הבחירות הקרבות בארצות הברית הן חסרות תקדים בכמה וכמה ממדים. כל הסקרים מצביעים על תיקו בין המועמדים. אחד המועמדים הוא נשיא לשעבר עם קהל גדול של מעריצים, אבל גם אדם שנוי במחלוקת שזוכה לקיתונות של ביקורת, כולל מחלק מתומכי מפלגתו לשעבר. מהצד הדמוקרטי, מועמדת אישה, שאם תיבחר תקבע תקדים היסטורי כפול: כנשיאה ראשונה בארה"ב, וכאישה השחורה הראשונה שמתמנה לתפקיד.
אולם מה שנתון להכרעת הבוחר האמריקני הוא הרבה יותר מסוגיות אלו. הבחירות הללו עשויות לקבוע גם את אופייה הפנימי של ארצות הברית וגם את מדיניות החוץ שלה כאשר ההכרעה בשתי הסוגיות הללו עשויה להשפיע על העולם כולו הן מבחינת התחרות הבין-מעצמתית והסדר העולמי והן מבחינת עתיד הדמוקרטיה הליברלית בעולם. בכל מקרה, גם אופייה הפנימי וגם מדיניות החוץ והביטחון של ישראל יושפעו בצורה מכרעת מתוצאות הבחירות בארצות הברית.
לגבי עתיד הדמוקרטיה בארצות הברית, שישפיע גם בדרגות שונות על מצב הדמוקרטיה בעולם כולו, כולל בישראל: החשש של החוגים הליברליים הוא שניצחון של טראמפ יחליש מאוד את הדמוקרטיה בארצות הברית. זאת, על ידי פגיעה אנושה באיזונים ובלמים המפורסמים של הדמוקרטיה האמריקאית. למשל, נשמעים איומים מצד מחנה טראמפ לגבי ענישה אפשרית של מתנגדיו הפוליטיים לאחר הבחירות וכן פגיעה משמעותית בחופש התקשורת. בנוסף, קיימות הכנות במחנה הטראמפיסטי להחלפת חלק משמעותי מהבירוקרטיה הפדרלית המקצועית בנאמניו של הנשיא. קיים חשש בקרב הדמוקרטים שהשתלטות שכזאת על משרד המשפטים, למשל, עלולה הביא להעמדה לדין של מתנגדים בולטים של הנשיא.
עתיד מדיניות החוץ האמריקנית לאחר הבחירות ישפיע בצורה דרמטית על עתיד הסדר העולמי הליברלי שארצות הברית הובילה מאז מלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר תום המלחמה הקרה וקריסת ברית המועצות. סדר זה נשען במידה רבה על מוסדות בין לאומיים ורב-צדדיות, למשל בנושאים כלכליים וכן סוגיות בריאות ואקלים. האריס, בהמשך לביידן, מחויבת להמשך הסדר העולמי הליברלי. בניגוד לכך, כפי שהפגין בכהונתו הראשונה, טראמפ שואף להפחית מאוד את השתתפות ארצות הברית במסגרות בין לאומית אילו ותרומתה החשובה לתפקודן התקין. כך גם לגבי מערכת הבריתות הצבאיות שארצות הברית הקימה והובילה מאז המלחמה הקרה ובראשן ברית נאט"ו.
קיים חשש גדול מאוד באירופה שמא טראמפ יגרום לנטישת הברית על ידי ארצות הברית, ובכל מקרה הוא יערער על מחויבות ארצות הברית להגן באופן אוטומטי על כל אחת מחברות הברית במידה והן תותקפנה על ידי אויב חיצוני. הפחתת המחויבות לביטחון אירופה כרוכה מאוד בהחלשה אפשרית של הסיוע האמריקאי להגנת אוקראינה מול התוקפנות הרוסית. סיוע זה הוא שאפשר את עמידתה הנחושה של אוקראינה מול התוקפנות ממזרח. לעומת זאת, קיימות טענות על קירבה ניכרת בין טראמפ לפוטין.
מול היריבה הגדולה באינדו-פסיפיק, סין, טראמפ עשוי לנקוט מדיניות נוקשה בעיקר בתחום הכלכלי תוך הטלת מכסים כבדים ביותר שיפגעו בסחר הבינלאומי כאשר מדינות שונות תמהרנה גם הן להטיל מכסים בעקבות-ובתגובה-למהלכים האמריקאיים. עם זאת קיימת שאלה לגבי מחויבתו של טראמפ להגנת טאיוואן במקרה של ניסיון פלישה או מצור ימי על ידי המעצמה הסינית.
לגבי המזרח התיכון, צפויה תמיכה הצהרתית נלהבת ביותר של טראמפ בישראל בדומה לכהונתו הראשונה עם ההכרה בירושלים כבירת ישראל ובגולן כחלק מריבונות ישראל. אך יש המטילים ספק לגבי גובה ואופי הסיוע הצבאי והכלכלי שטראמפ יספק לישראל בפועל, בניגוד למה שהפגין ביידן לאחר ה-7 באוקטובר, ושהאריס צפויה ללכת בעקבותיו גם אם עם יותר ביקורת בנושאים הומניטריים.
טראמפ ביסודו הוא בדלן של "אמריקה תחילה" למרות הציפיות הגבוהות בישראל לתמיכה בנו. אכן, חופש הפעולה הישראלי יגבר כי טראמפ יהיה פחות רגיש לבעיות הומניטריות וזכויות הפלסטינים; אולם יחד עם זאת נראה שהוא יהיה מעוניין בהפסקת המלחמות במזרח התיכון כמה שיותר מהר כאשר הוא יופיע כ"משכין שלום", בניגוד לפי טענתו לממשל ביידן שתחת מנהיגותו פרצו מלחמות בהיקף גדול כמו באוקראינה ובמזרל התיכון.
לסיכום, מדיניותה של האריס היא פחות או יותר צפויה לפי התקדים של הנשיא ביידן עם שינויים מצומצמים יחסית; טראמפ, בניגוד לכך, הוא מנהיג בלתי צפוי וקיימים סימני שאלה לגבי המחויבויות הבינלאומיות של ארצות הברית, כולל באזורנו, במידה והוא יעמוד בראשה.
הכותב הוא חוקר בכיר בתחום היחסים הבינלאומיים באוניברסיטת חיפה