שאלתם את עצמכם פעם מה בדיוק עושה המשרד לשיתוף פעולה אזורי ולמה צריך אותו? ובכן, מבקר המדינה שאל - וגם השיב בדוח הביקורת שמתפרסם היום (שלישי), ממנו עולה סימן שאלה גדול בדבר הצורך בקיום המשרד, תוצרי העבודה הדלים שלו, ואופן העבודה שלו. "המשרד לשיתוף פעולה אזורי (שתפ"א) לא התאים את עצמו לצרכים ולשינויים החלים במרחב הגאוגרפי ולא מיצה את הפוטנציאל הרב שנוצר בשנים האחרונות לשיתופי פעולה עם מדינות האזור בתחומים הרלוונטיים", כתב המבקר, מתניהו אנגלמן, שהעלה "ספק רב בדבר מימוש ייעודו של המשרד" וממליץ לראש הממשלה והשר הנוכחי לשיתוף פעולה אזורי "לבחון את נחיצותו כמשרד עצמאי".
המשרד לשיתוף פעולה אזורי נוסד לראשונה ב-1999, בממשלת אהוד ברק, כסידור עבודה פוליטי עבור שמעון פרס, ונסגר כעבור 4 שנים, ב-2003 עד לשנת 2009, אז ממשלת נתניהו החליטה להקימו מחדש, והפך לסידור עבודה פוליטי. בעיקר עבור שרי ליכוד לדורותיהם, בהם סילבן שלום, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, והשר הנוכחי - דודי אמסלם, שקיבל את המשרד לצד תפקידו כשר במשרד המשפטים ומכהן בתפקיד מאז 2023. בממשלת בנט-לפיד השר עיסאווי פריג ממרצ עמד בראש המשרד.
עם זאת, על אף ריבוי השרים שישבו במשרד לשיתוף פעולה אזורי, מדוח מבקר המדינה עולה כי מעולם לא הוגדרו רשמית סמכויות המשרד: בהחלטת הממשלה שהקימה את המשרד מחדש ב-2009 נקבע כי המשרד יעסוק "בקידום שיתוף פעולה כלכלי עם מדינות האזור ועם הרשות הפלסטינית ומימוש פרויקטים כלכליים משותפים באזור במטרה ליצור תנאים לקידום רווחה כלכלית ויציבות". אך אין בהחלטת הממשלה או במקור שמחייב אחר הגדרה ברורה של אחריות וסמכויות המשרד, וכדי לקדם את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון או תלוי ברצונם הטוב של משרדים וגופים ממשלתיים אחרים.
כתוצאה מכך, כתב המבקר, מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו: כך למשל, שער הירדן, פארק תעשייה משותף לישראל ולירדן שהיה אחד הפרויקטים המרכזיים אותם קידם שמעון פרס כשייסד את המשרד ושהושקעו בו למעלה מ-60 מיליון שקלים, לא יצא אל הפועל ומתעכב כבר שנים: 26 שנה חלפו מאז שישראל וירדן חתמו על ההסכם בנושא, ו-12 שנים עבור מאז החלטת הממשלה המעשית הראשונה שהתניעה את הפרויקט, ובינתיים - הוקם רק גשר למעבר סחורות והולכי רגל, שנחנך ב-2019. מאז, לפי הדוח, לא בוצעה שום פעולה לבניה או הקמה של תשתיות נוספות לקידום הפרויקט בצד הישראלי, וגם לא נערכה במשרד שום ביקורת פנימית לבדיקת הכשלים בהתקדמותו. המשך העיכוב של הפרויקט, כתב המבקר "עלול לגרום לאובדן התועלות הכלכליות אשר היו טמונות בו ויש בו כדי לפגוע ביחסי אמון בין ירדן וישראל".
מדוח המבקר עולות משימות נוספות שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי היה אמור להיות אמון עליהם - ולא קורה איתן כלום בפועל. למשל, על אף שבהחלטת הממשלה על הקמת המשרד ב-2009 נקבע שתוקם ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר - ועדה כזו מעולם לא הוקמה ומעולם לא התכנסה. באותה החלטה נקבע גם שלמשרד יועברו חלק מתחומי פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת הישראלית-פלסטינית, שאחראית על חיזוק כלכלת הרשות הפלסטינית בהיבט האזרחי, ושהשר הממונה יעמוד בראש הוועדה, אך מהדוח עולה שהוועדה הזו התכנסה פעם אחת בלבד - ב-2009, ומאז לא התכנסה.
הוועדה הייתה אמורה להתכנס ב-2023 אך מועד כינוסה נדחה - בגלל הפלסטינים. יצוין כי לאי פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת יש סיבות מדיניות שחורגות מתחומי האחריות של המשרד, אך התוצאה בפועל היא שאחת המשימות העיקריות של המשרד - ריקה לחלוטין מתוכן. מנגד, המבקר ציין לחיוב את הגברת שיתופי הפעולה עם מרוקו - אחרי הסכמי אברהם, שכללה הוצאת ואירוח משלחות הדדיות וקידום שיתופי פעולה מסחריים ומקצועיים.
אולם, נראה שמרוקו היא היוצא מן הכלל שמעיד על הליקויים בפעילות המשרד ובניהול הפרויקטים שעליהם הופקד. "בראיה רב שנתית תוצרי העבודה של המשרד הם דלים ביותר", כתב המבקר. בהמשך הדוח מתגלה גם הסיבה - על אף שהמבקר נמנע מקישור ישיר, הוא מתייחס למצבת כוח האדם במשרד - שרובו המכריע פוליטי ולא מקצועי: בשנים שנבדקו בדוח היו במשרד בממוצע 29 משרות מאוישות מתוך 34.5 תקנים שהוקצו לו - מתוכם 20 תקנים יועדו לעובדי משרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל, ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר.
המבקר ממליץ בדוח לראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי לבחון את נחיצותו של המשרד, ו"אם יימצא כי פעילותו אכן נחוצה - נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו". לדבריו, "הסכמי אברהם והצורך הגובר באזור לפתרונות בתחום המים, אנרגיה, ביטחון תזונתי חקלאות ורפואה מתקדמת מחזקים את הפוטנציאל הטמון ביצירת שיתופי פעולה בין מדינות האזור למדינת ישראל, שיכולים להיות מנוע צמיחה של המדינה הן כלכלית והן מדינית", כתב המבקר, שקורא להתאים את המשרד להתפתחויות הגיאופוליטיות וליזום פרויקטים חדשים.
ספוילר: המשרד לשיתוף פעולה אזורי ככל הנראה לא יבוטל בממשלה הנוכחית, שמאז תחילת המלחמה נמנעת בעקביות מסגירת משרדים מיותרים על אף הביקורת הציבורית והפוליטית בנושא. השר הנוכחי, דודי אמסלם, שמשמש גם כשר במשרד המשפטים וממונה על רשות החברות הממשלתיות, עסוק יותר בתפקידיו האחרים מאשר במשרד לשיתוף פעולה אזורי כך שהסיכוי שהליקויים בדוח יתוקנו בממשלה הזו נראה נמוך מאוד.