שר הביטחון המודח יואב גלנט פעל רבות כדי לקדם חוק גיוס ולגייס חרדים על מנת להשלים את פערי כוח האדם מהם סובל צה"ל בשנים האחרונות. אותם פערים העמיקו ברקע המלחמה בכלל הזירות בהן נהרגו ונפצעו אלפי לוחמים.
שיא הנטל הביטחוני
התוצאה הישירה למצב ההולך ומחמיר היא נטל הביטחוני המוגבר על הכוחות בסדיר, בשירות הקבע ובמילואים. חטיבות מילואים רבות הגיעו לסבב לחימה שלישי ויש מספר גדול של לוחמי מילואים שצברו כ-240 ימי מילואים מתחילת המלחמה, הכול כתוצאה מהעומס הביטחוני והמחסור בלוחמים.
גלנט גייס לצדו את האלוף במיל' אליעזר שקדי, שקיים עבודת מטה רחבה ויסודית והניח על שולחנו הצעה פרגמטית שהייתה יכולה להתניע תהליך חדש. אך התסבוכת הפוליטית האישית אליה נקלע גלנט לא סייעה לו לרתום גורמים רבים בקואליציה לפשרה או לחקיקה. בקאוליציה ראו אותה כמי שמנסה לפרק את הממשלה, בעוד שפערי כוח האדם בצה"ל החלו להוות פגיעה בביטחון הלאומי.
היה מתבקש אבל הלהיט רוחות
בחודש אוגוסט השנה, חתם גלנט על 3000 צווי גיוס לחרדים. מתוכם הגיעו רק כ- 200. ערב פיטוריו חתם על 7000 צווי גיוס לחרדים והפעם גם לבחורי ישיבות ולא רק לאלו שנשרו מהישיבות. ספק אם גלנט ידע שראש הממשלה בנימין נתניהו הולך לפטר אותו. הוא החליט להפעיל את חלוקת הצווים, ולו רק כדי לקבע בנרטיב את עמדתו, המוצדקת יש להדגיש, אך חסרת סיכוי באקלים הפוליטי הנוכחי.
הטעות הגדולה ביותר
הטעות הגדולה ביותר של גלנט והרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי הייתה ההשתתפות בשיח הפוליטי על סוגיית הגיוס, כאשר היה ראוי להתייחס אליה כסוגייה ביטחונית קריטית. הם לא השכילו להוריד את גובה הלהבות וליצור שיח מקצועי, אלא שיחקו לידי גורמי האופוזיציה שרכבו על הסוגייה ככלי ניגוח בממשלה.
הרמטכ"ל אומנם החל להקים תשתית לגיוס חרדים אך חשב שפרסום התבטאויות תכופות שלו בכתב או ברצועות וידאו בנושא, יסייעו לגיוס חרדים. בפועל הם הוסיפו שמן למדורה. הפוליטיקאים הלהיטה את האווירה כנגד החרדים, והרתיעו את אלו שהתנדנדו מלהגיע ללשכות הגיוס.
מספרי הגיוס
יש גורמים בצה"ל שהרימו ידיים וטוענים כי עד שלא יהיה חוק גיוס לא יהיה באמת ניתן לגייס חרדים בהיקפים שצה"ל משווע להם. יש אחרים בצמרת צה"ל שאופטימיים, ומצביעים על הנתונים שהוצגו לגלנט ערב הדחתו. לפיהם, יעד הגיוס לרבעון האחרון היה 1300 חרדים. בפועל התגייסו 700 חרדים ועוד כ- 200 במסלולים שונים. אומנם צה"ל לא עמד ביעד, אך כן רשם עלייה בהשוואה לשנה שעברה.
בנוגע ל- 3000 צווי הגיוס שחולקו, החלו הליך רק כ- 230 חרדים המהווים פחות מעשרה אחוז. לכן, חלוקת 7000 הצווים נתפסים כמהלך פוליטי.
מי אוכף צווי גיוס ?
יחד עם זאת, הוצאו 800 צווי מעצר כנגד מי שקיבל צו גיוס, לא הגיע ללשכות הגיוס, ולבסוף גם לא התגייס במועד הנקוב בצו. צה"ל לא פועל בצורה רחבה לגיוס אותם חרדים, אלא מסתפק באכיפת השתמטותם, בעיקר בסיוע המשטרה שעוצרת אותם בדרך לחו"ל, בחזרה מחו"ל, או כשהם מעוכבים בנושא אחר.
הארכת משך שירות הסדיר וימי המילואים לא יפתרו את בעיות כוח האדם של צה"ל. לכן, עד לחקיקת חוק גיוס, שר הביטחון הטרי ישראל כ"ץ והרמטכ"ל חייבים להיאבק ליצירת אקלים חיובי כדי לשכנע עוד חרדים להתגייס אחרת נעמוד מול פערים חסרי תקדים שיגדילו את האתגר הביטחוני לצה"ל.