החולשה הצה"לית מול חדירת הכטב"ם: "הלקחים יבואו לידי ביטוי רק במלחמה הבאה"

חיל האוויר זיהה היום (שלישי) כטב"ם חשוד שחדר מלבנון והפעיל את כלל המערכות לזהות, לעקוב, ליירט וליישם לקחים מפגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני. לכן, התריע בפני מרחבים גדולים יותר לעבור למרחב מוגן עד שיבינו לאן נעלם הכטב"ם.

משימת הזיהוי והמעקב והיירוט מורכבת מאוד, זאת מאחר והכטב"מים של חיזבאללה מתוצרת איראן משוגרים מאזורים בעלי שטח טופוגרפי קשה למעקב באמצעות משגרים לרוב ניידים. לפיכך, תוך זמן קצר הם חודרים למרחב האווירי הישראלי.

הם בעלי חתימת מכ"ם נמוכה, וחמור מכך - העובדה שהם טסים נמוך ובאזורים מיושבים מצמצמים את היכולת של חיל האוויר ליירט אותם בשטח הישראלי, על רקע החשש לפגוע באזרחים או במבנים בישראל.

הפער המבצעי להתמודד עם איומים ברום הנמוך של הקרקע נחשף במלוא הכאב והאכזריות ב-7 באוקטובר בעת שהטרקטורונים המעופפים (בקאי) של חמאס חדרו למרחב הישראלי באין מפריע, נחתו ביישובים הישראלים וביצעו טבח מבלי שחיל האוויר יזהה אותם ויירט אותם - גם לא על הקרקע.

חיל האוויר התקשה להתמודד עם כל אלו בראשית המלחמה, אך ככל שנקף הזמן הוטמעו בשטחים נרחבים מכ"מים וסנסורים לשדרוג יכולות הזיהוי והמעקב של האיומים הללו. נוסף על כך, פותחו שיטות יירוט ובצה"ל הדהדו שוב ושוב את המסר "אין הגנה הרמטית". המחירים בחיי אדם ששילמה ישראל היו כבדים מאוד, חרף ההצלחות הרבות ביירוט כלי טיס לא מאוישים.

פן אחר של המכה באותו יום - וצורב לא פחות - הוא הכישלון של להק המודיעין. להק זה, הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר, אחראי על בניית תמונת המודיעין של החיל, ובמסגרת זו על היערכות מראש לאיום הכלים הלא מאוישים - שהתגלה במלוא עוצמתו עם חדירת הרחפנים של חמאס בשבת השחורה, ובהמשך גם בתקיפות הכטבמ"ים של חיזבאללה והלחימה מול סוריה, תימן ועיראק בשלבים מאוחרים יותר למלחמה.

מדובר במחדל בעיקר בבניין הכוח לאורך שנים. חיל האוויר בפרט וצה"ל בכלל נתפסו לא מוכנים להתמודד עם כטב"מים, חרף העובדה שהאיום בא לידי ביטוי במלחמת האזרחים בסוריה ולאחר מכן בין אוקראינה לרוסיה - כשמלחמות אלו מתודלקת על ידי כטב"מים איראנים שהועברו גם לידי חיזבאללה.

גורמי ביטחון מסרו כי "צה"ל ומשרד הביטחון מפעילים מאמצים רבים לצמצם את הפערים ולהדביק פער של שנים כדי לשפר את המענה המבצעי ויש הצלחות".

ישנם קציני מילואים וגורמים בתעשיות הביטחוניות הטוענים כי הצלחות מאמצים אלו יבואו לידי השפעה במלחמה הבאה ולא בנוכחית. עוד הוסיפי כי כדי להדביק את הפער מול האויבים הנוכחיים, חייבים להכניס מתחת לאלונקה גם תעשיות ביטחוניות קטנות ולא רק את הגדולות, להעביר חלק מהאחריות לכוחות היבשה ולהאיץ קליטת מערכות עם חשיבה מסוג אחר שיש ברשות צה"ל. לא להמתין למבצעיות של מערכת הלייזר שלא יכולה לפעול תחת עננות וגשם.

קציני מילואים בחיל הים אומרים כי נכון יהיה להרחיב את האחריות של ספינות הטילים ביירוט כלי טיס לא מאוישים מאחר והיכולות שלהם יכולים לסייע לא רק באיומים מלבנון אלא גם מתימן.