המצוקה של תושבי קו העימות הלא מפונים בצפון תזכה סוף סוף למענה? בג"ץ הוציא היום (ראשון) צו על תנאי לממשלה, שלפיו עליה לנמק בתוך 40 יום מדוע לא יוענקו לתושבי היישובים שעתרו הטבות הניתנות לזכאי פינוי בעקבות המלחמה. בקליניקה המשפטית של אוניברסיטת חיפה, שבאמצעותה עתרו התושבים, רואים בהחלטה "ניצחון ביניים משמעותי". עו"ד הרן רייכמן, שהגיש את העתירה עם עו"ד אפרת לופו, הסביר את משמעות ההחלטה ואמר כי "בית משפט אומר למדינה שעל פניו, יש לקבל את העתירה. המדינה צריכה לשכנע לבטל אותה".
העתירה הוגשה נגד החלטת המדינה לא לכלול בתוכניות הפינוי או בכל תטכנית סיוע אחרת את תושבי ותושבות קו העימות בצפון, הנמצאים במרחק של יותר מ-3.5 ק"מ מהגבול. עם העותרים אפשר למנות את היישובים עבדון, אבירים, פסוטה, ריחאניה, חורפיש, כרם בן זמרה, מנות, מצפה הילה, כפר סאלד, כפר בלום, נאות מרדכי ולהבות הבשן. היישובים עתרו נגד מדינת ישראל וממשלת ישראל, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, שר הפנים ורשות החירום הלאומית (רח"ל).
העתירה פרסה בפני בית משפט את שגרת חייהם הבלתי אפשרית של תושבים אלו, החיים זה שנה תחת איום מתמיד באזור פעילות מוגבלת. בשל כך, הם נאלצים להיות צמודים למרחבים מוגנים בזמן התרעה שנע בין 0 ל-15 שניות, והם סובלים בין השאר ממחסור במרחבים מוגנים, מחוסר יכולת לפעילות קהילתית ומפגיעות כלכליות. עוד הם מציינים בעתירה את שנת החינוך האבודה של ילדי האזור, ואת הצורך הבלתי פוסק לנסוע בכבישים המאוימים בירי נ"ט ואת קשיי החיים תחת רעש בלתי נגמר של טילים ופגזים.
במסגרת העתירה נטען כי מצב הדברים מחייב סיוע ופיצוי למשפחות, שהתפנו עצמאית בשל התנאים הללו לצד סיוע ישיר ליישובים. "לאורך שנה שום גורם אזרחי מטעם הממשלה לא בחן את הסיטואציה, לא נקבעו קריטריונים כלשהם, ולמעשה הממשלה החליטה שהסוגייה לא מטרידה אותה", אומרים עורכי הדין רייכמן ולופו, "באופן מפתיע ומכעיס, המדינה בתגובתה כלל לא התייחסה לסיטואציה הקיימת וכל אשר התייחסה לו הוא הצורך הצבאי לפינוי היישובים הסמוכים לגבול, לצורך תמרון חופשי. המדינה בחרה לסייע לרשויות המקומיות, אבל לא לתושבים".
בדיון שהתקיים בפני בג"ץ נטען כי "הסוגייה אינה רק צבאית, וחובה על המדינה לשקול הפעלת התוכניות הקיימות או לפחות לבנות תכנית מותאמת המתייחסת לתושבים ולתושבות אלו". בית המשפט רמז כי הוא מצפה מהמדינה לספק פתרונות כלשהם לאוכלוסייה זו.
"משך הזמן שניתן למדינה אינו קצר", אמר רייכמן ל"וואלה", "ואנו מקווים שעוד קודם למועד שניתן המדינה תתעשת, בלי צורך בהתערבות משפטית נוספת".