ג'מיל סרור, בן 47, יושב בכלא כבר 15 שנה בגין הרשעה ברצח שלטענתו לא ביצע. בשנת 2009, כשהיה בן 32, נעצר בחשד לרצח אנואר ג'ית, צעיר שנקלע במקרה לזירה של סכסוך אלים בין משפחת אבו עסב ומשפחת סרור במחנה הפליטים שועפט שבצפון מזרח ירושלים.
למרות שלא היו ממצאים פורנזיים אשר קשרו את סרור לירי ועדי התביעה המרכזיים נגדו היו מהמשפחה היריבה - משפחת אבו עסב, ולמרות שבהסכם סולחה שנעשה שלושה ימים לאחר הרצח בין משפחת אבו עסב למשפחת ג'ית, הראשונה נטלה אחריות על הירי, סרור הורשע ברצח ונשלח למאסר עולם.
ערר שהגיש סרור לעליון נדחה ולפני ארבע שנים, בעקבות גילויים של ראיות חדשות המצביעות על אפשרות שהורשע לשווא, הוגשה בקשה ראשונה למשפט חוזר, אך היא נדחתה. בעקבות מידע חדש ומשמעותי שהתגלה בשנה האחרונה, הוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון בקשה נוספת למשפט חוזר, באמצעות ד"ר ענת הורוויץ ועו"ד אנו דעואל לוסקי מקליניקת החפות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועו"ד נועה מישור, מנהלת המחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית.
בדצמבר 2009, במהלך עימות בין משפחת סרור למשפחת אבו עסב, נורה בשוגג אנואר ג'ית. מחקירת האירוע עלה כי הירי התרחש בסביבות אחת וחצי בלילה, בסמטה חשוכה. בכתב האישום נגד סרור נטען כי הוא עמד בקצה הסמטה, וירה פנימה, לעבר בני משפחת אבו עסב שצעדו מאחורי אנואר ג'ית אשר היה בדרכו לביתו. ג'ית נפגע מהירי ומת.
יום למחרת הרצח התייצבו בני משפחת עסב במשטרה ומסרו עדות בה הפילו את הירי על סרור, כשלושה ימים לאחר הרצח נחתם הסכם סולחה בין משפחת המנוח למשפחת אבו עסב, במסגרתו נטלה משפחת אבו עסב את האחריות לאירוע, כולל תשלום פיצויים והגלייה לשנה של מעורבים לכאורה, משפחת סרור לא הייתה צד בהסכם.
לאחר חתימת ההסכם התייצב סרור במשטרה ומסר את גרסתו. הוא הכחיש כי ביצע את הירי, ואף מסר אליבי, אך המשטרה לא בדקה אותו. היא גם לא אספה צילומי מצלמות אבטחה מהזירה ולמרות שידעה על ההסכם, היא לא חקרה כחשודים אף אחד מבני משפחת אבו עסב, למעט אחד. נגד סרור הוגש כתב אישום בגין רצח וארבעה מבני משפחת עסב שימשו כעדי תביעה במשפטו. הסכם הסולחה הוצג בבית המשפט במהלך המשפט, אך תורגם באופן שגוי והוצג כהסכם לא מחייב שנועד להרגיע את הרוחות.
כעת מתברר, כך על פי עדותו החדשה של פואד מחמד אבו עסב, אחד מארבעת עדי התביעה אשר בית המשפט נתן משקל רב לעדותו, כי הארבעה תיאמו ביניהם את העדויות ומסרו בבית המשפט עדות שקר, במטרה להפליל את סרור ברצח שלא ביצע. המעשה, כך העיד בתצהיר שהוגש לבית המשפט העליון, נעשה בהנחיית אחד מקרובי משפחתו, אשר רצה להגן על הרוצח האמיתי, קרוב משפחה נוסף.
הרשעתו של סרור התבססה על עדות הארבעה וכן עדות של אדם נוסף, פאווז ג'וליאני, בנו של מוכתר הכפר, אשר העיד כי הוא משער שסרור הוא היורה. חרף הקרבה המשפחתית בין ארבעת העדים, האינטרס הברור להרחיק את עצמם מהאירוע והמניע הברור להפללת סרור, המשטרה לא בדקה את האפשרות לתיאום עדויות ביניהם וסרור נמצא בכלא כבר 15 שנה. בכל השנים האלה לא הפסיק לטעון כי הרשעתו היא הרשעת שווא.
