ברק: אל תקטין את האשה

קשה שלא היה לחוש בשביעות הרצון הגדולה של ראשי מרצ כשהם פצחו בקמפיין הנגטיבי שלהם נגד שרון: "מלחמה ושרון. בסרט הזה כבר היינו". יוסי שריד כמובן התחכם במסיבת העתונאים: "שרון-סברה? חס ושתילה". אפשר היה לחוש בגרגור שביעות הרצון שלו ושל מקורביו. אבל האם שביעות הרצון העצמית אכן מוצדקת? להערכתי, מי שמזכיר את מלחמת לבנון, מנהל את הקמפיין של אתמול. היום, בעזרתו האדיבה (באמת) של אהוד ברק, לבנון איננה עוד נושא מטריד. אי אפשר להחיות נושא במערכת בחירות. צריך לבדוק מהם הנושאים הרלוונטיים עכשו וללכת עליהם. בחירות זה לא שיעור היסטוריה.

חיבוק הדב של מרצ את ברק לא עוזר לראש הממשלה, בדיוק כמו שחיבוק הדב של ש"ס את שרון לא עוזר ליו"ר הליכוד. החיבוקים האלה מרחיקים אנשי מרכז משני המועמדים. קשה להבין גם את ש"ס וגם את מרצ. כל אחת מהן הרי רוצה שהמועמד שלה ינצח. הן עוד לא מבינות שהדרך הטובה ביותר לעזור זה דווקא לא לחבק את יקיריהן לפני מועד הבחירות? תתאפקו עד יום הניצחון.

נושא בעייתי לכל הדיעות. קשה לדעת לאן הוא יתפתח. מאחר ובבחירות בכלל ובאלה במיוחד מצביעים על אישיותו של המועמד, לשאלת הבריאות יש ערך. הליכוד יכול היה לטפל בענין בצורה מוצלחת יותר, אם היה מאתר את הבעיה מוקדם יותר. להימנע מעיסוק מוחלט בו אי אפשר היה. אבל, יתכן גם שאם שרון יוכיח שבריאותו תקינה, הרי הניסיון להשמיץ אותו - המיוחס (כנראה שלא בצדק) לקמפיין ברק - יהיה חרב פיפיות ויפעל נגד המשמיצים.

בצדק שלחו מנהלי הקמפיין של ברק אותו ואת רעייתו נאוה להתראיין אצל רפי רשף. תוכניתו של רשף, בדומה לזו של יאיר לפיד, היא הזדמנות מצויינת להעביר דמות רכה ונעימה. אבל, ברק כמו ברק: נכון, רפי רשף הפסיק אותו פעם או פעמיים במהלך תשובה ארוכה, אבל מכאן עד להתעצבנותו של ברק על המנחה הנינוח? נו באמת. ועוד: הפמניסיטיות היו צריכות להשתולל נגד ברק. באחת השאלות עצר אהוד את נאוה, אחז בידה כמשתיק אותה ואמר "בזה אני בקיא יותר. אני אענה". טעות. ראשית, נאוה יותר נחמדה ולבבית מאהוד, ועונה לעניין. שנית, אל תקטין את האשה שעל ידך - זה עושה אותך קטן.

אני מהמר שביום שישי האחרון הגיע שרון לשיא. יותר נמוך מזה ברק לא יכול לרדת. מעכשיו, הפער רק יצטמצם. מערכת הבחירות החלה השבוע להתחמם - מתכון בדוק לצמצום פערים בלתי ריאליים. הימרתי.