הלחץ החרדי והחשש בליכוד: הקואליציה ממשיכה לקדם את חוק הפטור מגיוס

כנס החורף של הכנסת ה-25 ייפתח מחר (שני) אחרי פגרה ממושכת ועל שולחן הקואליציה יונח שוב "חוק הגיוס" - אחד הנושאים שמאיימים על שלמותה לאורך השנים, והפעם, בשיאה של אחת מהמלחמות הקשות שידעה ישראל.

החוק, שנועד לפטור מגיוס לצה"ל את תלמידי הישיבות החרדיות והדתיות ש"תורתם אומנותם", נדון בשבועות האחרונים בוועדת החוץ והביטחון ונוסחו העיקרי גובש בכנסת הקודמת ואושר בזמנו בקריאה ראשונה. כעת, הקואליציה תנסה לקדמו בקריאה שנייה ושלישית. לכאורה, תהליך החקיקה צריך להיות קצר אבל הדרך אל היעד הסופי ארוכה ומפותלת, ולקואליציה אתגרים רבים בדרך.

הצעת החוק כוללת יעדי גיוס והגדלתם משנה לשנה, אפשרות לפקיעת החוק לאחר מספר שנים אם לא יעמדו ביעדים, סנקציות כלכליות על ישיבות ומוסדות חינוך שלא יעמדו ביעדים ועוד. להלן השחקנים המשמעותיים שישפיעו על תהליך החקיקה:

בש"ס וביהדות התורה דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את החוק לאישור סופי. זאת, עוד לפני אישור התקציב בכנסת, שאמור להגיע לדיון בממשלה ביום חמישי הקרוב. עם זאת, חלק מהסיעות החרדיות יסכימו לאישור התקציב בממשלה. זאת, לאחר אישורו בקידום הליך חקיקת הפטור מגיוס עוד בטרם האישור הסופי של התקציב בכנסת.

מאז החלטת בג"ץ כי על המדינה לגייס את בני הישיבות לצבא, להפסיק את מימון הישיבות ולסבסד את מעונות היום - החרדים בלחץ. בסיעות החרדיות מוכווני מטרה למרות המלחמה, הלחץ הציבורי והקמפיין הפוליטי נגד הממשלה. מבחינתם יש לקדם את החקיקה בהקדם.

"אנחנו קשובים לביקורת, רגישים לכאב במלחמה ולכן גם עשינו שינויים מרחיקי לכת בנוסח החוק שכוללים גם יעדי גיוס וסנקציות שלא היו מקובלים עלינו בעבר", אמר בכיר ביהדות התורה, "לחץ ציבורי ופוליטי? זה יהיה תמיד. אם אנחנו שותפים בממשלה - אז מגיע לנו לקבל את החלק שלנו בשותפות. ללא פתרון - לממשלה אין זכות קיום".

מבין כל ראשי המפלגות החרדיות רק אחד משמיע איומים פומביים; יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, נציג חסידות גור במפלגה אך שליטתו בשאר החברים מוגבלת. גפני ודרעי נמנעים מאיומים פומביים אך ייתכן כי במקרה של התפטרות מהממשלה או מעשה דומה, לא תהיה להם ברירה אלא ליישר קו.

מלבד גולדקנופף, בקואליציה מסמנים את השר מאיר פרוש כאחד מהמתנגדים הגדולים לכל חקיקה שתאפשר "ולו גיוס של בחור חרדי אחד", כלשונם. לפי בכיר בליכוד, "פרוש מתנגד לחוק בנוסח הנוכחי אבל בניגוד לעבר חבריו טוענים כי יסכימו לחוקק את ההצעה גם בלי הסכמתו".

גלנט הוא אחד מהשחקנים הכי משמעותיים בדרך להשלמת החקיקה. בשיא המלחמה, עם מאות חיילים הרוגים ועם ביקורת ציבורית חריפה נגד הממשלה, שר הביטחון מתנגד להצעה הנוכחית ובינתיים הוא צפוי להתנגד או לא לתמוך בה. למרות שצה"ל הצהיר על צורך ב-3,000 חיילים חרדים נוספים בשנה, שגם הצעת החוק משקפת את הצורך הזה, השר גלנט סבור כי צריך הרבה יותר מכך והסיבה לכך לפי צה"ל כי זו היכולת שלו לקלוט חרדים כך שיוכלו לשמור על אורח חיים קפדני.

נתניהו סבור כי יש חשיבות אדירה לאופן שבו גלנט יצביע על החוק במליאה. זאת, כי אם יתנגד או ייעדר זה יגרור אחריו חברי כנסת נוספים בליכוד, כגון חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שקידם את החוק בוועדה בראשותו ולא יהיה רוב בהצבעה. מהלך כזה של גלנט עשוי להחריף את הביקורת הציבורית נגד הצעת החוק. בסביבת נתניהו דיברו על האפשרות כי "אם גלנט לא יתיישר - הוא יפוטר", אך ספק אם נתניהו יוציא את האיום הזה לפועל. מנגד, הצטרפותם של גדעון סער וחברי הימין הממלכתי עשויה לעזור במקרה כזה לרוב הקואליציוני, אך לא לתת מענה לעובדה כי מי שעומד בראש מערכת הביטחון מתנגד להצעה.

פעילי מחאה המתנגדים לחוק הגיוס מתכוננים להחריף את המאבק נגד מה שהם מכנים כ"חוק ההשתמטות". יריית הפתיחה להפגנות צפויה כבר ביום שני בערב בזמן ששרי הממשלה וחברי הכנסת יתכנסו לישיבה ראשונה במליאה. אלפים צפויים להפגין מחוץ לכנסת ולמחאה הזאת שותפים גם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, ורוב ראשי סיעות האופוזיציה. לעומת זאת, המפלגות הערביות לא שותפות לסיעות האופוזיציה והן אינן נוקטות בקו פעיל נגד קידום החוק, אך צפויות לראשונה ליישר קו נגד החרדים כדי לסייע בהפלתה של הממשלה.

אם יש משהו שהחרדים חוששים ממנו יותר מכל זאת החלטה נוספת של בג"ץ בעוד שנה או יותר, כשיפסול את החוק שהם כל-כך התאמצו לחוקק בכנסת בטענה לאי שוויונית. לכן, הם ושאר בכירי הקואליציה מתייעצים על כל סעיף עם שורת משפטנים, בהם עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. קשה לומר שהחוק שבבסיסו פוטר עשרות אלפים חרדים מגיוס לצה"ל - יעמוד במבחן כזה אבל הם מבחינתם עוברים על כל החלטה קודמת של בית המשפט כדי לנסות לתקן את המכשולים המשפטיים בנוסח החדש. האם יצליחו? ימים יגידו.