הכשרת הרופאים תהפוך לפוליטית? "לא נהסס להשבית את מערכת הבריאות"

המאבק על השליטה בהכשרת הרופאים בישראל צובר תאוצה, כאשר ההסתדרות הרפואית והנהלת משרד הבריאות עומדים משני צידי המתרס. במוקד הוויכוח נמצאת הצעת רפורמה שהוכנסה במסגרת חוק ההסדרים, ומבקשת להעביר את סמכויות ההכשרה והתכנון של כוח האדם הרפואי מהמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית (הר"י) לידי משרד הבריאות.

במסגרת השינויים המוצעים, משרד הבריאות יהיה אחראי על קביעת תכניות ההתמחות והרישוי, על הקריטריונים להכרה בהתמחויות ובמוסדות רפואיים ועל הפיקוח על יישום תכניות אלה. יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, הביע את התנגדות ההסתדרות למהלך זה והזהיר כי מדובר בצעד פוליטי שעלול להוביל להרס המערכת ההכשרה הרפואית המתקדמת של ישראל.

"ההצלחה של המועצה המדעית והיכולת שלנו לשמור על רמה גבוהה בהכשרת הרופאים מתאפשרת בזכות עצמאותנו מהשפעות פוליטיות", הדגיש פרופ' חגי. "אם יועברו סמכויות המועצה המדעית לידי הממשלה, כל ההישגים שהושגו עלולים להיהרס. ננקוט בצעדים ארגוניים ואף נשבית את מערכת הבריאות אם נידרש לכך כדי להבטיח שהכשרת הרופאים תישאר בידיים המקצועיות".

הרפורמה של משרד הבריאות בתמיכת משרד האוצר, כוללת שינויים מקיפים במספר תחומים. ראשית, הרפורמה מציעה להעביר את מבחני ההתמחות מהר"י לידי משרד הבריאות ולהקים ועדה מייעצת שתכלול נציגים מגופים שונים, בהם משרד הבריאות, משרד האוצר, המועצה להשכלה גבוהה ונציגי ציבור. בנוסף, הרפורמה תאפשר הכרה במרפאות בקהילה לצורך התמחות, תבטל את שנת הסטאז' למצטיינים ותאפשר התמחות של שישה חודשים בתחומים מסוימים בקהילה.

במשרד הבריאות מסבירים כי ההמלצות נועדו להתאים את מערכת הבריאות לצרכים העכשוויים של המדינה, תוך התמודדות עם המחסור החמור בצוותים רפואיים בפריפריה ובתחומים ספציפיים כגון: פסיכיאטריה, שיקום, רפואה משפטית, אונקולוגיה, גריאטריה וילדים. ברקע הרפורמה גם המלצות של ועדות שעסקו בניהול כוח האדם במערכת הבריאות והדגישו את הצורך בתכנון מערכת מבוססת נתונים והרחבת מסלולי ההתמחות כדי לתת מענה הולם לכלל האוכלוסייה.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מבקש להציג את התוכנית ככזו שנועדה בראש ובראשונה לתת מענה למחסור החמור ברופאים, מצב שפוגע במערכת הבריאות שנים ארוכות והולך ומחריף בפריפריה ובתחומים קריטיים. "המצוקה במערכת הבריאות אינה חדשה. אנחנו חווים עליה מתמדת בזמני ההמתנה לרופאים מומחים ובעומס על מערכת הבריאות הציבורית", אמר סימן טוב.

לדבריו, הרפורמה כוללת הגדלה הדרגתית של מספר הסטודנטים לרפואה במוסדות ישראליים כך שבשנת 2030 יתחילו ללמוד 2,000 סטודנטים בשנה, יעד ביניים של 1,700 סטודנטים צפוי כבר ב-2027. "אנחנו פועלים להכשיר יותר רופאים בתוך גבולות המדינה כדי לצמצם את הצורך ביבוא רופאים מחו"ל, ולשם כך עלינו לבצע שינויים יסודיים בתהליך ההכשרה. הקמת מסגרות להתמחות בקהילה, למשל, תאפשר למתמחים להתמקצע בתחום הקהילתי ולהקל על העומס בבתי החולים", הסביר.

בהסתדרות הרפואית מזהירים שהעברת הסמכויות למשרד הבריאות תביא לתוצאה הרסנית עבור מערכת הבריאות וההכשרה הרפואית בישראל. "המערכת הקיימת מאפשרת לרופאים בישראל לקבל את ההכשרה מהטובות בעולם, והעברת הסמכות לגוף פוליטי תהרוס את העצמאות המקצועית ותגרור חאפריזציה", אמר פרופ' חגי. לטענתו, הקמת מערכות הכשרה עצמאיות ומבוססות נתונים בישראל היא שהפכה את הרופאים הישראלים למבוקשים בעולם. "אנחנו חוששים שפגיעה במעמד המועצה המדעית תוביל להורדת הרמה המקצועית של ההכשרה כאן בישראל ולהשלכות קשות על איכות הטיפול שיקבל הציבור," ציין חגי.

לצד זאת, בהסתדרות מביעים דאגה גם מכוונות אפשריות לקיצוצים עתידיים בתקציב מערכת הבריאות, דבר שעלול לפגוע ביכולת לספק שירותי בריאות איכותיים, בייחוד בתקופות של לחץ גבוה כמו מגפות. "קיצוץ בתקציב הבריאות יפגע לא רק ביכולת לתמוך בכוח האדם הקיים אלא גם במתן שירותי רפואה לכלל הציבור בישראל," הוסיף חגי.

גם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב מודע לחששות מהגבלות התקציב, אך מדגיש את חשיבות השותפות עם משרד האוצר בניסיון להימנע מקיצוצים בתחום הבריאות שישפיעו על הציבור. "למרות האילוצים התקציביים, גם באוצר מבינים את הצורך הקריטי לשמור על מערכת הבריאות. נמשיך לפעול להגדלת המשאבים להעסקת צוותים רפואיים נוספים, ונהיה ערוכים לתת את השירותים הטובים ביותר," ציין בר סימן טוב.