אם מישהו היה מספר, לפני שנתיים נניח, שיום אחד מאות אלפי ישראלים יתפרצו לרחובות עם דגלים ויפגינו בשביל יואב גלנט - פעמיים! - כנראה שהיינו חושבים שהוא הוזה. שום דבר בקריירה הציבורית והפוליטית של הכמעט-רמטכל, משתלט הקרקעות, העריק מכולנו לליכוד, לא רמז שהוא עומד להפוך לסמל של ערכיות, ממלכתיות ואחריות עבור מחנה שמעולם לא הצביע לו. במאי 2021, גלנט עוד עמד יחד עם חבר ליכודניקים עטויי מסכה בבית המשפט המחוזי בירושלים ושימש תפאורה לראש הממשלה בנאום הסתה נודע לשמצה נגד המשטרה והפרקליטות - רק תסריטאי מאוד יצירתי היה מסוגל לדמיין שכעבור 3.5 שנים תמונתו יככב בעמודים הראשונים של העיתונים מצדיע לצהל במעמד של שומר סף, ויירשם בהיסטוריה כאחד מנושאי הדגל של המאבק בניסיון של נתניהו ושותפיו להשחית ולהחריב את מוסדות המדינה.
הקרדיט לתסריט, כמובן, נתניהו עצמו, שמוכיח, שוב ושוב, שאין דבר כזה שאין דבר כזה. ההחלטה להדיח את שר הביטחון, בעיצומה של מלחמה רב חזיתית ואולי רגע לפני תקיפה איראנית, כדי להעביר חוק שמעגן השתמטות המונית בעוד המוני מילואמניקים קורסים תחת הנטל, מגלה, שוב, שאין שפל שאליו הוא לא יידרדר. כן, כמאמר השופרות, מותר לראש ממשלה לפטר שר ביטחון, אבל אף אחת מהסיבות הנכונות לא עומדת מאחורי המהלך הזה, אלא רק פוליטיקה קטנה ומסריחה שנועדה לשמור לו על הכסא. קו ישיר מחבר בין הפיטורים של גלנט לשתי הפרשות הביטחוניות החמורות שקשורות בלשכת רהמ שנחקרות בימים אלה, שעוד רבות יסופר בהם: כדי להבטיח את שלטונו - אין גבול שנתניהו לא יחצה.
אבל גלנט הפריע לו. הוא הפריע לו לקדם את המהפכה המשפטית, הפריע לו לעשות קומבינות פטור מגיוס על גבם של המשרתים, הפריע לו לתקוף ולהכפיש את ראשי מערכת הביטחון, הפריע לו לפרק את יו"ש למיליציות של בן גביר וסמוטריץ', הפריע לו לחרב את היחסים עם ממשל ביידן, הפריע לו לקשקש על "ניצחון מוחלט". הפריע לו לטרפד ולמסמס את המו"מ לשחרור החטופים, במשך שנה וחצי, בין הפיטורים הראשונים והשניים, שר הביטחון ניצב לבדו מול נתניהו וקואליציית ה64 השתקנית כמעט בכל סוגיה מהותית לביטחונה, חוסנה ועתידה של ישראל, והציב תמרור עצור בכל צומת שבה ראש הממשלה התלבט בין טובת המדינה לשותפיו הקיצוניים ושיקוליו האישיים. נתניהו, תמיד, בוחר באותו צד, ועל כן, גורלו של גלנט נחרץ.
יתן את ברכתו לכל קומבינה
נתניהו, כידוע, רצה להיפטר מגלנט כבר מזמן אך הנסיבות הביטחוניות שיחקו לרעתו פעם אחר פעם: מ-7/10 דרך המתקפה על מג'דל שמס ומבצע הביפרים המתפוצצים ועד לסבב המהלומות מול איראן, הוא נאלץ לחלוק איתו במשך שנה את הכשלונות וההצלחות בשדה הקרב. מכונת הרעל והתעמולה של נתניהו תשנן כעת תדרוכים על רפיסות, פייסנות וחתרנות ותספר על מחלוקות ופערים משמעותיים, אבל מה שבאמת הוציא מהכוח לפועל את פיטורי גלנט היו האיומים של השותפים החרדים לפרק את הממשלה אם לא יימצא פתרון לאברכים המשתמטים.
