חיים ומוות בלחיצת כפתור: כך נראית משמרת במוקד מד"א בזמן מלחמה

אתמול (שבת) נורו לשטח הארץ מלבנון כ-190 רקטות לעבר חיפה והקריות. בזמן המטח על האזור מאות אלפי אזרחים בישראל נכנסו למרחבים המוגנים והממ"דים כדי להתמגן מפני הירי הרקטי. בזמן הזה, כאשר אזעקות רבות נשמעו באזורים רבים בכרמל והסביבה ופילחו את השקט היחסי שהיה, מאחורי הקווים, במוקד הארצי של מד"א בקריית אונו, ניהלו אנשי הצוות מרוץ מטורף להצלת חיים. כל שיחה שנכנסה למוקד הייתה קריטית, וכל החלטה הכריעה.

יוסי פרקוביץ', קצין משמרת במוקד הכוננים הלאומי של מד"א, מתאר את העומס הבלתי נתפס שהיה במוקד בשעות אלו: "כל שנייה נכנסה שיחה חדשה. אנשים נכנסו לפאניקה, בעיקר בערים שספגו ירי כבד כמו טבריה וחיפה. במטח שנחת על חיפה, קיבלנו התראות על פציעות כתוצאה מרסיסים, וכאלה שנפגעו בדרכם למרחב המוגן".

כמו בכל מטח, ישנם אזרחים שלא מצליחים להגיע למרחב המוגן בזמן, או שנפצעים כתוצאה מבהלה ונפילות. כמה דקות לאחר שהאזעקה נשמעה, התקבלה במוקד שיחה מאם מודאגת שהייתה בממד עם ילדיה. "אני בבית בממ"ד עם הילדים שלי, שמענו בום חזק. כל הבית רעד, אנחנו מפחדים לצאת החוצה, לא יודעים איך הבית נראה", אמרה בטלפון האם לנציג מד"א במוקד שקיבל את השיחה.

מיכאל דור, קצין משמרת במוקד הארצי של מד"א, חי ונושם את הארגון כבר 12 שנים, מאז שהיה בן 15, כשהחל להתנדב במד"א במסגרת נוער מד"א. "התחלתי כנער מתנדב, ואז המשכתי לקורס חובשים ונהגי אמבולנס", מספר דור. "עם הזמן עברתי לתפקידים נוספים, וכיום אני קצין משמרת במוקד הארצי. התחושה היא שכל תפקיד שאני ממלא הוא משמעותי, ובמיוחד כאן במוקד - אתה לא מטפל בפצוע אחד אלא מנהל כמה אירועים במקביל".

דור מסביר שההכנות למצבי חירום הן קריטיות, במיוחד בתקופה שלפני המלחמה. "הכנו את עצמנו לאירועים שונים, בעיקר למצבי חירום לפני המלחמה. אנחנו כל הזמן מתרגלים כדי שנהיה מוכנים לכל מצב חירום. אבל דבר כזה כמו המלחמה הזו לא פשוט לחזות".

שנה עברה מאז ה-7 באוקטובר, יום פרוץ המלחמה, דור וצוותו נמצאים במוקד באופן רציף. "המלחמה הזו לא דומה לאף מצב חירום שחווינו קודם לכן", הוא אומר. "אנחנו כל הזמן בפעולה, המוח עובד על אוטומט. אני מקבל שיחות כמו חדירת מחבלים ליישוב מסוים, וזה אירועים שלא פשוט להתמודד איתם. אחת השיחות שאני לא אשכח היא של תושבים ביישוב שדיווחו על חדירה - לצערנו רוב האנשים שם נרצחו".

העומס המנטלי המוטל על המוקדנים של מד"א לא מסתיים כשמנתקים את השיחה. "יש רגעים שאתה חייב להמשיך הלאה לשיחה הבאה", מסביר דור. "כשאני מקבל שיחה, אני כל כולי ממוקד בצד השני. אני לא חושב על שום דבר אחר, זה כמו טייס אוטומטי. אחרי שהאירוע נגמר, התחושה היא שאתה צריך לפעמים לפרוק, וזה לא פשוט".

מד"א מספק לעובדים תמיכה נפשית, במיוחד מאז תחילת המלחמה. "הארגון מאוד תומך בנו מהבחינה הזו," אומר דור. "חשוב לשבת ולדבר עם גורמים שמבינים את החוויות האלה. בסופו של יום, אנחנו עובדים כדי להציל חיים, והתחושה של הצלחה היא כיפית ומספקת, אבל האירועים הקשים נשארים איתך".

במוקד מד"א מתקבלות אלפי שיחות ביום, כל אחת מהן עם דחיפות שונה, אך כולן עם מטרה אחת: להציל חיים. בחלק מהמקרים, הצוותים במוקד נאלצים להתמודד עם תנאים קיצוניים, ולשלוח אמבולנסים או מסוקים לאזורים שקשה להגיע אליהם. "היו מקרים שבהם הזנקנו מסוק כדי להציל פצוע שנמצא בקצה השני של המדינה," מסביר דור. "במקרים אחרים, נאלצנו להזניק סירה שתפקידה להקיף את הכנרת ולהעביר מטופלים לבית החולים פוריה".

למרות הקשיים, המענה של מד"א לא נעצר לרגע. "המלחמה הזו היא אתגר עצום גם עבורנו. 18 אמבולנסים של מד"א נפגעו במהלך המתקפה, ו-8 מהם הושמדו כליל," מספר דור. "אבל מאז תחילת המלחמה, הרחבנו את מערך הרכבים שלנו ב-600 כלי רכב חדשים, מתוכם 189 אמבולנסים, כולל 5 ממוגני ירי. זה מאפשר לנו להמשיך לתת מענה מהיר ומקצועי, גם תחת אש".

לצד האמבולנסים, מד"א הצטיידה גם בניידות טיפול נמרץ ממוגנות, אופנועים רפואיים, ואפילו אוטובוס פינוי עם 7 מיטות טיפול נמרץ. "אין דבר שמכין אותך לאירועים כאלה," מסכם דור, "אבל אנחנו כאן כדי להציל חיים. כשמצליחים - זה שווה הכל".