לא רק בקומדיה העיתוי הוא הדבר החשוב ביותר, אלא גם בפוליטיקה. פיטורי גלנט לא היו אקט של שליפה, אלא פרי תכנון מוקדם והתלכדות של כמה זירות. לא בכדי נבחר ליל הבחירות בארצות הברית, היחידי שבו הם עסוקים אך ורק בשלהם, כדי לעשות מהלך שהיה מעורר את חמתם, למרות שבאופן רשמי היו אומרים שהם לא מתערבים בענייניה הפנימיים של ישראל.
לא רק אמריקה עמדה לנגד עיני נתניהו, כמובן, אלא גם פוטנציאל הנשק שעלול להיגרם לו. בפעם הקודמת כשל הניסיון שלו לפטר את גלנט בשיאה של הפיכה משפטית. רק שאז לא היו מיליונים מאזרחי ישראל תחת איום טילים ומתכוננים לתגובה איראנית, חוששים לצאת לרחובות, בוודאי אם יש להם בבית ילדים. כן, הוא עד כדי כך ציני.
העיתוי הושפע גם מההזדמנות להראות לחרדים שהוא פועל באופן נחרץ כדי להבטיח את המשך השתמטותם משירות. נכון שפה הוא פועל בניגוד מפורש לרצון הבייס שלו (מבוחרי הליכוד ועד לציונות הדתית), כשהוא מכשיר את השרץ, אבל מאחר שזה עתה הרחיב את ממשלתו, עם אתנן רציני בדמות תיק החוץ לסער, הרי שהוא מעדיף לכבות את השריפה מאשר לשאת חן בעיני בוחריו: יהיה לו די והותר זמן לכבוש אותם מחדש עד שיזדקק להם שוב בקלפי, כלומר - אם יזדקק להם שוב בקלפי.
ויש עוד משהו שאי אפשר להתעלם ממנו: הפיטורים הגיעו בדיוק ברגע שבו מתעורר חשד כבד שלשכת נתניהו הקימה רשת ריגול בתוך אמ"ן, לא פחות. היה או לא היה? האמת שהיו לי ספקות רציניים, עד שבסביבת נתניהו התחילו לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: לשבש חקירה.
המשטרה כמשל
לפני כמה שבועות הייתי עד למחזה חריג בשדרות ח"ן בתל אביב (פינת רחוב הנביאים): ניידת ביקשה לעבור מהנתיב שממשיך ישר לכיוון דיזנגוף סנטר, לזה שפונה שמאלה לעבר הבימה ונקלעה לעימות עם נהג שלא אפשר לה את המעבר. "למשטרה של בן גביר אני לא נותן לעבור. רוצה להיכנס? תפעיל סירנה".
השוטרים הנבוכים בניידת חיכו עד שהרכב הבא אפשר את השתלבותם (בניגוד לכללי התנועה, יש לציין - ולפחות למראית עין, ללא נסיבות שהצדיקו זאת). למען הסר ספק יובהר כי מצופה מכל אדם לשתף פעולה עם כוחות הביטחון, ההצלה והחירום בשעת חירום (שלא התקיימה, ככל הנראה).
התקרית הפעוטה ההיא סימלה בעיני את השפל שאליו התדרדרה משטרת ישראל בעיני ציבור גדול: את זה שהיא אינה מהווה תמיד כתובת יעילה לפנייה בעת מצוקה, יודע כמעט כל מי שנפרץ ביתו או רכבו, אבל עד לא מזמן ייחסו לה רק חוסר יעילות, לא כוונת זדון.
למה זדון? כי קצין משטרה שמשליך בקור רוח רימון הלם כלפי קבוצה של אזרחים, רבים מהם היו יכולים להיות הוריו, ומקודם - לא למרות מה שעשה אלא דווקא בזכות מה שעשה, מלמד על היחס של המשטרה לאזרחים. בגדול, זו אותה "הצטיינות" הגדולה שהביאה ניצב שנכשל על פי כל פרמטר אחר, לפקד על המשטרה.
