הצעת חוק חדשה שהגישו יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו קובעת תנאים מיוחדים לעניין כליאתם והעמדתם לדין של המחבלים שהשתתפו באירועי 7 באוקטובר, צעד שנמנע עד כה בשל קשיים משפטיים והשלכות על הזירה הבינלאומית.
לפי ההצעה, שנחשפת לראשונה בוואלה, אירועי 7 באוקטובר יוגדרו כ"השמדת עם" וכפעולות איבה שבוצעו בידי ארגון החמאס וגורמים נוספים נגד העם היהודי ומדינת ישראל, והם יישפו תחת הגדרות ותנאים מיוחדים.
בהצעה נכתב כי "מורכבות האירועים, היקפם חסר התקדים, והאופי המיוחד של הפשעים שבוצעו, מחייבים התייחסות משפטית ייחודית. המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים חמורים שבוצעו בו זמנית על ידי מאות מפגעים". עוד נכתב כי "האופי המיוחד של הפשעים" מצריכים "מומחיות וגישה משפטית ייחודית".
הצעת החוק של רוטמן ומלינובסקי קובעת כי מחבלי הנוחבה יוגדרו כ"לוחם בלתי חוקי מיוחד" שיאפשר את כליאתם במעצר ממושך של מי שהשתתף במישרין או בעקיפין בטבח בביצוע, תכנון, קשירת קשר או הסתה לאירועים, גם במידה והמחבל אינו מהווה סכנה מיידית.
נוסף לכך, תוקם "ועדת תביעה" שבה יהיו שלושה חברים: נציג מטעם שר המשפטים, נציג של שר הביטחון ונציג של שר החוץ. השלושה יהיו רשאים להורות על הגשת כתב אישום כנגד כל אדם שהשתתף באירועי הטבח ב-7 באוקטובר. כתב האישום יוגש לבית דין מיוחד שיוקם ובו יכהנו לכל היותר 15 שופטים. להרכב זה יהיו כשירים להתמנות מי שכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון או משפטן שאינו אזרח או תושב ישראל ששר המשפטים בהתייעצות עם שר החוץ קבע כי הוא מחזיק בידע ובניסיון המתאימים לכהן בתפקיד.
הצעת החוק קובעת כי בית הדין המיוחד ידון בהרכב של שלושה שופטים ובהליכים שבהם מואשמים מספר נאשמים בכתב אישום אחד - חמישה שופטים. לבית הדין תהיה סמכות לגזור עונש מוות במקרים מובהקים מסוימים. לפי ההצעה, שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה, סדרי דין ודיני ראיות בהליכים שיידנו בפני בית הדין המיוחד, זאת בין היתר "בשים לב לצורך בהגנה על הנפגעים ובני משפחותיהם, בהקלה על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצום של הליכי ביניים והליכים מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק".
רוטמן ומלינובסקי כותבים בהצעתם כי היא נועדה "לתת מענה משפטי הולם, מהיר ויעיל לאירועי 7 באוקטובר, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבינלאומי. המנגנון המוצע מאזן בין הצורך בטיפול מהיר ויעיל לבין שמירה על זכויות הנאשמים, ומאפשר למדינת ישראל להתמודד באופן ראוי עם האתגרים המשפטיים הייחודים שמצביעים אירועים אלו".
יותר משנה לאחר הטבח הנורא, ישראל טרם העמידה לדין את מחבלי חמאס האחראים למעשי הטבח, האונס והחטיפה. מאחורי העיכוב עומדת שורה של קשיים משפטיים ובעלי השלכות בינלאומיות. החקירות של רבים מהמחבלים הסתיימו או שהן קרובות לסיומן אך ההחלטות טרם התקבלו והן יושפעו גם מעסקת שחרור חטופים, אם אחת כזאת תצא לפועל, בעיקר אם ישראל תשחרר מחבלים במסגרת העסקה.
ח"כ מילנובסקי, מיוזמי ההצעה, נועדה לאחרונה בשתי הזדמנויות עם שר המשפטים יריב לוין ובכוונתה להיפגש גם עם אנשי הפרקליטות ומערכת המשפט. לטענתה, "מדובר באירוע לאומי ולא משפטי. הוא ידרוש מכולנו לשים הכל בצד ולעסוק בו בידיים נקיות. ההצעה הזאת היא המסגרת הראשונית ובגדר הצהרת כוונות, ועוד עשויה להשתנות בהמשך. הכוונה היא לסיים את החקיקה עוד במושב הנוכחי של הכנסת".