ישיבת העבודה הראשונה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2025 התקיימה היום (שני) במשל"ט של משרד הבריאות בקרית שדה התעופה. הוועדה התכנסה בנוכחות שר הבריאות, אוריאל בוסו, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ויו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה - מנהלת האגף ההמטולוגי, בבית החולים הדסה בירושלים.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, בירך: "משרד הבריאות ממשיך לקדם תהליכים ותוכניות אסטרטגיות נוספות. הבוקר הזה אנו עומדים בפני משימה מהותית ומורכבת. ועדת הסל אמונה על עדכון הסל, התוספת היא כמו בשנה שעברה, 650 מיליון שקלים. השנה אנו נמצאים בפני אתגרים משמעותיים לא פשוטים. זה מציב בפנינו צורך בבחירות כואבות, ועדת הסל נדרשת לתבונה כי כל החלטה תשפיע על אזרחי ישראל. אנו נחשפים לאתגרים רבים כדי לתת מענה. אף אדם לא יישאר מאחור זה התפקיד שלנו. בסיס בריא יותר מבטיח רפואה שוויונית לכולם. הרכב הועדה כולל נציגי ציבור, אנשי רפואה ואנשי כלכלה. ההחלטות שיתקבלו יצילו חיים".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, המשיך ואמר כי: "לצד המוכנות לחירום, הרגל שלנו היא השגרה לתושבי מדינת ישראל. אנחנו מקפידים לשמר ולפתח את ועדת הסל כל הזמן. בימים אלו שום דבר לא מובן מאליו ותוספת של 650 מיליון שקלים יוכלו לתת תרופות וטכנולוגיות חדשות למדינת ישראל. הציבור רוכש לועדה הוא גבוה למרות שיש גם רבים שיוצאים מאוכזבים. חשוב לנו שאנשים במדינה יידעו שהסל הוא מהטובים והמתקדמים בעולם- לא רק המטופלים גם הרופאים והרופאות. במשך הרבה מאוד שנים מובילים את העבודה אנשים רבים, בין היתר גם ד"ר אסנת לוקסנבורג שעושה את זה במשך 25 שנה וזה מוערך מאוד. אנחנו מודים לכם על ההירתמות. אנחנו יודעים שתגיעו להחלטות טובות ונכונות".
על העיכוב בהתכנסות הועדה אמר: "פעלנו לקדם את הועדה כמה שיותר מהר. אף שקל לא יילך לאיבוד וכל שקל יחזור לתרופות וטכנולוגיות. העבודה של הועדה תהיה אינטנסיבית. נעבוד מספר פעמים בשבוע ונקווה שנסיים כמה שיותר מהר".
יו"ר הועדה פרופ' דינה בן יהודה, סיכמה: "זוהי הועדה הכי חשובה בישראל. אין תחליף לשיקול הדעת האנושי, לחמלה ולמשפחותיהם הרבה יותר טוב מ-ai. אנו מודעים להשלכות הדרמטיות והקשות ביותר. אנו עוסקים בשאלות אתיות קשות. שיקולים של הארכת חיים, היבטים אתיים, חברתיים וכלכליים בייחוד במציאות של המלחמה המורכבת. אנו ערים למצב המוגבר בתחומים הנפשיים והפיזיים. אנו חברי הועדה ניגשים בכובד ראש לשקיפות, הגינות ומקצועיות".