המשטרה פה היא רק משל - משל למה שעומד לקרות גם לצבא ולשב"כ. אם להיות ברור יותר: המפגין בעד מטרה הומנית פר-אקסלנס כמו שחרור החטופים, לא יהווה עוד "רק" יעד לאלימות מצד משטרת ישראל, אלא גם יהפוך ליעד מודיעיני עבור השב"כ.
אם חשב עוד מישהו שהדמוקרטיה הישראלית אינה בסכנה, נדמה כי מה שמתחולל לנגד עינינו: פיטורי גלנט כדי להעביר את כל גופי הביטחון בישראל את אותו תהליך שעובר על המשטרה, מסיר ספק לגבי גודל השעה.
יהיו בחירות?
אחת הבעיות הקשות של מנהיג חלש, שמקיף את עצמו בעדת חנפנים אומרי הן, במקום שבו מנהיג חזק היה מקפיד על מינוי אנשים לעומתיים, שיאתגרו תמיד את קבלת ההחלטות שלו, היא איבוד קשר עם המציאות. זו הסיבה שנתניהו לא מבין עד הסוף את ההשלכות הקשות של מעשיו. מבחינתו הוא השלים עוד תמרון פוליטי מוצלח.
אלא שספק אם מישהו יכול בכלל להעריך את רעשי המשנה: את ההשלכות על המוטיבציה של חלק ניכר מאנשי המילואים, על המוטיבציה של מתגייסים חדשים. אותו צמד מילים חלקלק שנקרא "קרע בעם" ומאחוריו מסתתרת סכנה קיומית ממשית לשרידותה של ישראל, לא רק כתוב עכשיו על הקיר, אלא חרוט בו.
אגב כתובות וקירות: לפני כמה חודשים נכתב כאן שמטרת העל של נתניהו אינה לשרוד עד לבחירות הבאות, אלא למנוע אותן. רבים חשבו אז שהגזמתי. נדמה שהיום הכתובת על הקיר היא ברורה הרבה יותר.
בין ימין לביביזם
נתניהו הוא הכל חוץ מאוויל פוליטי. הוא יודע שהוא לוקח פה סיכון - הן כבר פיטר את גלנט בעבר ונאלץ לחזור בו. אם כך, מדוע הוא מתעלם מהסיכון עתה? שתי סיבות עיקריות: אחת היא שהפעם המשטרה מגויסת הרבה יותר לסיכול ההפגנות, אבל הסיבה השנייה גדולה ממנה: הפיתוי להשתלט על כל מערכות השלטון בישראל הוא גדול מדי. נתניהו מרגיש שהוא נוגע בו - ופשוט לא יכול שלא לנסות.
מצחיק שדווקא יואב גלנט הפך לסמל שכזה. סגנונו הלא כריזמטי בעליל היה אמור להכשיל אותו הרבה מעבר לדעותיו. גם ההפיכה המשפטית לא עניינה אותו הרבה מעבר להשפעתה הפוטנציאלית על ביטחון ישראל. הוא נתפס בעין המצלמה, כשיריב לוין מתעקש להעביר פרק מגונה במיוחד שלה, כשהוא מתחנן לנתניהו: "תן לי משהו" - לא בדיוק התפקדות למרצ. יתרה מזאת, הוא נפגע בעבר מ"עודף דמוקרטיה", אחרי שחשיפה עיתונאית שעוררה גלים, מנעה את המינוי שלו לרמטכ"ל, שכבר סוכם והוחלט.
הוא נץ בטחוני, ממש כשם שהיו אלופים רבים לפניו, אבל כמו הגנרל הקודם שיישר את שורותיו לימין, בוגי יעלון, הוא גילה באופן הברור ביותר את ההבדל בין להיות ימין ללהיות ביביסט. כלומר - בין לשים את מדינת ישראל במקום הראשון, תמיד, לבין להניח שטובת נתניהו היא טובת ישראל. על כך שילם במשרתו.