בצאת חג שמחת תורה במטולה, נערכו במקום הערב (חמישי) הקפות שניות, בדיוק שנה אחרי הפעם האחרונה שבה התפללו בבית הכנסת הצפוני ביותר בישראל, שנסגר במשך שנה, בשל המלחמה.
בית הכנסת במטולה, שגילו כגיל המושבה, 128 שנים, נפתח מחדש כשהפעם האחרונה שבה הוא נסגר היה ב-1920, אז המושבה ננטשה למשך עשרה חודשים. היום, שעריו נפתחו והחזירו את רוחם ותקוותם של המתפללים. ראש המועצה דוד אזולאי אמר כי הוא "מקווה שבקרוב התושבים יוכלו לחזור לבתיהם והמושבה תשוקם".
קרוב לשנה שבית הכנסת שבמושבה היה סגור, מיקומו נקבע אז בלב המושבה, בנקודה הגבוהה ביותר שלה.
בית התפילה שברחוב הראשונים, בנוי אבן ועם השנים נוסף לו גג חדש. בית הכנסת הזה הוא פיסת היסטוריה- הוא אוצר בתוכו את סיפורה של המושבה שהייתה יישוב מבודד בקצה ארץ ישראל ומושבה שעמדה תקופות ארוכות בפני אתגרים ביטחוניים;
משמאל לארון הקודש, בין לוחות הזיכרון הרבים, כמה לוחות זיכרון שמנציחים נופלים מארגון "השומר" ומההרוגים על הגנת תל חי, כפר גלעדי ונקודות יישוב נוספות בגליל העליון. היו אלו מספר ישובים מבודדים ורחוקים ובית הכנסת במטולה היה בית הכסת הקרוב ביותר למקום התרחשות אותם מאורעות. בבית הכנסת מצוינת העובדה ששנים ארוכות היה זה בית הכנסת היחיד מצפון למושבות ראש פינה ויסוד המעלה.
בשנים הארוכות שבהם ישב צה"ל בדרום לבנון, בית הכנסת של מטולה שימש את החיילים בדרכם למוצבים בלבנון ובשובם בשלום חזרה לאדמת ישראל. על אחד הקירות נקבע לוח זיכרון לסגן לירז טיטו שנפל בפברואר 1999 בלבנון, יום אחרי יום הולדתו ה-21. על הלוח תפילת "עלינו לשבח" שהוריו תרמו עוד בחייו לבית הכנסת הצבאי במרג' עיון.
לימים הועתק לוח התפילה לבית הכנסת במטולה והפך לוח זיכרון. בקרב שבו נפל טיטו נהרגו גם רב-סרן איתן בלחסן, מפקד סיירת צנחנים וסגן דוד גרנית, קצין בסיירת. בלחסן בן מושב רמות נפתלי שמשקיף גבול הצפון מרכס הרי נפתלי ושמפונה גם הוא בשנה החולפת.
בבית הכנסת ספר תורה שהכניסו לפני תשעים שנים יהודים מלבנון. ספר תורה נוסף נכתב ב-1905. 15 שנים אחר כך, באחת מהשנים הקשות בתולדות המושבה, נוכח המצב הקשה במטולה, נזכר הרב יצחק ניסנבוים בביקור המרגש שלו במושבה הצפונית. באותו ביקור זכה לקחת חלק בכתיבת ספר תורה. במאורעות תר"פ הותקפו הישובים המבודדים בגליל. תל-חי נפלה. מטולה הותקפה גם כן ותושביה ברחו צפונה לצידון ומשם הגיעו לחיפה דרך הים. כעבור שמונה חודשים, באוקטובר 1920, שבו למושבה השוממת.