שנה חלפה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, והמרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA) חושף נתונים שמאירים את התמונה האמיתית והקשה של המצב הנפשי בישראל. אם בתחילת המלחמה ניכר היה שהציבור נלחם על הישרדותו הפיזית, המלחמה גבתה מחיר כבד גם בנפש.
הדו"ח, אשר מבוסס על נתונים שנאספו במהלך ארבע נקודות זמן מרכזיות (אפריל 2022, דצמבר 2023, מרץ 2024 ויוני 2024), מצביע על מגמות עלייה בשימוש בחומרים ממכרים, עלייה בהתנהגויות ממכרות והתפשטות של תסמיני פוסט-טראומה בקנה מידה חסר תקדים.
לאורך השנה, השימוש בתרופות הרגעה - מדד נוסף ללחץ הנפשי המתגבר, גדל פי 2.5, והגיע ל-9.5% מכלל האוכלוסייה. נתון זה מדגיש את הצורך בטיפול נפשי רחב-היקף לכלל הציבור, אשר נאבק לא רק מול האויב החיצוני, אלא גם מול האויב הפנימי של חרדה ודיכאון.
התמכרויות לחומרים ממכרים: מדינה תחת לחץ
עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, שיעור המשתמשים בסיכון מוגבר לחומרים ממכרים (כגון אלכוהול, קנאביס, תרופות מרשם וסמים אחרים) זינק באופן דרמטי ל-25% מהאוכלוסייה, מצב שנמשך במהלך השנה. האזור הצפוני של המדינה הוביל את העלייה בשימוש, שם נרשמה קפיצה של 8.5%, מה שהביא ל-28% מהתושבים הצפוניים שעושים שימוש בסיכון מוגבר. באזור גוש דן נרשמה עלייה של 5%, והדרום הציג עלייה של 4%.
לאורך השנה, השימוש בתרופות הרגעה - מדד נוסף ללחץ הנפשי המתגבר גדל פי 2.5, והגיע ל-9.5% מכלל האוכלוסייה. נתון זה מדגיש את הצורך בטיפול נפשי רחב-היקף לכלל הציבור, אשר נאבק לא רק מול האויב החיצוני, אלא גם מול האויב הפנימי של חרדה ודיכאון.
התמכרויות להתנהגויות: השפעת המלחמה על חיי היום-יום
לצד השימוש בחומרים ממכרים, הדו"ח מצביע על עלייה בהתנהגויות ממכרות אחרות, כמו התמכרות לגיימינג, הימורים, מדיה חברתית ועיסוק כפייתי במין. מגמת העלייה בעיסוק במדיה החברתית, בעיקר בקרב צעירים, מהווה עדות להשפעה של חיי היומיום במציאות הלחוצה. בשנת 2024, שיעור המשתמשים בסיכון במדיה חברתית הגיע ל-8.1%, עליה חדה מ-5.5% בשנת 2022.
בעיסוק בהימורים נרשמה עלייה דרמטית בקרב צעירים בגילאי 18-26, כאשר 14% מהם מדווחים על סיכון גבוה להתמכרות. זו קפיצה חדה ביחס לאוכלוסייה הכללית, המדווחת על שיעור של 6.7%.
פוסט-טראומה: מחיר הכאב הנפשי
המלחמה הביאה לזינוק חסר תקדים במספר הסובלים מתסמינים חמורים של פוסט-טראומה (PTSD). בעוד שבשנת 2022 עמד שיעור הישראלים שחוו תסמיני PTSD חמורים על 12%, במהלך החודשים הראשונים של המלחמה קפץ שיעור זה ל-25%, רבע מהאוכלוסייה.
הנתונים הנוכחיים מראים על ירידה קלה ל-17.4%, אך מדובר עדיין בשיעור גבוה מאוד. אזור המרכז והשרון, למשל, רשם עלייה של 7.8% במקרי PTSD חמורים, שם כ-18.2% מהאוכלוסייה מציגה תסמינים חמורים. גם בירושלים ובאזור הצפון נרשמו עליות של כ-6%. לעומת זאת, באזור חיפה נרשמה העלייה הנמוכה ביותר עם 2% בלבד.
צעירים בני 18-26 נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, כאשר 27% מהם מדווחים על תסמיני PTSD חמורים. בקרב משרתי הצבא (מילואים וסדיר), הנתון אף חמור יותר, כאשר 26% מהם סובלים מתסמינים חמורים לעומת 16% בלבד בקרב אלו שלא שירתו.
ההשפעה על החיילים והחשיפה למדיה
הדו"ח מגלה קשר ישיר בין תסמיני הפוסט-טראומה לבין חשיפה לתכנים לא מצונזרים במדיה החברתית. לפי המחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש נמצא כי 27% מהצעירים (18-26) דיווחי על תסמיני חמורים, לעומת 20% מגילי הביניים (27-39). אצל משרתי הצבא (מילואים וסדיר) נמצא כי 26% מהמשרתים דיווחו על תסמיני חמורים, זאת לעומת 16% בלבד בקרב מי שלא שירתו במהלך המלחמה.
בקרב מי שצפה במדיה כזו יותר מפעם אחת בשבוע, נרשם שיעור של 28% הסובלים מ-PTSD חמור, לעומת 8.5% בלבד בקרב אלו שלא נחשפו לתכנים כאלו. בקרב משרתי המילואים והסדיר, 32% מדווחים על שימוש מוגבר בחומרים ממכרים, מה שמעמיק את תחושת הפגיעות של אוכלוסייה זו.
מסקנות והמלצות להמשך
פרופ' שאולי לב-רן, מייסד המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, מזהיר כי "השפעות המלחמה על בריאות הנפש של הציבור הישראלי הן רחבות היקף ונדרשת תגובה לאומית מיידית." הוא מדגיש את הצורך בתכניות חברתיות ובריאותיות שממוקדות במניעה, איתור מוקדם והתערבויות יעילות בקרב אוכלוסיות בסיכון".