"החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע - עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולת גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים". כך נכתב בפרפרזה שהותרה אתמול לפרסום על נשיא בתי המשפט השלום במחוז מרכז, השופט מנחם מזרחי, לאחר דיון ארוך יחסית בבקשת וואלה וכלי תקשורת נוספים לצמצם את צו איסור הפרסום.
הפרפרזה שהותרה לפרסום אינה מפרטת באילו עבירות נחקרו החשודים בפרשה - ששמם נאסר לפרסום מלבד אלי פלדשטיין, עובד בלשכת רה"מ - אולם מאחר וידוע שכל העצורים מנועי מפגש עם עו"ד ניתן לשער שמדובר בעבירות הקשורות להחזקת מידע שלא כדין. כפי שגוזר החוק: "מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך דינו מאסר שבע שנים". הסיבה לכך היא שהחוק מונע מפגש עם עו"ד רק בעבירות ביטחון חמורות, וזוהי אחת מהעבירות האלה.
המגבלות החלות על מי החשוד בעבירות כאלה הן מניעת מפגש עם עו"ד במהלך החקירה, שנעשת בדרך כלל על ידי שב"כ במתקן שב"כ. הסיבה למניעה היא חשש משיבוש מעצרי אחרים או שיבוש החקירה בכל דרך אחרת במהלך הפגישה. כמו כן, נחקרו העצורים במתקן של השב"כ, מה שגורס כי היו מבודדים ולא יכלו להיפגש עם בני משפחה או כל גורם אחר. לפי הידוע לוואלה, במתקן דאגו להם לבגדים נקיים של חלק מעובדי המתקן.
זכויות עצור על ידי השב"כ קובעות אפשרות לראות עו"ד לאחר עשרה ימים. במידה והשב"כ מבקש להארכה בתום עשרת הימים, עליו לבקש זאת מהיועצת המשפטית לממשלה, וכן לקבל את אישור נשיא בית משפט המחוז שבאפשרותו להאריך את הגבלת המפגש עם עורך דין לעוד 21 ימים. סביר להניח ששב"כ יתקשו לקבל את האישורים האלו, ולכן מניעת המפגש של החשודים עם עו"ד צפויה להסתיים ביום שלישי בחצות.