בדיון שנערך היום (רביעי) בוועדת הבריאות בכנסת, נשמעו אזהרות חמורות מחברי הכנסת, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל קופ"ח כללית וגם רשות שוק ההון והביטוח על גודל המשבר הצפוי.
ח"כ נעמה לזימי הביעה ביקורת חריפה נגד משרד האוצר וטענה כי האוצר מקדם מדיניות שמובילה במכוון להרס הביטוח הסיעודי, מתוך תפיסה שהתחום מהווה נטל כלכלי עצום. לדבריה, "האוצר מנצל את המצב הכלכלי הרעוע כדי להתנער מאחריות בנושא, תוך פגיעה ישירה בזכותם של אזרחי המדינה להזדקן בכבוד", אמרה. לזימי דורשת פעולה ממשלתית מקיפה ומתמשכת שתשמור על זכויותיהם של הקשישים ועל רמת הקצבה הסיעודית הנדרשת להם.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הביע עמדה נחרצת לגבי אחריות משרדו למציאות שנוצר. "הרבה פעמים יש פער בין החשוב לדחוף ואנחנו נעים על הקו הזה. כאן זה נושא חשוב ודחוף ואנחנו לא פועלים מספיק כדי שיהיה לו פיתרון", אמר. "היינו צריכים לעשות את זה כבר לפני הרבה זמן. הבנו לאן הדבר הזה הולך, הבנו שאנחנו צועדים לעבר שוקת שבורה ובלי טיפול המשבר התממש ויביא לתוצאות קשות", הדגיש.
"בשנה שחלפה הסכמנו לפשרות ופגיעה בזכויות והעלאת פרמיות תחת הבטחה שיתגבש צוות במשרד האוצר להמציא פתרונות. שנה עברה והמשבר החריף", הוסיף.
"אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, צריכים לשאוב את הפתרונות מרובד ממלכתי אוניברסלי כמו שיש בביטוח לאומי, מעליו צריך לייצר רוב של חיסכון כפוי, זה לא פופולרי, אבל צריך לדאוג למקורות המחיה של הקשישים בישראל", טען.
עוד אמר סימן טוב, כי: "הביטוח הסיעודי משווק על ידי קופות החולים והוא משפיע על התחרות ביניהן. אנחנו מתקרבים לאירוע על סטרואידים וניתן למנוע את זה. אנחנו נמצאים חודשיים לפני קו הסיום. כיום אין לממשלה תפיסה ארוכת טווח. קשיש שאין לו פתרון בבית יגיע למערכת הבריאות לבתי החולים או במוסדות סיעודיים או הרוווחה וזה לא הפיתרון המיטבי", אמר בר סימן טוב.
המנכ"ל, בר סימן טוב הסביר כי הפתרון צריך לכלול רובד ביטוח ממלכתי אוניברסלי, בדומה לביטוח הלאומי, שיתווסף אליו רובד של חיסכון כפוי. הוא מדגיש כי "מדובר בנושא חשוב ודחוף. אם לא נפתור אותו במהרה, הדבר ישפיע ישירות על יציבותן הכלכלית של קופות החולים ועל האפשרות להעניק שירות רפואי לכלל הציבור", טען.
"קשיש שאין לו פיתרון בביתו, יגיע למערכת הבריאות לבתי החולים או במוסדות סיעודיים או הרוווחה וזה לא הפתרון המיטבי. לא נהסס לנקוט בצעדים כדי להבטיח את יציבות בית החולים. הבנתי לטובה את הממונה על שוק ההון, תחת ההנחה שאם תהיה איזה מסגרת מסחרית כן אפשר יהיה להתקדם בנושא, כדי שנמשיך להתקדם לפתרון".
עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון והביטוח, ציין כי מדובר ב"סוגיה לאומית ברמת חשיבות עליונה". הוא הבהיר כי רשות שוק ההון בוחנת פתרונות לטווח הארוך שיביאו לספקטרום רחב בין חיסכון כפוי לרובד לאומי, אך גל הזהיר כי לא ניתן לצפות שתהיה אפשרות לממן כיסוי סיעודי מלא לכל אזרח במדינה, ולכן יהיה צורך בהקצאת משאבים מוגבלים תוך קביעת סדרי עדיפויות. "במציאות שבה העלויות עצומות, החלטות חייבות להתמקד בחלופות שימנעו פגיעה אנושה ברווחת הציבור," הוסיף.
