ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, קיימה היום (רביעי) דיון נוסף בנושא ההכרה והמענים ליתומי צה"ל ואחים שכולים וחשפה כי עד עתה לא הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא.
בצל האכזבה מהיעדר התקדמות מצד הממשלה, חברי הכנסת ופעילים חברתיים בוועדת העבודה והרווחה הדגישו את חשיבות המענה ליתומים ואחים שכולים. "93% מהיתומים מעל גיל 21 אינם מוכרים. זה חייב להשתנות", הזהיר ח"כ מתן כהנא.
בעקבות העיכובים המתמשכים מצד הממשלה בהגשת הצעת חוק ממשלתית, הוועדה דרשה לקבל תשובות מהממשלה בתוך חודש ימים. "הגיע הזמן לפעול למען היתומים ואחים שכולים - העוול חייב להיפסק," הצהירו חברי הכנסת והפעילים.
נציגת אגף המשפחות במשרד הביטחון, ריקי מורד, מסרה בנושא: "היינו אופטימיים, היום הייתה אמורה להתקיים פגישה בין נציג שר האוצר ונציג שר הביטחון כדי לקדם את הדברים, לאור ההתפתחויות אתמול היא לא תתקיים היום, אבל אני מניחה שזה יקרה בימים הקרובים".
בדיון הקודם שהתקיים בחודש יולי הוצגו שורת הצעות חוק פרטיות שהגישו חברי הכנסת צביקה פוגל, שרון ניר, מתן כהנא ומשה סעדה בשיתוף ח"כים נוספים, העוסקות בשיפור זכויותיהם של בני משפחות שכולות. בין היתר עוסקות הצעות החוק בהארכת ההכרה והגמלאות ליתומים בוגרים והעברתן ישירות אליהם בבגרותם, בעוד שכיום הזכאות לתגמולים בגינם נפסקת בהגיעם לגיל 21 או בתום שירותם הסדיר בצה"ל.
הצעת החוק של ח"כ משה סעדה, המקודמת בשיתוף עם איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל שנפל בעזה, כוללת גם הכרה ותגמולים לאחים שכולים בוגרים. בתוך כך, אמרו משרדי הביטחון והאוצר כי תקודם הצעת חוק ממשלתית, שתרחיב את ההכרה והזכאויות על בסיס המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מעמדם וזכויותיהם של יתומי מערכות ישראל הבוגרים (ועדת רובינשטיין), שהוגשו לשר הביטחון באוגוסט 2022.
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר, דרש תשובות ממשרדי הממשלה, שלא ידעו להעריך את סד הזמנים הנדרש לקידום החקיקה הממשלתית. אריאל הבר, רפרנט ביטחון באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר: "אף אחד לא מתעלם ממצוקת היתומים, כולם עוסקים בזה ומחפשים פתרונות. הנושא הוא מורכב.
אייכלר הוסיף: "לצערנו עוד לא יושמו כי היו אי הסכמות. אמרנו כבר לפני מספר חודשים שאנחנו ממליצים לקדם את המלצות הוועדה הציבורית. לצערי יש עדיין נקודות מחלוקת הנוגעות לסטיות מהמלצות הוועדה. הממשלה אישרה בסופ"ש האחרון תקציב 2025 ונוצרה ודאות תקציבית יותר גדולה, אנחנו בשיח עם משרד הביטחון לגבי פתרונות וכולם מכוונים להצעה ממשלתית שאפשר יהיה לקדם בקרוב".
ריקי מורד, מאגף משפחות במשרד הביטחון אמרה: "לא צריך לשכנע אף אחד במדינה הזאת שהשכול כרוך בקושי, יגון וצער. מספר החללים במלחמה עד עכשיו כמעט זהה לכל מה שהיה ב-20 השנים האחרונות ומשרד הביטחון עסוק כרגע מאוד בניהול, טיפול ותמיכה במשפחות שכולות, ולא רק החדשות.
