שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, הודיע הבוקר (שני) כי מערכת ההגנה האווירית THAAD נפרסה בישראל. אוסטין סירב לחשוף אם המערכת, שהוצבה באזור דרום הארץ, כבר מוכנה לפעולה - וציין כי "יש לנו את היכולת להביא את המערכת לידי שימוש במהרה, ואנו עומדים בלוח הזמנים שהצבנו לעצמנו".
המערכת, שנחשבת למקבילה האמריקנית למערכת החץ הישראלית, הוצבה כאמור בדרום הארץ ונועדה לספק הגנה מרחבית וליירט טילים בליסטיים. בין היתר, תפקידה לעבות את ההגנה על מתקנים רגישים ובסיסי חיל האוויר בנגב.
בשבוע שעבר, דובר הפנטגון הודיע כי חיילים אמריקנים הגיעו לישראל יחד עם כמה רכיבים הכרחיים לתפעול סוללת מערכת ההגנה מטילים. מדובר בפעם הראשונה מאז מלחמת המפרץ שחיילים אמריקנים נפרסים בישראל כדי לקחת חלק פעיל בלחימה. המהלך הוא חריגה משמעותית מהמדיניות שקבע ראש הממשלה נתניהו, לפיה "ישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה". שליחת מערכת ההגנה האמריקנית לישראל עשויה להצביע גם על דלדול מלאי המיירטים שבידי חיל האוויר.
מערכת הביטחון העבירה בקשה רשמית לאמריקנים לקבל סיוע גם בהגנה ובהתקפה במסגרת הכוונה לתקוף באיראן. לוואלה נודע כי האמריקאים השיבו בחיוב בשלב זה רק לפן ההגנתי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח בטלפון עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בנוגע לפעולת התגמול שישראל מתכננת נגד איראן. זו הייתה שיחת הטלפון הראשונה בין ביידן לבין נתניהו מזה כמעט חודשיים, במהלכם המשבר באזור העמיק והמתיחות בין ישראל לארה"ב גברה. השיחה התקיימה כאשר ישראל שוקלת תגובה צבאית חסרת תקדים בהיקפה נגד איראן, שעלולה להסלים משמעותית את המלחמה האזורית.
במה שונה ה-THAAD ממערכת החץ הישראלית?
מערכת הת'אאד האמריקנית שאמורה להגיע לתגבר את מערך ההגנה האווירית בארץ היא המקבילה של ארה"ב למערכת החץ הישראלית, אבל שונה ממנה מאוד.
שתי המערכות פותחו כחלק ממלחמת המפרץ ב-1991, שבה נכשלה מערכת הפטריוט ביירוט טילי הסקאד העיראקים. הפטריוט פותחה במקור כמערכת נגד מטוסים והוסבה ליירוט טילים באליסטיים, ובארה"ב, כמו בישראל, הבינו שחייבים מערכת ייעודית לנושא.
בזמן שהתעשייה האווירית פיתחה את מערכת החץ, לוקהיד מרטין פיתחה את הת'אאד. למרות שגם פיתוח החץ לא התנהל תמיד חלק, והמערכת ידעה כשלונות בניסויים, פיתוח הת'אאד היה איטי יותר בגלל כשלונות רבים יותר. לכן, החץ נמסר לחיל האוויר ב-1998 ונכנס לשירות בשנת 2000, הת'אאד רק ב-2008.
בעוד שהישראלים פיתחו טיל שפוגע בקרבת המטרה ומשמיד אותה בזרם של רסיסי ברזל לוהטים, האמריקנים התעקשו על Hit to Kill: פגיעה ישירה במטרה, מה שמחייב דיוק רב יותר במעקב אחרי המטרה ובתמרון הטיל, אבל חוסך את הצורך בראש קרבי. התעשיה האווירית השתמשה בפגיעה ישירה רק בחץ-3, שמיירט את מטרתו בחלל, שם פיצוץ חסר משמעות ורק מגע של מתכת במתכת יכול להשמיד את המטרה. שניהם מגיעים למהירויות דומות ואדירות, 9,000-10,000 קמ"ש.
בנוסף המערכת האמריקנית קלה יותר, כדי שאפשר יהיה להוביל אותה במטוסי תובלה לזירות הלחימה. החץ כבד יותר, כמערכת שנועדה להגן על ישראל, בבסיסים קבועים או בגרירה בידי משאית לאתרים חדשים. להגנת ארה"ב עצמה פותחו מיירטים אחרים, גדולים ויקרים עוד יותר, שיכולים להתמודד עם טילים בין יבשתיים מרוסיה ומצפון קוריאה.
הבדל דרמטי בין שתי המערכות הוא העלויות: כל מיירט חץ עולה 2-3 מיליון דולר, לעומת מיירט של הת'אאד העולה כ-12-15 מיליון דולר. מיירט חץ עולה "רק" 2-3 מיליון דולר. זו אחת הסיבות שהת'אאד נרכש עד כה רק בידי איחוד האמירויות וסעודיה, שיכולות לעמוד בעלויות שלו. גרמניה, שבחנה את הת'אאד מול החץ-3, בחברה במערכת הישראלית.
היירוט המבצעי הראשון של הת'אאד התבצע בינואר 2022 באיחוד האמירויות, שיירטה טיל ששיגרו לעברה החות'יים. הת'אאד לא יוסיף לישראל יכולות שאין היום לחץ, אבל תוספת מערכות יירוט תגדיל את היכולת של חיל האוויר ליירט מטחים גדולים עוד יותר מאיראן, שעשויים להגיע לאחר התקיפה הישראלית הצפויה, ותקטין את השימוש במלאי שאינו בלתי מוגבל של טילי חץ.
מערכת הביטחון מתאמנת כבר כמה שנים בהפעלה משותפת של הת'אאד, ומערכת טיל ה-SM3 שמותקנת במשחתות הטילים האמריקניות שנושאות את מערכת האג'יס. המערכות מסוגלות לחלוק ביניהן מטרות ולהשתמש במכ"מים של האחרות, כך שהת'אאד אמור להיות זמין ליירוט זמן קצר אחרי שמטוסי הסי-17 האמריקנים ינחיתו אותו בארץ.