בדצמבר 2010 נחתם הסכם סולחה שני בין משפחות אבו עסב לג'ית. בהסכם הזה המשפחה נקבה בשמו של היורה - מחמד פואד אבו עסב. כן, זהו אותו עד תביעה מרכזי במשפטו של סרור, שכעת חתום על התצהיר שבו הוא מודה כי נעשו מהלכים להגן על הרוצח האמיתי לכאורה ולהפליל את סרור. כלומר, מצד אחד הטילה לכאורה משפחת אבו עסב את האחריות על אחד מבניה, במטרה להגן על זהותו של הרוצח האמיתי ומאידך, פעלה לכאורה בבית המשפט כדי להפליל אדם אחר.
ההסכם לא היה ידוע לגורמי התביעה ובשנת 2011 סרור הורשע ונשלח למאסר עולם. בהסכם השלישי, מפברואר 2012, שילמה משפחת אבו עסב פיצוי נוסף ואחרון למשפחת המנוח וההסכם קיבל תוקף מחייב באמצעות פרסום בעיתון המקומי. לאחר שנחשפו שני ההסכמים, השני והשלישי, הגיש סרור בקשה ראשונה למשפט חוזר, אך זו כאמור נדחתה.
ההתפתחות הדרמטית אירעה לפני כשנתיים. עד אז הציגה משפחת אבו עסב חזית אחידה ובניה דבקו בגרסה שמסרו, אך סכסוכים פנימיים הביאו להתפוררות אותה חזית ובין היתר, התחושה של חלק מבני המשפחה שמי שהם חושבים שהוא הרוצח האמיתי, לא באמת שילם ונטל אחריות על המעשה.
כאמור, אחד האנשים שיצא בגלוי נגד המשפחה הוא מחמד פואד אבו עסב, שהחליט שאינו מוכן להיות יותר שעיר לעזעזל ולהסתובב עם אות קין. השני הוא אבו נור אבו עסב, אשר בעקבות הרצח של אחיו, חאדר, החליט לכתוב פוסט בפייסבוק שבו הוא כותב מיהו הרוצח האמיתי של אנואר ג'ית. אותו חאדר נרצח, כך סבור האח, כיוון שרצה לפתוח את הפה ולספר מיהו הרוצח האמיתי. בשנה שעברה הוגש כתב אישום נגד שניים ממשפחת אבו עסב, החשודים ברצח של חאדר.
בספטמבר 2022 הגיעו אבו נור ומחמד פואד לבית משפחת ג'ית וגוללו מול המצלמות את ההתרחשויות ונשבעו בספר הקוראן כי מחמד אינו הרוצח. כשהמידע הגיע לקליניקת החפות ולסנגוריה הציבורית, הם פנו לשניים וגבו מהם עדות, ממנה עולה כי נעשה תיאום עדויות לאחר הרצח.
זו הפעם הראשונה שיש לכך אימות ממקור ראשון. בניגוד לעדותו במשפט של סרור, העיד מחמד בתצהיר כי בני משפחת אבו עסב, אשר היו באירוע, היו חמושים, וכי בוצע ירי מהמקום שבו עמדו. בתצהירו הוא הצביע על מי שביצע את הירי הוא קרוב משפחתו. "בגלל שהיו חייבים להגיד שם של רוצח בעטווה (הסכם הסולחה) אחרי שנה, הוא (הכוונה לקרוב המשפחה שניהל את הסולחה מול משפחת ג'ית) רצה שזה יהיה השם שלי, ככה נסגר האירוע", העיד.
אבו נור מתאר בתצהיר שלו כיצד התבקש על ידי קרוב משפחתו, שאף פעל כדי לתאם גרסאות בין העדים, לסייע לו לאחר הירי בהעלמת אקדח ששייך לילדיו, אך הוא סירב. בתצהיר שלישי שהוגש לבית המשפט מובאת עדותו של אדם נוסף, שאינו קשור לשתי המשפחות. אותו אדם נכח בזירה, אך המשטרה מעולם לא גבתה ממנו עדות.
בעדותו טען כי בני משפחת עסב היו חמושים, בנוסף הוא הצביע על היורה האמיתי לכאורה. "הראיות החדשות מעלות ספקות של ממש ביחס להרשעתו של סרור. כמעט 15 שנה שהמבקש יושב מאחורי סורג ובריח וזועק לחפותו. המבקש לא לבד בתסכולו העמוק והנמשך נוכח הרשעתו. הגיעה העת לתקן את העוול שנעשה ולהעניק לו משפט חוזר", נכתב בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון וממתינה לתגובת הפרקליטות.