חברי הועדה שנבחרו הם: מרכזת הוועדה ד"ר אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, ד"ר דב אלבוקרק - סמנכ"ל רפואה, קופ"ח מאוחדת
ד"ר סוהיר אסדי- מנהלת המחלקה הנפרולוגית, מרכז רפואי רמב"ם, ד"ר מתי ארליכמן- לשעבר מנהל מיון ילדים, מרכז רפואי שערי-צדק, ליאור ברק - סמנכ"ל לפיקוח על קופ"ח ושב"ן משרד הבריאות
ד"ר לילך דולב - מנהלת נושא סל הבריאות בשירותי בריאות כללית, מר חיים הופרט - סמנכ"ל תמחור תקצוב ותכנון, משרד הבריאות, פרופ' שלמה וינקר - ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, פרופ' חיים לוטן - מנהל חדשנות, מרכז רפואי הדסה, גב' יעל לינדנברג - סגנית ראש אגף תקציבים, משרד האוצר, ד"ר דניאל לנדסברגר - מנהל רפואי, מכבי שירותי בריאות, פרופ' עלי מרצבך - נשיא המכללה ירושלים,פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון - הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, מר משולם נהרי - לשעבר שר במשרד האוצר, מר דניאל פדון - רכז בריאות במשרד האוצר, פרופ' אלון פיקרסקי - מנהל האגף הכירורגי, בי"ח הדסה, הרב יוסף-צבי רימון - רב אזורי גוש עציון וראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב נשיא "סולמות" ו"לאופק. גב' הדסה רלבג - מנהלת ומייסדת של המכונים ללימודי טכנולוגיה רפואית בי"ח הדסה עין-כרם.
בין שאר הטכנולוגיות והטיפולים שהוגשו לסל, "אימפינזי" טיפול אימונותרפי המיועד עבור חולי סרטן ריאה מסוג תאים קטנים בשלב מחלה מוקדם שדורג במקום הראשון על ידי איגוד האונקולוגיה, "קיטרודה" בשילוב "פדסב" לטיפול בסרטן שלפוחית שתן גרורתי - טיפול מהפכני שמביא לשיעורי תגובה ויעילות שלא נראו עד כה בחולים אלו, אנהרטו לסרטן שד גרורתי עם ביטוי נמוך של HER2, "סוטטרספט" טיפול פורץ דרך ביתר לחץ דם ריאתי שנחשבת למחלה קטלנית בעיקר בקרב נשים צעירות ועוד.
כמו כן, גם Reveal LINQ - מכשיר אק"ג זעיר מושתל. לאחר השבץ נערכות בדיקות במיון כדי לאתר את מקור השבץ ובמקרים רבים לא ניתן לאתר את המקור.
מכשיר האק"ג המושתל מנטר את פעילות הלב באופן רציף ארוך טווח כדי לאתר הפרעות קצב לב אשר גורמות לשבץ חוזר. באמצעות הכנסת הטכנולוגיה המתקדמת הזו לסל ניתן יהיה למנוע מאות מקרי שבץ מוחי כל שנה וגם קוצב הלב האלחוטי, אשר הושתל בין היתר בגופו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו נחשב לדור מתקדם ביותר של קוצבי לב. המכשיר קטן ב-90% בהשוואה לקוצבי לב מסורתיים ומושתל בצנתור ללא חתכים בגוף וללא העברת אלקטרודות במערכת הוורידית. הטכנולוגיה נכללה בסל בשנה שעברה כחלק מפיילוט אשר פג תוקפו בסוף 2024 וכעת וועדת הסל תידרש להחליט האם להאריכו או לחילופין להכליל את הטכנולוגיה בסל באופן קבוע.
עוד טכנולוגיות ותרופות שיתמודדו על המקום בסל: סטנדרט טיפולי חדש לחולות סרטן צוואר הרחם משלב של כימותרפיה עם אימונותרפיה (קיטרודה) שמדגימה הפחתה של 33% בסיכון לתמותה.
בנוסף, מועמד לסל הנגשת פרדיגמה חדשה בתחום סרטן הריאה- בה הטיפול האימונותרפי ינתן לפני הניתוח וגם אחריו על מנת להשיג תוצאות טובות יותר- הפרדיגמה הטיפולית החדשה כבר הצליחה להדגים שיפור בהשרדות לראשונה בקרב חולים עם סרטן ריאה בשלב מוקדם (במחקר KN-671) וכעת מתחזקת ההבנה של חשיבות השלמת הטיפול במלואו גם לפני וגם אחרי הניתוח עם תוצאות חדשות בכנס הESMO שמראות כי לאחר 36 חודשים בקרב חולים שהמשיכו בטיפול אימונותרפי לאחר ניתוח לא נצפה אירוע או סיבוך שדורש טיפול במעל 60% מהחולים לעומת 35% בקרב מי שלא המשיכו בטיפול האימונותרפי.