מהומה במליאת הכנסת במהלך דיון בהצעת החוק שנועדה להקל על פסילת מועמדים ורשימות של ערבים בבחירות לכנסת, ההצעה אושרה בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי הכנסת. יוזם ההצעה, יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שאל את חברי הכנסת האם הם מגנים רצח של חיילי צה"ל וסבורים שחמאס או חיזבאללה הם ארגוני טרור. הם סרבו לענות, צעקו לעברו חזרה וחלקם הוצאו החוצה לאחר שחברי הליכוד ועוצמה יהודית קראו לעברם: "תומכי טרור".
רוב סיעות האופוזיציה התנגדו להצעת החוק. ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את קידומה וטען כי "החוק הזה לא קשור לטרור, זה חוק שנועד למנוע מאיתנו להקים ממשלה ולהוריד מהמגרש הפוליטי 20% מאזרחי ישראל. ברור לגמרי את מי אתם רוצים לפסול. זה ברור שאף אחד מהקואליציה. אתם איבדתם 10 מנדטים בסקרים מאז ה-7 באוקטובר אז אתם משנים את הכללים. בחסות הגזענות אתם הופכים את כנסת ישראל ליציע של לה פמיליה בטדי. החוק הזה הוא החוק לביטול האופוזיציה".
בהצעת חוק שמקדמת הקואליציה לתיקון חוק יסוד: הכנסת נקבע כי יורחבו העילות שבגינן יהיה ניתן לפסול מתמודדים או רשימות מריצה לכנסת. ההצעה נועדה בין היתר לבטל את סמכות בית המשפט העליון לאשר את הפסילה ואילו בג"ץ ישמש ערכאת ערעור בלבד.
לפי החוק כיום, בית המשפט העליון יכול לאסור על התמודדות רשימה או מועמד שהביעו "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". הצעת החוק מרחיבה את ההגדרה "מאבק" גם לפעולה שביצע מפגע בודד, ללא שייכות ארגונית וכן את ההגדרה "תמיכה" כך שגם גילוי חד פעמי של הזדהות ייחשב "תמיכה".
עוד מוצע כי מפלגה משותפת שאחת מרשימותיה נפסלה תיפסל אף היא מלהתמודד בבחירות. הצעת החוק קובעת כי סמכות הפסילה תינתן בידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וכאמור בג"ץ ישמש ערכאת ערעור בלבד. "דמוקרטיה חפצת חיים חייבת להגן על עצמה מאת מבקשי רעתה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "שכל ישר, מוסר בסיסי, חוק ומשפט, מורים כולם כאחד: מי שמעלה על ראש שמחתו, מחבלים רוצחים ודומיהם, מקומו לא יכירינו בכנסת ישראל".