גל טען כי, "ההחלטות לא קלות, מדובר בסכומים מאוד משמעותיים, אבל זה נותן פרופורציה לגודל וחומרת הבעיה. אנחנו מחויבים לתת מענה לטווח הקצר. מבחינתנו מו"מ מסחרי בין כל חברה שקיימת לבין קופ"ח כללית אנחנו לא מונעים אותו, כל התקשרות אנחנו נשקול אותה ונקווה שיניע תהליך למענה לטווח הקצר, כי אנחנו צריכים לעשות טיפול שורש".
לגבי פתרונות שונים שהועלו לצורך כניסת חברת מנורה למו"מ מול הכללית כדי שיבטחו את 2.6 מיליון המבוטחים. "למיטב ידיעתי אין כיום הצעה מגובשת. כאשר תהיה הצעה כזאת נוכל לשקול את זה. אנחנו לא מונעים ממנורה להיכנס למו"מ", אמר.
אלי כהן, מנכ"ל קופת חולים כללית, הדגיש גם את דחיפות העניין. לדבריו, "המצב דורש פתרון מקיף ולאומי, ואנו זקוקים למענה מיידי עבור מיליוני מבוטחי כללית". כהן ציין כי כללית ביצעה מאמצים למציאת פתרונות אלטרנטיביים, אך חברות הביטוח אינן מתעניינות במכרזים בשל המגבלות בשוק, מה שמוביל את קופת החולים למבוי סתום. הוא הבהיר כי המשך המצב הנוכחי יסכן את היציבות של כלל הקופות ולא רק את כללית.
נציג הגמלאים שלמה פרלוב, שמוביל את המאבק הציע גישה רדיקלית להרחבת הביטוח הסיעודי למערכת ממלכתית כוללת, שתבטיח כיסוי לכל אזרח ואזרחית מגיל אפס אמר, "חוק ביטוח סיעודי ממלכתי הוא הפתרון היחיד שיכול לתת מענה לצרכים של האוכלוסייה החל מהצעירים עם מוגבלויות ועד לקשישים", הצהיר פרלוב. הוא הזהיר, כי פתרונות זמניים לא יספקו מענה לצורך הבסיסי, והמשבר יחריף עם הזמן. לדבריו, "זהו הזמן לחקיקה מקיפה שתיתן ביטחון סיעודי לכולם".
ח"כ טטיאנה מזרסקי הציעה חלופה נוספת הקמת קרן ביטוח סיעודי לאומית שתמומן על ידי המדינה, כדי לאפשר מענה מיידי למיליוני מבוטחים שעלולים להישאר ללא גיבוי כלכלי עם הידרדרות מצבם. היא ציינה כי "המדינה חייבת להתערב באופן מיידי, כיוון שלא ניתן לצפות מהאזרחים להסתמך על חברות ביטוח פרטיות שכבר עזבו את המכרז".
ח"כ מירב כהן, אמרה בועדה כי היא חשה זלזול בנושא בגלל שמדובר באוכלוסייה החלשה בישראל. "בדצמבר 2023 חתכו 1,200 שקל מגובה הקצבה החודשית. עכשיו באים ומורחים את הזמן, זה קורה רק כי אנשים שנפגעים פה הם אנשים חלשים שלא יוצאים להפגנות. לפני חודשיים ידעו שאף אחד לא ניגש למכרז של כללית. יש דד ליין אכזרי ובסוף 2024, יתחילו לחתוך עד חצי מהקצבה של האנשים.
עוד הוסיפה כהן: "זה מאיים על יציבות קופות החולים ובייחוד גם של קופ"ח כללית. כאן, לוקחים את הזמן וזה לא סביר. רוצים עכשיו לשפר את תנאי המכרז ומה נעשה אם אף אחד לא ייגש? אנחנו במצב מאוד רחוק מזה אנשים שילמו כסף כל חייהם ולא מקבלים וזה תקדים מאוד מסוכן. זה לא הפעם הראשונה שמכניסים את היד לכיס של החולים הסיעודיים. צריך שהפגיעה תיעצר".
ח"כ יונתן משרקי הביע את תמיכתו בהקמת "קבינט סיעוד" שיאגד את משרדי הממשלה המרכזיים כמו האוצר, הבריאות, הרווחה, הביטוח הלאומי, קופות החולים יחד עם גופים ציבוריים שקשורים לנושא.
המטרה היא לייצר מדיניות כוללת שתשפיע לטווח הארוך. "זהו מצב שאינו בר קיימא, ואנו עלולים למצוא את עצמנו שוב במצב של פגיעה באוכלוסיות חלשות. המדינה חייבת להתערב ולהבטיח שהקשישים בישראל יזכו לכיסוי סיעודי מכובד", אמר משרקי.