כנס "קול מהדממה", ביוזמת ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי), התקיים בכנסת לציון חודש המודעות ללידות שקטות בישראל. מטרת הכנס הייתה להעלות למודעות הציבורית את נושא הלידות השקטות - אירוע לידה שבו אין בכי של תינוק, אלא דממה כואבת. בכנס הושמעו סיפורים אישיים, הוצגו נתונים חדשים והועלו הצעות לשינויים חקיקתיים שיבטיחו תמיכה ותנאים סוציאליים לנשים ולמשפחות שחוו את הטראומה הזו.
לידה שקטה נחשבת לאחד האירועים הטראומטיים ביותר שהורים יכולים לעבור. הנשים ובני זוגן נאלצים להתמודד עם אובדן קשה ותחושת בדידות, שלא פעם מועצמת עקב חוסר הבנה מצד החברה, חוסר רגישות, תחושות של בושה ודיכאון והעדר תמיכה במקומות העבודה.
ח"כ השכל פתחה את הכנס ושיתפה בכאב אישי מאחד מטיפולי הפוריות שעברה. היא תיארה את התחושות הכבדות שאחזו בה כאשר בשבוע ה-16 קיבלה את הבשורה כי לעובר שברחמה אין דופק. "יותר מכל זכורה לי השאלה, אם אני רוצה לעשות את התהליך עכשיו או להמתין. שאלה שאת התחושות לא ניתן לתאר במילים", שיתפה ח"כ השכל.
בכנס הוצגו נתונים עדכניים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ השכל. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2023 התקיימו בישראל 1,716 לידות שקטות - עלייה של 150 לידות שקטות לעומת שנת 2019. המגמה מצביעה על עלייה מתמשכת במספר המקרים, והצפי הוא שבסוף שנת 2024 יגיע המספר לאזור 1,500 לידות שקטות, על פי נתונים חלקיים שנאספו עד אוגוסט.
עוד נחשפה בכנס הצעת חוק חדשה של ח"כ השכל, שמבקשת לשפר את התנאים הסוציאליים לנשים שחוו לידה שקטה ולבני זוגן. כיום, הזכאות לתמיכה סוציאלית מתקיימת רק עבור לידות שהתרחשו לאחר 22 שבועות של היריון, אך במקרים רבים נשים נאלצות לעבור לידה שקטה עוד לפני מועד זה, וללא תמיכה כלשהי.
הצעת החוק מבקשת להוריד את הגדרת "לידה" לצורך זכויות סוציאליות לשבוע ה-18 להיריון. בנוסף, ההצעה קוראת להעניק 7 ימי חופשה בתשלום לבני ובנות הזוג במקרה של לידה שקטה, לצורך התאוששות רגשית וזוגית.
במהלך הכנס נשמעו עדויות אישיות מרגשות ומטלטלות. אשת התקשורת ירדן הראל, מנחת הכנס, שיתפה את סיפורה האישי על הפרידה מעוברה באמצע החודש השביעי. "זה תמיד יהיה חלק ממני, ואני תמיד אהיה אמא לשלושה", סיפרה הראל.
נשים נוספות שיתפו גם הן בסיפורי אובדן כואבים שהתרחשו בצל אירועים לאומיים מטלטלים, בהם מלחמת חרבות ברזל. אשובה דרטלר שיתפה את סיפורה על לידה שקטה שחוותה במהלך מלחמת חרבות ברזל. היא סיפרה שבזמן שעברה את ההיריון עם בעלה במילואים, גילתה שהעוברית סובלת ממומים חמורים והחליטה להפסיק את ההיריון. דרטלר תיארה את התחושות הקשות שעברו עליה כשנאלצה להתמודד עם הטראומה לבדה במהלך החגים, תוך שמירה על השגרה והיציבות לילדיה הגדולים. היא התמודדה גם עם דיכאון לאחר לידה, שהתגבר על רקע המצב הביטחוני וחששותיה לשלום בעלה המשרת. היום, שבעה חודשים אחרי האירוע, דרטלר מדברת על ההחלמה החלקית שלה, למרות היעדר התחושה המלאה של סגירת מעגל.
פרופ' טליה אלדר גבע, מנהלת המחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות, ציינה כי מתוך 23 בתי חולים בישראל, רק ב-15 בתי חולים יש מתאמת לידה שקטה - תפקיד חשוב שמסייע לנשים לעבור את התהליך בצורה מכילה ורגישה. "מדובר בנושא חשוב שיש לטפל בו ברמה הרגולטורית," אמרה פרופ' אלדר גבע, והוסיפה כי משרד הבריאות מתחייב לשפר את יישום הנוהל".
גם גברים שהשתתפו בכנס, שיתפו בחוויותיהם על לידה שקטה של בני זוגם ועל הקושי להתמודד עם אובדן כזה. אלעד ליפשיץ, אחד המשתתפים, סיפר על חווייתו כבן זוג ואב שחווה את הלידה השקטה לצד אשתו, וקרא להעניק לגברים חופשת לידה במקרים של לידה שקטה, לצורך תמיכה והחלמה.
ח"כ אוהד טל, שיתף: "לפני חמש שנים לצערי הרב אשתי ואני חווינו את החוויה הזו של לידה שקטה. הייתה חוויה קשה מאוד. אני מניח שכל מי שיושב כאן מכיר את החוויה הזו והקושי של לאן לוקחים את הדבר הזה הלאה. תודה שאתם נותנים קול לדבר על הדבר החשוב הזה".
הכנס נערך בשיתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים, בהם "הידיים הטובות", "ניצוצות ענבר" ו"נרות של תקווה", שפועלים לקידום המודעות לנושא. "הדיון המיוחד שהתקיים בכנסת הוא צעד משמעותי בהכרה באובדן של לידה שקטה, חוויה מטלטלת שעוברים אלפי משפחות בישראל מדי שנה," אמרה אריאלה ברדוגו, יוצרת ומנחת הפודקאסט "הידיים הטובות".
בסיום הכנס, ח"כ השכל הדגישה את החשיבות שבשיח פתוח והעלאת מודעות לנושא השקט והכואב הזה. "נושא הלידות השקטות נוגע במקום הכואב ביותר שלנו כבני אדם", אמרה השכל. "עלינו להוביל שיח שיעזור להוציא את הקול מתוך הדממה".