סיוון שדה, בן 18 תושב כפר מסריק, נהרג אמש (רביעי) כתוצאה מפגיעת רסיסי רקטה. הוא נמצא על ידי עובד תאילנדי שעבר במקום כשהוא ברכבו, ללא רוח חיים. ככל הנראה הוא נפגע בעת שניסה לתפוס מחסה - במטחים ששוגרו מוקדם יותר היום מלבנון לעבר היישוב.
הלוויתו של שדה תתקיים מחר בשעה 11:00, בבית העלמין בשדות כפר מסריק. יתכן שיתקיים טקס פרידה בקיבוץ ליד המועדון. מהקיבוץ נמסר כי ההלוויה מוגבלת ל-500 משתתפים בהתאם להוראות פקע''ר. סיון הותיר הורים, רחלי ואסף ואחים, עידו, תלמיד כיתה י' ויואב, תלמיד כיתה ו'. "הלב שלנו שבור", כתבה האם רחלי הבוקר בפוסט קצר שפרסמה בפייסבוק על האובדן הפתאומי.
"דיברתי איתו ב-17:56", סיפר לוואלה אביו אסף, "שש דקות לפני שהתחילו האזעקות של 18:02. היינו ב'שער הצפון'' בקריות, לחידוש דרכונים לקראת נסיעה משפחתית של כולנו לחופשת סקי טרום גיוסו בפברואר".
"את הדרכון שלו כבר חידשנו. התקשרתי אליו לשאול אם להביא לו משהו לאכול. הוא הספיק להגיד 'כן' ואז התחילו האזעקות גם איפה שאנחנו ישבנו, הלכנו למרחב מוגן, חזרנו לאכול ושבנו לקיבוץ בסביבות 19:00 וסיון לא היה בבית, אז התקשרתי אליו להגיד לו שהבאתי לו מה שביקש והוא לא ענה, והטלפון עשה צליל שהוא סגור", הוסיף אסף.
"ניסינו מהטלפון של אמא של החברה וגם לו הוא לא ענה. בשלב הזה ראיתי פרסום שמצאו גופה והרגשתי כבר שזה לא טוב. לקחתי את האוטו ויצאתי לשדות ושם ראיתי כבר את האמבולנסים של מד"א ואת המשטרה. ראיתי את החבר שלנו שהוא מנהל גידולי השדה ואמרתי לו תגיד לי את האמת - אני יודע שזה הוא - וזהו. שם אני מבין שזה הוא. זיהינו אותו לפי העגיל באוזן".
"הוא היה ילד חרוץ, שעבד, שעשה דברים בדרך שלו", סיפר האבא אסף, "הוא היה הכי מיוחד והכי יפה שיש, את זה רואים בתמונות, אבל הוא אף פעם לא השוויץ בזה. הוא היה ילד צנוע, עם מלא חברים והחברים היו הכי חשובים אצלו. הוא הלך על הקצה בשביל להגיע רחוק, כשהיו לו קשיים הוא ידע להתמודד איתם, בדרכו. לבד.
הלימודים למשל היו לו באמת קשים, אבל הוא החליט שהוא עושה בגרות אז הוא עשה בגרות. היה לו פרופיל 97, היה ברור לו שהוא מתגייס לקרבי. ככה זה אצלנו. מתגייסים. הוא היה אמור להתגייס עוד ארבעה חדשים, הכיוון היה צנחנים. הוא לא עשה הכנות מיוחדות. היה לו כושר טבעי. אנחנו אמרנו לו שיתאמץ, שיתכונן, אבל כרגיל הוא כמו תמיד הלך בדרך שלו, והוא הרגיש שהעבודה מספיקה".
"הוא היה נער מקסים עם המון חברים", סיפר לוואלה איל רייז, חבר קיבוץ כפר מסריק המכהן כסגן ראש המועצה האזורית מטה אשר שהכיר אותו מקרוב, "הוא היה בחבורה של הבן שלי, שרבים ממנה בין האנשים הצעירים שאיתם עבד, ושמתכנסים אצלנו כל ערב אחרי יום העבודה בזולה שלהם. לצערנו חלק מהשיח שלהם ביום יום זה החוויות שנדרשו להתמודד איתם בעת האחרונה זה כמה ואיזה שברים של רקטות הם מצאו בשדות".
"הוא מאד היה גאה בעשייה שלו, היה מהמובילים בין הנערים. אני זוכר אותו היטב מניף את התורן במפקדי האש של טקסי יום העצמאות, בגאווה גדולה. שם המשפחה אינו אקראי. סיון שדה גדל למשפחה שורשית, הוא דור רביעי בקיבוץ, סבא שאול שדה היה אחראי על המים וסיון ינק ממנו את האהבה לקרקע ולגידולי השדה", סיפר רייז, "זו משפחה אצילה שמשך כל השנים מחוברת לעבודת האדמה ולא הפסיקה גם בשנה האחרונה, השדה הוא מה שטבוע בבני המשפחה ולצערנו התוצאה הנוראית הזו היא שסיון לא איתנו".
"אין יום שבו אנחנו לא חשופים לאזעקות, יירוטים ונפילות", הוסיף רייז, "זה היה היום יום של סיון שכל בוקר קם בחריצות והתמדה לעבודת השדה".
"הובלנו למקום האירוע על ידי חקלאי שעובד באיזור", סיפר חובש מגן דוד אדום שהגיע למקום אתמול. "ראינו את הפצוע שוכב בשדה כשהוא מחוסר הכרה עם פציעות קשות בגופו מרסיסים. ביצענו בו בדיקות רפואיות אך הוא היה ללא דופק וללא נשימה עם פצעים אנושים בגופו ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו".
אתמול חצו לישראל 170 רקטות וטילים ו 3-5 כטב"מים ששוגרו מלבנון ב-21 אירועים מתועדים. חיזבאללה טוענים אף יותר, אם כי מבדיקה עולה שוב שלא כולם אכן התקיימו במציאות אלא יותר במסגרת הלחימה הפסיכולוגית שמנסה הארגון להפעיל על אזרחי מדינת ישראל.
"לכולם ברור שכדי להחזיר את העקורים לביתם וכדי שנוכל לנהל כאן שגרה חייב להיות ביטחון ולא רק 'תחושת בטחון'", אומר סגן ראש המועצה, איל רייז, "אנחנו מבינים ומעריכים מה שהצבא ביצע בתוך רצועת האבטחה ואנחנו רואים שעדיין ירי הרקטות לא פוסק והציפייה היא בהחלט שהירי ייפסק ושתהיה הסדרה. במצב הנוכחי ללכת להסדרה בלי להשלים את המשימה זה נראה לא נכון והציפייה היא שרצועת הבטחון תיתן את הבטחון גם מחדירות, גם מירי נ"ט וגם מירי רקטות וכטב"מים"