הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק גירוש בני משפחות מחבלים. 61 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-41 התנגדו.
לפי החוק, שהוצע על ידי חברי הכנסת חנוך מלביצקי, אליהו רביבו ואלמוג כהן, שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה - אב, אם, אח, אחות, בן, בת ובן זוג, כולל ידועים בציבור של מחבל לעזה או ליעד אחר. ההחלטה על הגירוש תתקבל בהתאם לשאלה אם בני המשפחה ידעו מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור, ולא עשו את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע זאת, לרבות דיווח לכוחות הביטחון.
בנוסף, יהיה רשאי השר להורות על גירוש אותו בן משפחה אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור.
תוקף צו הגירוש לעניין אזרח ישראלי לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על חמש עשרה שנים, ולעניין תושב קבע או ארעי - לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שנים. בן המשפחה של המחבל יהיה זכאי לומר את טיעוניו בשימוע, וכן יהיה זכאי לייצוג משפטי. השר ימסור את החלטתו לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד השימוע. אם החליט לגרש את בן המשפחה, יחתום השר באותו מועד על צו הגירוש.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות, ובפרט לאחר תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023, התגברו המקרים שבהם אזרחים ובעלי רישיון לישיבת קבע בישראל מסיתים לטרור, אם באמצעות פרסום קריאות ישירות לביצוע מעשי טרור ואם באמצעות פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשים אלו, תמיכה בהם או הזדהות עימם".
עוד נכתב כי "ממחקרים שונים שנעשו, הן על ידי המטה לביטחון לאומי והן על ידי צה"ל לאורך השנים בעניינם של עשרות מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, עלה כי החשש היחיד של המחבלים היה מה יהיה על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. אין כל ספק שמחבלים רבים יימנעו מביצוע פיגוע, ככל שידעו שבני משפחותיהם ייענשו על כך".
במהלך דיון חסוי שנערך בכנסת בשבוע שעבר, נציגי שב"כ טענו כי גירוש משפחות מחבלים הוא כלי אפקטיבי הרתעתי שעשוי לסכל גם פיגועים מבעוד מועד, אך הסתייגו מהנוסח הקיצוני שקידמו חברי הכנסת. נציגי הארגון הציעו שהגירוש יחול רק על הורי המחבל ולא על שאר בני המשפחה. נוסף על כך, הם הציעו שהגירוש יחול רק על אזרחים עם אזרחות כפולה, וביקשו שהצעת החוק תהיה הוראת שעה ולא הוראה קבועה בחוק. אלא שחברי הכנסת התנגדו לכך והחליטו לקדם את הצעת החוק בנוסח המקורי שלה, בטענה כי "לא יקשרו לנו יותר את הידיים".