ח"כ מתן כהנא, הוסיף: " יש כיום 13,669 יתומי צה"ל. 93% מהם מעל גיל 21 ועל פי המצב החוקי היום בגיל הזה הוא מפסיק להיות יתום ואת זה חייבים לתקן. הצעות החוק הפרטיות שהוגשו מתבססות בעיקר על מסקנות ועדת רובינשטיין. משרד הביטחון אמר שתהיה הצעה ממשלתית בתוך חודש וזה לא קרה, ומי יודע מה יקרה עם זה עכשיו עם כל התהפוכות הפוליטיות?".
ח"כ לשעבר שולי מועלם, אלמנת צה"ל, השיבה: "רק בחודש אוקטובר נוספו 78 יתומים חדשים למשפחת השכול. חלקם כלל לא מוכרים כי אבא שלהם נהרג כשהם היו מעל גיל 21 ואף אחד מהם לא יוכר כשיהיה מעל גיל 30. היה נראה שהייתה הסכמה מקיר לקיר שהעוול שנעשה ליתומים הבוגרים חייב להיגמר, אבל לצערי שוב אנחנו מתכנסים לדיון כי כלום לא מתקדם. כמעט עשר שנים מתנהלים דיונים מול האוצר ומשרד הביטחון. צריך להתקדם עם החוקים הפרטיים, אולי זה יניע אותם".
שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, האשים כי: "אתם מתעמרים באלמנות ויתומי צה"ל כבר שנים. מורחים אותם בוועדות, בדיבורים, שולחים ממשרד אחד לשני. אנשים שאיבדו כבר את הכל מאבדים גם את האמון בנבחרי העם ובמדינה. אני קורא לוועדה להפעיל את מלוא כובד משקלה כדי שהדברים יתחילו לזוז למקום הנכון. ליתומים שהצטרפו למשפחת השכול מגיע עתיד אחר, טוב יותר, וזה בידיים שלכם".
עו"ד איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל, המשיך את דבריו של נחומסון: "אנחנו לא מעניינים את משרד הביטחון ולא את משרד האוצר. מדברים איתנו בבוז, אחד זורק אותנו על השני. רק אתמול צפינו בהודעת שר הביטחון שבסופה הוא הצדיע למשפחות השכולות. אבל עם אותה יד שהצדיע לנו, הוא נפנף אותי כשפניתי אליו לעזרה ואמר- "לכו לשר האוצר". יש הסכמה מלאה שצריך לעשות את התיקון. אף אחד פה לא רוצה לעשות 'אקזיט'. תחזירו לנו את הבנים, האבות והאחים וקחו את הכסף. אתם לא יכולים להחליף אותנו, אז תנו ליתומים, לאחים ולהורים לחיות בכבוד".
הילה אקסלרוד, יתומת צה"ל סיפרה את סיפורה האישי מאז ההתייתמות מאב בגיל 7 וזעקה: " חבל מאוד שהכבוד של אבא שלי זה 3 דקות בשנה. דקה אחרי זה כבר אף אחד לא זוכר. 51 שנה המדינה הזאת חוגגת על הדם של אבא שלי ואני לא מוכרת". אבי היה מ"פ חאן צנחנים ונפל בחווה הסינית. לאחר מותו קיבל את עיתור העוז. נשארתי עם אמא לא נורמלית שלא מכירה בי, הייתי זרוקה ברחובות, הספסל בכיכר החתולות היה הבית שלי במשך 5 שנים. היום אני באה היום ממקום של עוצמה, הרמתי את עצמי. כבר לפני 30 שנה ישבתי כאן בשולחנות האלה, צעקתי ובכיתי וכולם בכו איתי. מה זה עוזר? אני חוזרת היום לטבריה ללבד שלי, ללא יכולת לקבל שום סיוע".
בתום הדיון, התייחס גם מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אלמוג כהן לטענות שהועלו ואמר כי: "הנושא של משפחות השכול הוא קודש הקודשים, הוא כל מה שמשליך קדימה על היכולת שלנו כחברה להמשיך ולחיות במדינה הזאת ולכן אנחנו דורשים ממשרדי הממשלה עבודה מאומצת, גמישות מחשבתית ואופרטיביות".
ח"כ כהן חזר על הדרישה לקבל בתוך חודש את הסיכומים ואת סד הזמנים לקידום ההצעה הממשלתית ואם לא כך טען כי יחלו בהצעות חוק פרטיות בנושא. "שעון החול התהפך", סיכם.