לקואליציה עדיין אין רוב לחוק הפטור מגיוס, גם לא לחוק המעונות החלופי, אבל נתניהו מקווה שהחלפת גלנט תספק אותם לעתה עתה ותתן לו אויר לעוד כמה שבועות או חודשים, עד ששר הביטחון החדש ישראל כץ "ילמד את הפרטים", כלומר, יתן את ברכתו לכל קומבינה שתירקח בלשכת רה"מ כדי למנוע מהקואליציה להתפרק מבפנים. ועם שר החוץ החדש גדעון סער, יהיו להם עוד 4 אצבעות להסתמך עליהם במקום הליכודניקים המורדים.
ידע היטב שהוא מוביל לליל גלנט 2, אבל הוא כבר לא חושש
רק שסיפור הפיטורים של גלנט גדול, מסוכן וחורג ממעונות והשתמטות בלבד, כי הוא מסמן עוד צעד גדול בכרסום הדמוקרטיה הישראלית בדרכה להפוך לשלטון יחיד. ההדחה של גלנט, כך מספרים מקורביו של נתניהו, היא רק שלב ראשון בתוכנית להחלפת כל צמרת מערכת הביטחון בנאמניו ולהקיף את עצמו בקבינט של יודעי חן. בלשכת ראש הממשלה הכחישו אתמול שיש כוונה לפטר את הרמטכל וראש השב"כ, אך המסרים של שופרות התעמולה בתגובה לחשיפת החקירות הביטחוניות מלמדים שמסע הדה לגיטימציה נגדם בשיאו. אפשר לדמיין בקלות כיצד יישמעו ההתקפות הקבועות של שרי הקבינט על הרצי הלוי ורונן בר בסקירות הביטחוניות עכשיו כשגלנט לא שם לגבות אותם.
מעבר לכך, ההדחה של גלנט מעידה על כך שנתניהו בסוג של שכרון חושים ואין בו פחד. הוא ידע היטב שהוא מוביל לליל גלנט 2, אבל הוא כבר לא חושש מזעם ההמונים, וסומך על ערוץ 14 ושלוחותיו בערוצים האחרים לנרמל את הטירוף ולהגביר את הקמפיין נגד הקפלניסטים וחוסמי הכבישים. אבל לא מן הנמנע שכמו בימי המהפכה המשפטית, בתיבת התהודה הביביסטית מזלזלים בגלי ההדף שעשויים להיות לפיטורים של גלנט, ושברקע חוקי ההשתמטות המושחתים, זה רק יתדלק את מחאת המילואמניקים נגד המהלכים של הממשלה. גם משפחות החטופים, שנחשפות בימים אלה לפרטים מחרידים על הניסיונות לגנוב את דעת הציבור ולהנדס את התודעה נגד עסקה, מוצפות בזעם שעשוי לשנות את פני המאבק להצלתם של 101 החטופים שנמקים בשבי חמאס בעזה.
בינתיים, הבוקר כולם יתעוררו לטבלאות האלקטורים מעבר לאטלנטי, בבחירות שגורליות לישראל לא פחות מאשר לארה"ב. אם נתניהו יגשים את חלומו לראות את דונלד טראמפ נכנס שוב לבית הלבן, הוא צפוי לשחרר את רסניו עוד יותר, ולהרגיש חופשי להמשיך לעשות במדינה ככל העולה על נפשו לשנתיים הקרובות, אם לא יותר. גם את התרחישים והתסריטים על ביטול ושיבוש הבחירות, שנשמעים היום הזויים, כדאי לקחת בחשבון. הניסיון מהפיטורים של גלנט מלמד, כאמור, שאין דבר כזה שאין דבר כזה.