כ-800 בני אדם הגיעו הערב (חמישי) לצעדה בקריאה לעסקת חטופים שהתחילה בכיכר הבימה בתל אביב ומתקדמת לעבר שער בגין בקריה, בסמוך לכינוס הקבינט ב-20:30.
מחאת הנשים, מארגנות הצעדה מסרו כי "השבוע ציינו שנה להפקרתם של 101 חטופות וחטופים בשבי החמאס. בלתי נתפס שעברנו מספירה של ימים וחודשים לספירה של שנים. בזמן שלמעלה מ-100 חטופים נמקים במנהרות בעזה, ראש הממשלה מנסה לשכתב את ההיסטוריה, ובציניות מחרידה ב-7 באוקטובר 2024 מציע פוצח בספין התורן - 'מלחמת התקומה'. איך אתה מעז לדבר על תקומה כשהם עדיין שם? הקבינט שמתכנס הערב צריך להתעסק בדבר אחד בלבד - עסקת חטופים. ל-101 חטופים אין זמן למלחמה עם איראן. עסקה - עכשיו". מפגינים קראו להגיע להפגנה בשבת ב-20:30, בלי קשר להנחיות פיקוד העורף בשעה 20:30
בין בני משפחות החטופים המשתתפים נמצאים שאול לוי, סבא של התצפיתנית נעמה לוי, יפעת זיילר, בת דודה של שירי ביבס, אסתר בוכשטב, אמו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בשבי, יפעת קלדרון, בת דודה של עופר קלדרון ורבים נוספים. המפגינים קוראים: "אם לא תהיה עסקה נחסום את המדינה, זאת ההזדמנות האחרונה" ו- "לא רוצות עוד הרוגות זה לא הזמן להשתהות".
שאול לוי, סבא של נעמה לוי נאם ואמר כי "אני שואל את עצמי איך הבאנו את עצמנו למקום הנורא הזה כאשר מתכנסים מאות אלפי אנשים בכיכרות ושומעים את אותם דברים שנוח לנו להקשיב להם: תוקם ועדת חקירה ממלכתית, להציל את החטופים והחטופות עכשו, להחליף את כל ההנהגה הפוליטית והבטחונית, להקדים את הבחירות".
עוד הוסיף כי "קיימת הסכמה גורפת בציבור הישראלי כי לא יהיה סיום למלחמה ללא השבתם של כל החטופים. אין אדם בחברה הישראלית שאין לו קשר משפחתי או חברי למישהו מ-1,400 הנרצחים, להרוגים או לחטופים. לא תהיה לנו תקומה עד שנסיר את העננה הכבדה הרובצת מעל ראשינו, ונציל את כל החטופים".
אסתר בוכשטב, אמא של יגב בוכשטב שנחטף בחיים ונרצח בשבי חמאס אמרה כי "אני כבר לא משפחה של חטוף. אבל אני חלק מהמדינה ויש לי אחריות כלפי החטופים. אני כאן, כי אותי חינכו לערבות הדדית לאחריות אזרחית כלפי החברים שלי, כלפי אנשים במדינה שלי. אם אין לכם יכולת ופתרון להשבתם, תהיו ישרים עם הציבור, וקומו וותרו על תפקידכם, והעבירו לאחרים. לחטופי החיים ולחטופים הנרצחים אין זמן.
"אנחנו משפחה שאיבדנו את בננו בגלל הזלזול בחיי החטופים. הם לא מתים, רק סובלים , אז לא הבן שלי מת, נרצח, והוא כבר לא סובל. לנו יש קבר לבכות עליו, אבל אין לנו זמן, יש לנו מחוייבות לחטופים שעדיין שם. אנחנו צריכים עכשו לצעוק עבורם, לבכות יהיה לנו זמן. אנחנו העם חייבים לעשות הכל, על כולם לצאת ולעשות הכל כדי שהחטופים החיים והנרצחים ישובו אלינו. החיים לשיקום והחללים לקבורה", סיימה אסתר.