ישראל עוד לא הגיבה על מתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן, אבל צה"ל כבר נערך לאפשרות שהיא תתקוף שוב לאחר התקיפה הישראלית המסתמנת. גורם ביטחוני אישר כי האמריקנים יסייעו בעיבוי מערך ההגנה האווירית בישראל. משרד הביטחון וצה"ל משדרגים את מערכי הגילוי וההתראה בטכנולוגיות מתקדמות באזורים שונים ברחבי בארץ.
הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר הציגו את החלופות לתקיפה באיראן לדרג המדיני. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, והרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי, מסכימים באופן כללי על אופי התגובה אך עד כה לא התקיים הדיון המקצועי שיכריע בשאלת סוג התגובה והיקפה. כמוכן, בקבינט הביטחוני לא היתה הסמכה לנתניהו ולגלנט להכריע בנושא.
בצה"ל, קיימו מספר דיונים על ההיערכות לתגובה איראנית נוספת לתקיפה ישראלית. ההיערכות כוללת מוכנות גבוהה של מערך ההגנה האווירית, מערך הבקרה של צה"ל, אמ"ן, פיקוד העורף, משרדי ממשלה בראשם משרד הביטחון, ומנהלי תשתיות לאומיות ומתקנים רגישים.
לוואלה נודע כי משרד הביטחון ובתוכו מפא"ת (המנהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית), צה"ל ותעשיות ביטחון פועלים מסביב לשעון לשדרג את מערכי הגילוי וההתראה בטכנולוגיות מתקדמות באזורים שונים בארץ.
כאמור, במסגרת ההיערכות, מערכת הביטחון העבירה בקשה רשמית לאמריקאנים לקבל סיוע גם בהגנה ובהתקפה במסגרת הכוונה לתקוף באיראן. לוואלה נודע כי האמריקאים השיבו בחיוב בשלב זה רק לפן ההגנתי. גורם ביטחוני אמר כי טרם נסגר בין הצדדים כיצד זה יבוא לידי ביטוי ומתי. חשוב לציין כי צה"ל מתואם באופן הדוק עם מפקדת סנטקום (מפקדת פיקוד המרכז) של צבא ארה"ב בפיקודו גנרל ארבעה כוכבים מייקל קורילה.
לפי הערכות, מערכות ההגנה האוויריות שעשוי הצבא האמריקאני להציב בישראל יכולות לכלול את מערכת ה-thaad נגד טילים בליסטיים לטווח של עד כ-2,000 ק"מ שפותחה במקור כמענה לטיל הסקאד. עוד אפשרות היא מערכת ההגנה אווירית מסוג aegis המוצבת על גבי ספינות טילים.
בשני העשורים האחרונים התקיימו סדרת תרגילים בשם "ג'וניפר קוברה" בין חיל האוויר הישראלי לצבא ארצות הברית במסגרתם התאמנו הצדדים על תרחישי קיצון של שיגורי רקטות וטילים בליסטיים בהיקף גדול ובדגש על שיתוף פעולה בין המערכות הישראליות והאמריקניות, ובכך להגדיל את יכולות היירוט.