הצעת "חוק המעונות" השנויה במחלוקת אמורה להגיע להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת מחר (רביעי), ולפי שעה נראה כי אין רוב לאישורה.
עד כה, שישה שרים וחברי כנסת הודיעו במפורש שיתנגדו להצעת החוק - אופיר סופר מהציונות הדתית, חברי הכנסת אדלשטיין, סעדה ואילוז מהליכוד ולרשימה ניתן להוסיף בסבירות גבוהה גם את שר הביטחון יואב גלנט שמתנגד לאופן שבו הקואליציה מעוניינת לקדם פטור מגיוס חרדים לצה"ל. הבוקר
הח"כים אוהד טל ומשה סולומון מהציונות הדתית הודיעו כי יצביעו אף הם נגד ההצעה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לקיים שיחות עם כל הח"כים המתנגדים ולהפעיל עליהם לחץ לתמוך בחוק. בנוסף, בקואליציה מתכוונים ללחוץ על יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער שהודיע כי יתנגד בהצבעה - להיעדר ממנה ולא להצביע אקטיבית נגד כדי לא לסייע לאופוזיציה בהפלת החוק. לקואליציה נדרש רוב רגיל בלבד כדי לאשר את ההצעה ולמרות המתנגדים, על הנייר - יש לה את הרוב הנדרש, אך הלחץ הציבורי והפוליטי מעמיד בסימן שאלה את הליך החקיקה כולו: האם הצעת החוק תוכל לצלוח שלוש קריאות עד כניסתה לספר החוקים של ישראל? ספק גדול.
ביהדות התורה השמיעו אתמול איומים שלפיהם על נתניהו לאשר את ההצעה בקריאה טרומית לפני כל חוק אחר שתביא הקואליציה להצבעה בכל יום. "אם לא, גם חוקים אחרים לא", אמרו גורמים במפלגה שהביעו תסכול מכך שנתניהו לא מצליח ליישר את חברי הכנסת במפלגתו. לעומת זאת, בש"ס נמנעו מאיומים פומביים ובכירים במפלגה מטילים ספק ביכולת הקואליציה לאשר את ההצעה בתקופה הנוכחית של המלחמה.
טרם ברור האם תיערך ברביעי הצבעה כמתוכנן אבל בקואליציה נערכים לקרב בלימה מול מה שעלול להפוך לאירוע משמעותי יותר מבחינה פוליטית. הצעת החוק שיזם ח"כ ישראל אייכלר קובעת כי המדינה תשתתף בסבסוד ההוצאה של משפחה במעונות היום, על פי המצב התעסוקתי של האם בלבד. כך, גם אם האב הוא אברך כולל שלומד תורה אבל חייב בגיוס - תוכל המשפחה לקבל את המימון מהמדינה למרות שלא התגייס.
מבחינת החרדים הצורך בהצעת החוק נולד לאחר שבחודש יוני קבע בג"ץ כי המדינה אינה יכולה עוד לפטור חרדים מגיוס לצה"ל, וכי היא לא תוכל עוד לממן ישיבות וכוללים שתלמידיהם לא קיבלו פטור מגיוס. בעקבות הפסיקה, היועמ"שית גלי בהרב מיארה הורתה לעצור את סבסוד המעונות לחייבי גיוס כי כל עוד אינם מתגייסים - הם לא זכאים להטבות כלכליות מהמדינה.
החרדים חיפשו דרך לעקוף את ההחלטה וההצעה של ח"כ אייכלר היא הניסיון לקבל את הסבסוד מהמדינה בכל מקרה. גורמים פוליטיים טענו כי ייתכן שהסיעות החרדיות מקדמות את הצעת החוק לא כדי להשלים את החקיקה אלא כדי להפעיל לחץ על הייעוץ המשפטי לאפשר המשך סבסוד למשך שלושה חודשים נוספים באמצעות "הוראת מעבר", הליך מסוים בממשלה וכך "לקנות עוד זמן", כלשונם.