לא תמיד מוסר ואסטרטגיה הולכים ביחד. לעתים הדבר המוסרי לעשות אינו הדבר החכם אסטרטגית. ולעתים הדבר הנכון לעשות אסטרטגית אינו בהכרח מוסרי. עכשיו, היום, הציווי המוסרי וההיגיון האסטרטגי משתלבים לדרישה ברורה: זה הזמן להסכמים. הסכמים שיחזירו את החטופים, יסיימו את המלחמה בעזה, ירחיקו את חיזבאללה מן הגבול בלבנון, ויאפשרו לצה"ל ולמדינה להתכונן למערכה ארוכה וקשה, צבאית ומדינית, מול האיום האיראני.
ההפקרה של תושבי העוטף וחוגגי פסטיבל נובה עוד תגיע ביום מן הימים לוועדת חקירה והאמת עוד תצא לאור. אבל כרגע 101 חטופים, חיים ומתים, עדיין מופקרים. שחרורם היה צריך להיות חובתה המוסרית של המדינה מהיום הראשון, וכל יום שעובר אנחנו מחליטים מחדש לנטוש חובה זו. כאב הלב כשלמדנו על מותו של אביב בן דודי צריך להיחסך מכל מי ממשפחות החטופים שעוד ניתן לחסוך אותו. האושר על שחרורה של ליאת, אשתו, צריך להיחוות גם ע"י כל משפחות החטופים שעדיין בחיים. הלוויה וקבר לפקוד אותו לא יגלידו את הפצע, אך יאפשרו סגירת מעגל למשפחות החטופים שאינם כבר בחיים.
האם קיום חובה מוסרית זו לא תפגע באינטרס הלאומי של ישראל ותסכן את ביטחון המדינה ואזרחיה בטווח ארוך? - ממש לא. להיפך. במשך שנים רבות ישראל מנהלת מערכה עקיפה מול המיליציות בנות בריתה של איראן, אבל כרגע אנחנו במערכה ישירה מול איראן עצמה. למרות ההצלחה של תקיפת חיל האוויר, מערכה זו תהיה ארוכה וקשה וצריך להיכנס אליה בעיניים פקוחות. איראן היא מדינה גדולה פי 70 מישראל, עם אוכלוסייה גדולה פי 9 ותוצר לאומי גדול כמעט פי 4. זאת תהיה מלחמה ארוכה וקשה שתצריך ריכוז מאמצים, גיוס בנות ברית, וחוכמה מצד ישראל. לא יריות מן המותן. הסכם בעזה חיוני למאמץ הלאומי הזה.
הכוח הקונבנציונאלי של חמאס פורק, הנהגתו הצבאית חוסלה, והוא אינו מהווה יותר איום אסטרטגי על ישראל. עם מדיניות חכמה - צבאית, כלכלית, ומדינית - גם לא יהווה בעתיד איום כזה. אבל המשך הלחימה בעזה אינו מאפשר את בניית הכוח לקראת המלחמה באיראן. יתרה מזו: כיבוש הרצועה מסכן את האפשרות לבנות קואליציה אזורית שתעמוד ביחד מול איראן.
כדי להגיע להסכם צריך ללחוץ על החמאס? - ממש לא. תנאי החמאס להסכם והחזרת כל החטופים לא השתנו מאוקטובר: סיום המלחמה ונסיגה ישראלית מעזה. הם לא השתנו למרות ההרס המוחלט של הרצועה. לחץ צבאי לא עובד. ברגע שישראל תסכים לסיום המלחמה יהיה הסכם והחטופים יחזרו. אפשר לסגור הסכם בקטאר השבוע. ההסכם בדרום, ביחד עם ההישגים הצבאיים מול חיזבאללה, יאפשר גם הסדר שחזיר את תושבי הצפון לביתם וירחיק את חיזבאללה מהגבול.
חיזוק החוסן המוסרי שינבע מהחזרת החטופים וחיזוק העמידות הצבאית שתנבע מסיום המלחמות מול היריבים המשניים תאפשר לישראל להתייצב מול האתגר האיראני מאוחדת ומוכנה. זאת בחירה מוסרית ואסטרטגית.
פרופ' בועז אצילי הוא בן דודו של אביב אצילי ז"ל שנהרג בקיבוץ ניר עוז וגופתו מוחזקת בעזה. פרופ' למדע המדינה ויחסים בין לאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות.