביחד על הפלנטה ורק 25% בטוחים שלא (לפי סקר של YouGov), אם פחות מ-15% מהצעירים האמריקאים יכולים לאתר את ישראל או עיראק על המפה (לפי סקר של נאשונל ג'יאוגרפיק) - אז בורות זו הבעיה המרכזית של הדמוקרטים והליברלים. וזו הבעיה שצריך לפתור.